אושר: שתי פעימות למודל החשבוניות הפיקטיביות
ועדת הכסזפים של הכנסת אישרה כי במקום שינוי חד, החוק יתוקן בהדרגה פעמיים: ירידה ל-10,000 שקל בינואר 2026, ול-5,000 שקל ביוני 2026. רשות המסים חשפה בדיונים בוועדה כי בין יוני 2024 לינואר 2025 אותרו חשבוניות פיקטיביות בסכום של יותר מ-49 מיליארד שקל, שמהן נגזר מע"מ בהיקף של כ-8.3 מיליארד שקל
ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את שינוי מודל החשבוניות הפיקטיביות, לאחר דיונים ממושכים והתנגדויות מצד חברי כנסת וארגוני העסקים. במקום שינוי חד, החוק יתוקן בהדרגה בשתי פעימות: ירידה ל-10,000 שקל בינואר 2026, ול-5,000 שקל ביוני 2026.
רשות המסים חשפה בדיונים בוועדה כי בין יוני 2024 לינואר 2025 אותרו חשבוניות פיקטיביות בסכום של יותר מ-49 מיליארד שקל, שמהן נגזר מע"מ בהיקף של כ-8.3 מיליארד שקל. מדובר בכספים שזרמו למימון פשיעה כלכלית, ובמקרים רבים נוכו במסמכים חוקיים - מה שהקשה על השבתם לקופת המדינה. במהלך הדיונים הוצגו נתונים על כך שעבריינים מצאו דרכים לעקוף את המגבלות שהוצבו עד כה. כך למשל, בענפים עתירי שימוש בחשבוניות פיקטיביות, כמו כוח אדם, ניהול עסקי והובלות, נרשמה עלייה של עד 10% בכמות החשבוניות בטווח של 25,000-5,000 שקל. המשמעות היא שהורדת הרף תמנע מהם את האפשרות לפצל סכומים למספר חשבוניות קטנות.
למרות הנתונים, ההתנגדות לשינוי חקיקה כה מהיר היתה רחבה. חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה מחו על כך שהתיקון פוגע בעסקים קטנים, שעדיין לא השלימו את ההתאוששות מהשלכות המלחמה. בנוסף, נטען כי השינוי מפר הסכמות קודמות שהתקבלו לפני כשנה וחצי, לאחר דיונים ארוכים. גם ארגוני העסקים מתחו ביקורת על כך שאלפי עסקים קטנים עדיין לא נרשמו למערכת החדשה, בעיקר בשל העלויות הכרוכות בכך. הם דרשו מהמדינה לסייע במימון ההתאמות הטכנולוגיות שדורש החוק.
רשות המיסים הציגה נתונים שלפיהם 260 אלף עוסקים וחברות כבר רשומים במערכת, וכי מדי יום מופקים 50 אלף מספרי הקצאה לחשבוניות. בנוסף, 95% מבקשות ההקצאה מתקבלות ישירות דרך תוכנות הנהלת חשבונות, ורק 5% באמצעות אפליקציה ייעודית. הרשות טענה כי בעקבות הורדת הרף ל-5,000 שקל, יצטרפו למערכת כ-24 אלף עסקים וחברות, אך ציינה כי 9,000 מהם כבר נרשמו באופן וולונטרי. משמעות הדבר היא שכ-15 אלף עסקים נוספים יצטרכו להירשם, בנוסף ל-260 אלף הקיימים.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסופו של דבר, ולאחר לחצים מצד גורמים שונים, הוחלט כאמור על תהליך מדורג. לדברי רשות המסים, המטרה העיקרית היא למנוע תמריץ להנפקת חשבוניות פיקטיביות גם בסכומים נמוכים, ולחסום דרכי התחמקות
מתשלומי מסים של גורמים עברייניים, כמו גם הלבנות כספים שלהם.
חשבוניות פיקטיביות נהפכו לחלק בלתי נפרד מהמציאות הכלכלית בישראל. רק בחודשים האחרונים נחשפו כמה רשתות ענק שפעלו בשיטה הזו והוציאו חשבוניות פיקטיביות במיליארדי שקלים. באחד המקרים הבולטים, רשות המסים פשטה על רשת שהפעילו עבריינים מהמגזר הערבי ביחד עם אנשי עסקים לגיטימיים, וזייפו חשבוניות בסכום של יותר מ-1.2 מיליארד שקל. במקרה אחר, חוליה שמזוהה עם אחת ממשפחות הפשע הערביות בצפון הארץ ניהלה מערך חשבוניות פיקטיביות דרך רשת של חברות קש, כשהמעורבים הצליחו להתחמק מתשלום מאות מיליוני שקלים של מסים.
- רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
אבל התופעה הזו קיימת לא רק במגזר הערבי – גם בקרב קבלנים, חברות כוח אדם, ותעשיות שונות הפיתוי גדול. קבוצות עברייניות פועלות כחברות קש, ומוכרות חשבוניות שאין מאחוריהן שום פעילות עסקית אמיתית. הכסף שמתקבל מניקוי המע"מ משמש להלבנת הון, תשלומים מתחת לשולחן, ולמימון פעילות פלילית רחבה.
כך למשל, בתחילת החודש נעצרו 11 חשודים תושבי רהט, מושב ינון וכפר קאסם, בחשד לביצוע עבירות כלכליות חמורות על חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון. המעצרים בוצעו על ידי יחידת אכ"ל (אכיפה כלכלית) דרום בלה"ב 433, ביחד עם רשות המסים - חקירות מע"מ באר שבע והדרום, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד העבודה, בתום חקירה סמויה. החקירה נפתחה במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית במגזר הערבי. על פי החשד, החשודים פעלו במסגרת מערך של חברות קש, ששימשו להפצת חשבוניות מס פיקטיביות באופן שיטתי ומאורגן, תוך התחמקות מתשלום מס בהיקפים נרחבים של יותר מ-100 מיליון שקל. החשבוניות סופקו לחברת כוח אדם שפעלה בתחום הגינון, החקלאות והניקיון כדי לכסות על תשלומים ששילמה ב"שחור" לעובדים בתחום הניקיון, החקלאות והגינון – חלקם שוהים בלתי חוקיים וחלקם אנשים שקיבלו במקביל קצבאות מביטוח לאומי. בנוסף, חלק מהחשבוניות נועדו לקבלת החזרי מס מהמדינה שלא כדין.
- 2.אנונימי 17/03/2025 18:55הגב לתגובה זומי שראה בנטפליקס Ozark מבין היטב
- 1.זה נקרא חשבונית ישראל לא חשבונית פקטיבית (ל"ת)אלון 17/03/2025 14:34הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
