בפסגות מזהירים: "ששינסקי זה רעידת אדמה", חותכים את ההמלצות לשותפויות הגז
ועדת ששינסקי פרסמה אתמול את דו"ח הביניים לעניין מדיניות תמלוגי הגז בישראל. בשורה התחתונה, מדובר בהעלאת שיעור השתתפות המדינה ברווחים מרמה של כ-30% כיום, לרמה של 66%, זאת באמצעות הטלת היטל מיוחד בנוסף לביטוח הטבת ניכוי האזילה וכאשר שיעור התמלוגים נותר ללא שינוי על 12.5%.
בבתי ההשקעות השונים פרסמו התייחסויות למסקנות הביניים ופסגות החלטיו שלא להמתין וחתכו את ההמלצות למרבית מניות הסקטור. "להערכתנו ההמלצות הינן בגדר רעידת אדמה בכל הנוגע לתמחור שותפויות הגז והנפט" כותב האנליסט טל שירזלי ומדגיש כי "הפגיעה הצפויה להערכתנו בתמחור מאגרי הגז הנוכחיים גבוהה ביותר".
עוד כותב שירזלי, כי "שרשור ההחלטות באופן מלא ליחידות ההשתתפות מוביל לפגיעה של עשרות אחוזים בשוויין. לכך יש כמובן להוסיף את העובדה כי בעיננו, כבר תחת משטר המס הנוכחי, מחירי השותפויות מקבוצת דלק כבר מתמחרים הצלחה ויותר מכך לפחות בכל הנוגע לתגלית גז בלווייתן. לאור זאת אנו מוצאים כי בתנאים אלו רמת הסיכון גוברת על הסיכוי ואנו מורידים את המלצותינו לתשואת חסר לאבנר, לדלק קידוחים ולדלק אנרגיה. לגבי ישראמקו, נציין כי מחירה בשוק אינו מתמחר "חלומות" אולם לאור העלייה ברמת הסיכון ופוטנציאל הפגיעה אנו מורידים המלצתנו לתשואת שוק."
יחד עם זאת, בפסגות מציינים כי מחמת העדר נתונים מספקים והסתברויות נמוכות לא תומחרו תגליות נפט במסגרת לוויתן ומציאתן עשויה לשנות את התמונה.
בפסגות מורידים את אבנר יהש ל'תשואת חסר' במחיר יעד של 1.83 שקלים לעומת מחיר שוק של 2.4 שקלים. דלק קידוחים סופגת 'תשואת חסר' במחיר יעד של 10.4 שקלים לעומת מחיר שוק של 10.25 שקלים דולק אנרגיה סופגת 'תשואת חסר' במחיר יעד של 970 שקלים לעומת מחיר שוק של 1,271 שקלים. ישראמקו מקבלת הורדת המלצה ל'תשואת שוק במחיר יעד של 49 שקלים, בדיוק מחיר השוק שלה כעת.
בשיחה עם Bizportal, אמר הבוקר ניר זוננברג, מנהל המחקר buy side במיטב, כי במידה וההמלצות תתקבלנה כפי שהן, מדובר בפגיעה בשיעור של 15% עד 25% בשווי השותפויות. זה לא אומר שזה יקרה ביום אחד אבל זו משמעות הדברים".
עם זאת, לדבריו של זוננברג, "יש לקחת את ההמלצות הללו עדיין בערבון מוגבל בגלל שזה היה דבר הועדה, לשטייניץ יש עדיין דרך ארוכה עד שהוא יעביר את ההמלצות ולא בטוח שהן יעברו כפי שהן".
קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי בכלל פיננסים, אומר הבוקר כי "נקבעה פה התיקרה מבחינת גובה התמלוגים ומפה אני מניח שיתחיל המו"מ. במידה ויהיו ירידות חדות במניות הגז - אנחנו נהיה שם בשביל לנצל את זה ולקנות".
ערן יונגר ממגדל שוקי הון מעריך כי יחידות ההשתתפות נסחרות בפרמיה גבוהה לעומת מניית דלק אנרגיה. לדבריו פער זה עשוי לנבוע מהחשש לעליית שיעור המס החל כרגע בעיקר על דלק אנרגיה. "וועדת ששינסקי לא הבדילה בין שתי ישויות מס אלו ואנו מעריכים כי רק לאחר גיבוש החלטה סופית תיתן רשות המס את דעתה על כך", ציין, "אנו ממשיכים להמליץ בשלב זה על השקעה בדלק אנרגיה לעומת השקעה בשותפויות".
ליאת גלזר, אנליסטית באקסלנס, אומרת כי "מסקנות הביניים של הועדה הינן התרחיש הגרוע ביותר והוא איננו כזה נוראי בעניינו כאשר מפה יש רק מקום להקלות והתאמות לשלבים השונים בהם נמצאים הפרויקטים. אופן יישום ההיטל מביא לכך שלא צפוי שינוי משמעותי בהיקף התשלומים למדינה בשנים הראשונות להפעלתו של מאגר משמע ההשפעה על שווים של המאגרים נמוך יחסית."
עוד אומרת גלזר, כי "אומנם לדברי חברי הוועדה חלקם של המדינה והציבור ברווח הנקי לאחר החזר ההשקעות ממכירת הגז והנפט יעלה משיעור של כשליש לכ- שני שליש במאגרים רווחים יחסית אך זאת ללא ביצוע היוון על תשלומים אלו וכידוע שקל שיש לנו ביד היום איננו שווה לשקל שנקבל מחר. למעשה, משמעות הנוסחה היא שבמאגרים בגודל בינוני/גדול יחל המיסוי לאחר 8 שנות הפקה בעוד שבמאגרים קטנים יחל תשלום המס לאחר כ-15 שנה בלבד."
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.
