ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את שינוי מודל החשבוניות הפיקטיביות, לאחר דיונים ממושכים והתנגדויות מצד חברי כנסת וארגוני העסקים. במקום שינוי חד, החוק יתוקן בהדרגה בשתי פעימות: ירידה ל-10,000 שקל בינואר 2026, ול-5,000 שקל ביוני 2026.

רשות המסים חשפה בדיונים בוועדה כי בין יוני 2024 לינואר 2025 אותרו חשבוניות פיקטיביות בסכום של יותר מ-49 מיליארד שקל, שמהן נגזר מע"מ בהיקף של כ-8.3 מיליארד שקל. מדובר בכספים שזרמו למימון פשיעה כלכלית, ובמקרים רבים נוכו במסמכים חוקיים - מה שהקשה על השבתם לקופת המדינה. במהלך הדיונים הוצגו נתונים על כך שעבריינים מצאו דרכים לעקוף את המגבלות שהוצבו עד כה. כך למשל, בענפים עתירי שימוש בחשבוניות פיקטיביות, כמו כוח אדם, ניהול עסקי והובלות, נרשמה עלייה של עד 10% בכמות החשבוניות בטווח של 25,000-5,000 שקל. המשמעות היא שהורדת הרף תמנע מהם את האפשרות לפצל סכומים למספר חשבוניות קטנות.

למרות הנתונים, ההתנגדות לשינוי חקיקה כה מהיר היתה רחבה. חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה מחו על כך שהתיקון פוגע בעסקים קטנים, שעדיין לא השלימו את ההתאוששות מהשלכות המלחמה. בנוסף, נטען כי השינוי מפר הסכמות קודמות שהתקבלו לפני כשנה וחצי, לאחר דיונים ארוכים. גם ארגוני העסקים מתחו ביקורת על כך שאלפי עסקים קטנים עדיין לא נרשמו למערכת החדשה, בעיקר בשל העלויות הכרוכות בכך. הם דרשו מהמדינה לסייע במימון ההתאמות הטכנולוגיות שדורש החוק.

רשות המיסים הציגה נתונים שלפיהם 260 אלף עוסקים וחברות כבר רשומים במערכת, וכי מדי יום מופקים 50 אלף מספרי הקצאה לחשבוניות. בנוסף, 95% מבקשות ההקצאה מתקבלות ישירות דרך תוכנות הנהלת חשבונות, ורק 5% באמצעות אפליקציה ייעודית. הרשות טענה כי בעקבות הורדת הרף ל-5,000 שקל, יצטרפו למערכת כ-24 אלף עסקים וחברות, אך ציינה כי 9,000 מהם כבר נרשמו באופן וולונטרי. משמעות הדבר היא שכ-15 אלף עסקים נוספים יצטרכו להירשם, בנוסף ל-260 אלף הקיימים.

• רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
• השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסופו של דבר, ולאחר לחצים מצד גורמים שונים, הוחלט כאמור על תהליך מדורג. לדברי רשות המסים, המטרה העיקרית היא למנוע תמריץ להנפקת חשבוניות פיקטיביות גם בסכומים נמוכים, ולחסום דרכי התחמקות מתשלומי מסים של גורמים עברייניים, כמו גם הלבנות כספים שלהם.

חשבוניות פיקטיביות נהפכו לחלק בלתי נפרד מהמציאות הכלכלית בישראל. רק בחודשים האחרונים נחשפו כמה רשתות ענק שפעלו בשיטה הזו והוציאו חשבוניות פיקטיביות במיליארדי שקלים. באחד המקרים הבולטים, רשות המסים פשטה על רשת שהפעילו עבריינים מהמגזר הערבי ביחד עם אנשי עסקים לגיטימיים, וזייפו חשבוניות בסכום של יותר מ-1.2 מיליארד שקל. במקרה אחר, חוליה שמזוהה עם אחת ממשפחות הפשע הערביות בצפון הארץ ניהלה מערך חשבוניות פיקטיביות דרך רשת של חברות קש, כשהמעורבים הצליחו להתחמק מתשלום מאות מיליוני שקלים של מסים.

• המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
• מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

אבל התופעה הזו קיימת לא רק במגזר הערבי – גם בקרב קבלנים, חברות כוח אדם, ותעשיות שונות הפיתוי גדול. קבוצות עברייניות פועלות כחברות קש, ומוכרות חשבוניות שאין מאחוריהן שום פעילות עסקית אמיתית. הכסף שמתקבל מניקוי המע"מ משמש להלבנת הון, תשלומים מתחת לשולחן, ולמימון פעילות פלילית רחבה.

כך למשל, בתחילת החודש נעצרו 11 חשודים תושבי רהט, מושב ינון וכפר קאסם, בחשד לביצוע עבירות כלכליות חמורות על חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון. המעצרים בוצעו על ידי יחידת אכ"ל (אכיפה כלכלית) דרום בלה"ב 433, ביחד עם רשות המסים - חקירות מע"מ באר שבע והדרום, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד העבודה, בתום חקירה סמויה. החקירה נפתחה במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית במגזר הערבי. על פי החשד, החשודים פעלו במסגרת מערך של חברות קש, ששימשו להפצת חשבוניות מס פיקטיביות באופן שיטתי ומאורגן, תוך התחמקות מתשלום מס בהיקפים נרחבים של יותר מ-100 מיליון שקל. החשבוניות סופקו לחברת כוח אדם שפעלה בתחום הגינון, החקלאות והניקיון כדי לכסות על תשלומים ששילמה ב"שחור" לעובדים בתחום הניקיון, החקלאות והגינון – חלקם שוהים בלתי חוקיים וחלקם אנשים שקיבלו במקביל קצבאות מביטוח לאומי. בנוסף, חלק מהחשבוניות נועדו לקבלת החזרי מס מהמדינה שלא כדין.