בנק ישראל הצהיר כי הוא יתערב בשוק המט"ח "כאשר תהינה תנודות חריפות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכלים הבסיסים". יחד עם זאת, רבים בשוק רואים את המעורבות של הבנק כהכרזת מלחמה על הספקולנטים ורצון סמוי לייצב את השער ברמות שמעל 3.70- 3.80 ש"ח לדולר. הקניות שביצע הבנק המרכזי בשבוע שעבר בסך 190 מיליון דולר, אכן היו כאשר השער החליפין בחן ירידה מ- 3.80.

היצואנים רוצים שע"ח גבוה לשקל (התקבולים שלהם בדולר ואירו וההצעות בחלקן הגדול בשקלים), הנגיד, ע"י קניית דולרים ומכירות שקלים, פועל עבור היצואנים ע"י דחיפה של שער החליפין למעלה כאשר הטענה נגד הספקולנטים שהם מנסים להוריד את השע"ח מטה.

הטענה שלי היא, כי בנוסף, ומבלי לתאם או לפעול כנגד האינטרס הרציונאלי שלהם, היצואנים דחפו את שער הדולר/שקל למטה!

בחודשים האחרונים אנו רואים פעילות קלאסית בשוק המט"ח של "דילמת האסיר". תזכורת קצרה לתופעה ע"י גרסה נפוצה לבעיה זו: המשטרה עצרה שני פושעים שביצעו פשע משותף ומפרידה ביניהם לצורך חקירה. אם תצליח המשטרה להביא להרשעתם, ייכנס כל אחד מהם לכלא ל-15 שנה, אך בחוסר ראיות הם יועמדו לדין על עבירה משנית שבגינה ייכנס כל אחד מהם לכלא לשנה אחת. למשטרה אין די ראיות להעמידם לדין, ולכן היא מציעה לכל אחד מהם להעיד נגד רעהו, וכפרס מובטח לעד עונש מופחת: אם שני האסירים יקבלו את הצעת המשטרה, ייכנס כל אחד מהם לכלא לחמש שנים, ואם רק אחד מהם יעיד ורעהו ישתוק, העד יצא מיד לחופשי וחברו ייכלא ל-15 שנה.

כל העובדות הללו ידועות לשני האסירים, אך אין באפשרותם לתקשר האחד עם השני. הדילמה שעומדת בפני כל אחד מהם היא "איזו טקטיקה לנקוט - לשתוק או להעיד?".

אסיר א' חושב: "בלי תלות בטקטיקה שבה יבחר ב', כדאי לי להעיד, משום שבכל מקרה אם אעיד עונשי יהיה קטן מאשר אם אשתוק" ולפיכך "הודאה" היא אסטרטגיה שלטת עבורו. גם אסיר ב' מנתח את המצב בצורה דומה. החלטה רציונאלית של שניהם מובילה לכך ששניהם בוחרים להעיד, ונכנסים לכלא לחמש שנים. אילו שתקו שניהם, היה כל אחד מהם נכנס לכלא לשנה בלבד.

הפרדוקסליות שבדילמה נובעת מכך שהחלטה רציונאלית מביאה לתוצאה שאינה הטובה ביותר. אך מכיוון שדרך הפעולה המשתלמת יותר לכל שחקן לבדו היא תמיד לא לשתף פעולה, בוחר כל אחד באסטרטגיה שמביאה בסופו של דבר לא לתוצאה הטובה ביותר עבורו.

אם נסתכל על שע"ח במהלך שני הרבעונים האחרונים, ההחלשות של הדולר מול השקל היתה ברורה.

ברור גם שהיחלשות הדולר לא נסתרה גם מעיני ה- C.F.O (סמנכ"לי הכספים) של החברות הגדולות והיצואנים. הללו יודעים היטב כי שינוי של מספר אחוזים בשער החליפין של הדולר/שקל עלול לשנות את התוצאות של הדחות הכספיים של החברה.

עובדה נוספת שצריך לזכור. מסעיף ההכנסות הולך ומצטמצם אחוזי הרווחיות של הפירמה. מסעיף המכירות - לרווח הגולמי - לרווח התפעולי - לרווח המימוני - לרווח לפני מס - ולרווח הנקי. הרווח הנקי, בחלק גדול של הפירמות, הוא עד 15% מסה"כ המכירות. שינוי כזה בשער החליפין של הדולר/שקל משנה את התמונה מקצה לקצה. ועלול להביא חברה רווחית למצב מאוזן או הפסדי.

עכשיו, הגידור המאזני הוא באחריות סמנכ"לי הכספים, אלו נמצאים ב"כוננות ספיגה" והצעד המתבקש מבחינתם הוא להמליץ על גידור להנהלה, גם אם לא תתקבל דעתם, היא רשומה בפרוטוקול ...

לאחרונה, המוכנות של ההנהלות גדלה לביצוע גידורים. זה קורה בכל העולם עם הגלובליזציה של העסקים, וקורה גם בארץ, לכן אנו רואים גידול בפעילות הזו.

השלב הבא הוא שסמנכ"ל הכספים פונה ליועץ ומבצע עסקה להגנה כנגד היחלשות הדולר לרבעונים הקרובים. זאת ע"י עסקאות פורווד, אופציות פוט, או ספוט ושילובים בין החלופות. המשמעות היא זהה, לחץ על הדולר למטה (מכירה עכשיו של דולרים וקניה שיקלית לגידור העתידי). כתוצאה מכך שער החליפין של הדולר/שקל יורד, כלומר, התחזקות של השקל.

נתון שצריך לדעת על שוק הדולר/שקל: היקף המסחר בדולר/שקל הינו כשני מיליארד דולר בקירוב ביום, סכום מכובד אולם זניח ביחס לסה"כ היקף המסחר במט"ח - כשלוש טריליון דולר, כלומר, שוק הדולר/שקל מהווה פרומילים מסה"כ המסחר במט"ח. זירה זו יחסית קטנה וקלה יותר לכן להשפעה.

בשוק נהוג לחשב שכל הורדה של אחוז אחד בשער דולר/שקל (למשל מ- 003.80 ל- 3.7620) מחייב רק כמה מאות מיליונים באותו כיוון (מותנה בהיקף המסחר בצמד באותו זמן). כלומר, מכירות של עשרות ומאות מיליוני דולר יומיים לביצוע גידורים היא בעלת משקל ויש לה משמעות של השער.

זוכרים את דילמת האסיר? כל אחד מהשחקנים דואג באופן רציונאלי לאינטרס הצר שלו ובסופו של דבר מושגת לאו דווקא התוצאה הטובה ביותר עבורו היות שגם השחקנים האחרים פועלים באופן דומה...

כך, היצואנים שמתראיינים, ובצדק מבחינתם, על החובה להעלות את שער החליפין של הדולר/שקל מפעילים לובי מול הממשל ועוד. תורמים ע"י פעולה רציונאלית של כל אחד מהם לתוצאה שאינה טובה עבורם כסקטור.

אל לנו להתבלבל. פעילות היצואנים היא לא הגורם הבלעדי או דווקא המהותי שמחליש את שער הדולר שקל, אנו ננתח את הגורמים הללו בסקירות הבאות. נראה שהמציאות הרבה יותר חמקמקה, וחלק מהאמיתות יעמדו לבחינה .

מאת: ניר יפה - מנכ"ל AlphaTrade