אושר: שתי פעימות למודל החשבוניות הפיקטיביות
ועדת הכסזפים של הכנסת אישרה כי במקום שינוי חד, החוק יתוקן בהדרגה פעמיים: ירידה ל-10,000 שקל בינואר 2026, ול-5,000 שקל ביוני 2026. רשות המסים חשפה בדיונים בוועדה כי בין יוני 2024 לינואר 2025 אותרו חשבוניות פיקטיביות בסכום של יותר מ-49 מיליארד שקל, שמהן נגזר מע"מ בהיקף של כ-8.3 מיליארד שקל
ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את שינוי מודל החשבוניות הפיקטיביות, לאחר דיונים ממושכים והתנגדויות מצד חברי כנסת וארגוני העסקים. במקום שינוי חד, החוק יתוקן בהדרגה בשתי פעימות: ירידה ל-10,000 שקל בינואר 2026, ול-5,000 שקל ביוני 2026.
רשות המסים חשפה בדיונים בוועדה כי בין יוני 2024 לינואר 2025 אותרו חשבוניות פיקטיביות בסכום של יותר מ-49 מיליארד שקל, שמהן נגזר מע"מ בהיקף של כ-8.3 מיליארד שקל. מדובר בכספים שזרמו למימון פשיעה כלכלית, ובמקרים רבים נוכו במסמכים חוקיים - מה שהקשה על השבתם לקופת המדינה. במהלך הדיונים הוצגו נתונים על כך שעבריינים מצאו דרכים לעקוף את המגבלות שהוצבו עד כה. כך למשל, בענפים עתירי שימוש בחשבוניות פיקטיביות, כמו כוח אדם, ניהול עסקי והובלות, נרשמה עלייה של עד 10% בכמות החשבוניות בטווח של 25,000-5,000 שקל. המשמעות היא שהורדת הרף תמנע מהם את האפשרות לפצל סכומים למספר חשבוניות קטנות.
למרות הנתונים, ההתנגדות לשינוי חקיקה כה מהיר היתה רחבה. חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה מחו על כך שהתיקון פוגע בעסקים קטנים, שעדיין לא השלימו את ההתאוששות מהשלכות המלחמה. בנוסף, נטען כי השינוי מפר הסכמות קודמות שהתקבלו לפני כשנה וחצי, לאחר דיונים ארוכים. גם ארגוני העסקים מתחו ביקורת על כך שאלפי עסקים קטנים עדיין לא נרשמו למערכת החדשה, בעיקר בשל העלויות הכרוכות בכך. הם דרשו מהמדינה לסייע במימון ההתאמות הטכנולוגיות שדורש החוק.
רשות המיסים הציגה נתונים שלפיהם 260 אלף עוסקים וחברות כבר רשומים במערכת, וכי מדי יום מופקים 50 אלף מספרי הקצאה לחשבוניות. בנוסף, 95% מבקשות ההקצאה מתקבלות ישירות דרך תוכנות הנהלת חשבונות, ורק 5% באמצעות אפליקציה ייעודית. הרשות טענה כי בעקבות הורדת הרף ל-5,000 שקל, יצטרפו למערכת כ-24 אלף עסקים וחברות, אך ציינה כי 9,000 מהם כבר נרשמו באופן וולונטרי. משמעות הדבר היא שכ-15 אלף עסקים נוספים יצטרכו להירשם, בנוסף ל-260 אלף הקיימים.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסופו של דבר, ולאחר לחצים מצד גורמים שונים, הוחלט כאמור על תהליך מדורג. לדברי רשות המסים, המטרה העיקרית היא למנוע תמריץ להנפקת חשבוניות פיקטיביות גם בסכומים נמוכים, ולחסום דרכי התחמקות
מתשלומי מסים של גורמים עברייניים, כמו גם הלבנות כספים שלהם.
חשבוניות פיקטיביות נהפכו לחלק בלתי נפרד מהמציאות הכלכלית בישראל. רק בחודשים האחרונים נחשפו כמה רשתות ענק שפעלו בשיטה הזו והוציאו חשבוניות פיקטיביות במיליארדי שקלים. באחד המקרים הבולטים, רשות המסים פשטה על רשת שהפעילו עבריינים מהמגזר הערבי ביחד עם אנשי עסקים לגיטימיים, וזייפו חשבוניות בסכום של יותר מ-1.2 מיליארד שקל. במקרה אחר, חוליה שמזוהה עם אחת ממשפחות הפשע הערביות בצפון הארץ ניהלה מערך חשבוניות פיקטיביות דרך רשת של חברות קש, כשהמעורבים הצליחו להתחמק מתשלום מאות מיליוני שקלים של מסים.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
אבל התופעה הזו קיימת לא רק במגזר הערבי – גם בקרב קבלנים, חברות כוח אדם, ותעשיות שונות הפיתוי גדול. קבוצות עברייניות פועלות כחברות קש, ומוכרות חשבוניות שאין מאחוריהן שום פעילות עסקית אמיתית. הכסף שמתקבל מניקוי המע"מ משמש להלבנת הון, תשלומים מתחת לשולחן, ולמימון פעילות פלילית רחבה.
כך למשל, בתחילת החודש נעצרו 11 חשודים תושבי רהט, מושב ינון וכפר קאסם, בחשד לביצוע עבירות כלכליות חמורות על חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון. המעצרים בוצעו על ידי יחידת אכ"ל (אכיפה כלכלית) דרום בלה"ב 433, ביחד עם רשות המסים - חקירות מע"מ באר שבע והדרום, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד העבודה, בתום חקירה סמויה. החקירה נפתחה במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית במגזר הערבי. על פי החשד, החשודים פעלו במסגרת מערך של חברות קש, ששימשו להפצת חשבוניות מס פיקטיביות באופן שיטתי ומאורגן, תוך התחמקות מתשלום מס בהיקפים נרחבים של יותר מ-100 מיליון שקל. החשבוניות סופקו לחברת כוח אדם שפעלה בתחום הגינון, החקלאות והניקיון כדי לכסות על תשלומים ששילמה ב"שחור" לעובדים בתחום הניקיון, החקלאות והגינון – חלקם שוהים בלתי חוקיים וחלקם אנשים שקיבלו במקביל קצבאות מביטוח לאומי. בנוסף, חלק מהחשבוניות נועדו לקבלת החזרי מס מהמדינה שלא כדין.
- 2.אנונימי 17/03/2025 18:55הגב לתגובה זומי שראה בנטפליקס Ozark מבין היטב
- 1.זה נקרא חשבונית ישראל לא חשבונית פקטיבית (ל"ת)אלון 17/03/2025 14:34הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)