חשבונית דיגיטלית
צילום: FREEPIK

אושר: שתי פעימות למודל החשבוניות הפיקטיביות

ועדת הכסזפים של הכנסת אישרה כי במקום שינוי חד, החוק יתוקן בהדרגה פעמיים: ירידה ל-10,000 שקל בינואר 2026, ול-5,000 שקל ביוני 2026. רשות המסים חשפה בדיונים בוועדה כי בין יוני 2024 לינואר 2025 אותרו חשבוניות פיקטיביות בסכום של יותר מ-49 מיליארד שקל, שמהן נגזר מע"מ בהיקף של כ-8.3 מיליארד שקל

עוזי גרסטמן | (2)

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את שינוי מודל החשבוניות הפיקטיביות, לאחר דיונים ממושכים והתנגדויות מצד חברי כנסת וארגוני העסקים. במקום שינוי חד, החוק יתוקן בהדרגה בשתי פעימות: ירידה ל-10,000 שקל בינואר 2026, ול-5,000 שקל ביוני 2026.


רשות המסים חשפה בדיונים בוועדה כי בין יוני 2024 לינואר 2025 אותרו חשבוניות פיקטיביות בסכום של יותר מ-49 מיליארד שקל, שמהן נגזר מע"מ בהיקף של כ-8.3 מיליארד שקל. מדובר בכספים שזרמו למימון פשיעה כלכלית, ובמקרים רבים נוכו במסמכים חוקיים - מה שהקשה על השבתם לקופת המדינה. במהלך הדיונים הוצגו נתונים על כך שעבריינים מצאו דרכים לעקוף את המגבלות שהוצבו עד כה. כך למשל, בענפים עתירי שימוש בחשבוניות פיקטיביות, כמו כוח אדם, ניהול עסקי והובלות, נרשמה עלייה של עד 10% בכמות החשבוניות בטווח של 25,000-5,000 שקל. המשמעות היא שהורדת הרף תמנע מהם את האפשרות לפצל סכומים למספר חשבוניות קטנות.


למרות הנתונים, ההתנגדות לשינוי חקיקה כה מהיר היתה רחבה. חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה מחו על כך שהתיקון פוגע בעסקים קטנים, שעדיין לא השלימו את ההתאוששות מהשלכות המלחמה. בנוסף, נטען כי השינוי מפר הסכמות קודמות שהתקבלו לפני כשנה וחצי, לאחר דיונים ארוכים. גם ארגוני העסקים מתחו ביקורת על כך שאלפי עסקים קטנים עדיין לא נרשמו למערכת החדשה, בעיקר בשל העלויות הכרוכות בכך. הם דרשו מהמדינה לסייע במימון ההתאמות הטכנולוגיות שדורש החוק.


רשות המיסים הציגה נתונים שלפיהם 260 אלף עוסקים וחברות כבר רשומים במערכת, וכי מדי יום מופקים 50 אלף מספרי הקצאה לחשבוניות. בנוסף, 95% מבקשות ההקצאה מתקבלות ישירות דרך תוכנות הנהלת חשבונות, ורק 5% באמצעות אפליקציה ייעודית. הרשות טענה כי בעקבות הורדת הרף ל-5,000 שקל, יצטרפו למערכת כ-24 אלף עסקים וחברות, אך ציינה כי 9,000 מהם כבר נרשמו באופן וולונטרי. משמעות הדבר היא שכ-15 אלף עסקים נוספים יצטרכו להירשם, בנוסף ל-260 אלף הקיימים.


בסופו של דבר, ולאחר לחצים מצד גורמים שונים, הוחלט כאמור על תהליך מדורג. לדברי רשות המסים, המטרה העיקרית היא למנוע תמריץ להנפקת חשבוניות פיקטיביות גם בסכומים נמוכים, ולחסום דרכי התחמקות מתשלומי מסים של גורמים עברייניים, כמו גם הלבנות כספים שלהם.


חשבוניות פיקטיביות נהפכו לחלק בלתי נפרד מהמציאות הכלכלית בישראל. רק בחודשים האחרונים נחשפו כמה רשתות ענק שפעלו בשיטה הזו והוציאו חשבוניות פיקטיביות במיליארדי שקלים. באחד המקרים הבולטים, רשות המסים פשטה על רשת שהפעילו עבריינים מהמגזר הערבי ביחד עם אנשי עסקים לגיטימיים, וזייפו חשבוניות בסכום של יותר מ-1.2 מיליארד שקל. במקרה אחר, חוליה שמזוהה עם אחת ממשפחות הפשע הערביות בצפון הארץ ניהלה מערך חשבוניות פיקטיביות דרך רשת של חברות קש, כשהמעורבים הצליחו להתחמק מתשלום מאות מיליוני שקלים של מסים.


קיראו עוד ב"בארץ"

אבל התופעה הזו קיימת לא רק במגזר הערבי – גם בקרב קבלנים, חברות כוח אדם, ותעשיות שונות הפיתוי גדול. קבוצות עברייניות פועלות כחברות קש, ומוכרות חשבוניות שאין מאחוריהן שום פעילות עסקית אמיתית. הכסף שמתקבל מניקוי המע"מ משמש להלבנת הון, תשלומים מתחת לשולחן, ולמימון פעילות פלילית רחבה.


כך למשל, בתחילת החודש נעצרו 11 חשודים תושבי רהט, מושב ינון וכפר קאסם, בחשד לביצוע עבירות כלכליות חמורות על חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון. המעצרים בוצעו על ידי יחידת אכ"ל (אכיפה כלכלית) דרום בלה"ב 433, ביחד עם רשות המסים - חקירות מע"מ באר שבע והדרום, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד העבודה, בתום חקירה סמויה. החקירה נפתחה במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית במגזר הערבי. על פי החשד, החשודים פעלו במסגרת מערך של חברות קש, ששימשו להפצת חשבוניות מס פיקטיביות באופן שיטתי ומאורגן, תוך התחמקות מתשלום מס בהיקפים נרחבים של יותר מ-100 מיליון שקל. החשבוניות סופקו לחברת כוח אדם שפעלה בתחום הגינון, החקלאות והניקיון כדי לכסות על תשלומים ששילמה ב"שחור" לעובדים בתחום הניקיון, החקלאות והגינון – חלקם שוהים בלתי חוקיים וחלקם אנשים שקיבלו במקביל קצבאות מביטוח לאומי. בנוסף, חלק מהחשבוניות נועדו לקבלת החזרי מס מהמדינה שלא כדין.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 17/03/2025 18:55
    הגב לתגובה זו
    מי שראה בנטפליקס Ozark מבין היטב
  • 1.
    זה נקרא חשבונית ישראל לא חשבונית פקטיבית (ל"ת)
    אלון 17/03/2025 14:34
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".