בעלי עניין השבוע: דנקנר ותשובה הגבירו פעילות, שטפון ברכישות אג"ח

בעקבות הגל האדיר של הרכישות רשמו מדדי התל-בונד עליות חדות בימים האחרונים
קובי ישעיהו |

גם השבוע החולף היה עמוס במיוחד בפעילות של בעלי שליטה בחברות, ושל החברות עצמן, ברכישות בחזרה. בעיקר מדובר ברכישות של אגרות חוב אולם היו גם לא מעט הודעות הנוגעות לרכישות של מניות. נזכיר כי ברבעון הרביעי ירשמו חברות רבות רווחי הון גדולים כתוצאה מהרכישות שביצעו באגרות החוב שלהן.

להודעה על רכישת האג"ח בחזרה מצורף בדרך כלל הסבר סטנדרטי כי "ההחלטה על ביצוע רכישת אגרות החוב נובעת מהערכת הדירקטוריון בדבר כדאיות רכישת אגרות החוב, לאור מחירן בבורסה, לאור מצבה הפיננסי של החברה ומתוך הבנה כי ביצוע הרכישה יביא לשיפור ברווחיות החברה והקטנת התחייבויותיה".

גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי של אקסלנס, במפגש עם עיתונאים כי "לאג"ח הקונצרני יש פוטנציאל רווח גדול בשנת 2009. המרווחים בשוק הזה ירדו באופן משמעותי אבל הדרגתי במהלך השנה". בנוגע להסדרי החוב אומר כהן כי לא היה ניתן לצפות את עוצמת האירוע שקרה ולכן כולם טעו. ההסדרים למעשה מתבצעים יום יום , שעה שעה. שוק ההון למעשה סוחר כל הזמן בחוב. אם מישהו קונה את החוב ב-10 אגורות על השקל אז הוא מסדר את החוב. שוק ההון נשבר והוא מבצע את המכירות ומאפשר לחברות לפתור את בעיית האשראי אליה הם נכנסו. "האינטרס של שוק ההון הוא שכל המערכת הכלכלית תעבוד", הוא אמר. "אף אחד לא רוצה שמישהו יקרוס. את הבעיות ניתן לפתור ואנחנו בדרך לפתרון. אקסלנס לא תיבהל מהסדרים במידת הצורך".

דנקנר לא עוצר

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, הגביר בימים האחרונים את קצב הרכישות. תשובה רכש אתמול מניות של החברה בכ-8.8 מיליון שקלים בשתי עסקאות. נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, המשיך אף הוא לפעול במרץ. אתמול נודע כי דיסקונט השקעות עוד כ-1.6% מהון המניות של חברה הבת כור. דסק"ש השקיעה כ-28 מיליון שקל וצפויה לרשום כתוצאה מרכישת המניות רווח הנאמד בשלב זה בסך של כ-54 מיליון שקל.

עוד לפני כן הכריזה חברה אחרת בקבוצת אי.די.בי, נכסים ובנין, כי היא פועלת לאישור מסגרת נוספת לרכישה בחזרה של אג"ח שלה בהיקף של כ-100 מיליון שקל.

אתמול אזורים, שבשליטת שעיה בוימלגרין, כי דירקטוריון החברה אישר מסגרת לרכישה של איגרות חוב סדרה 7 של החברה בהיקף מצטבר של עד 70 מיליון שקלים לתקופה של שלושה חודשים.

לידקום בתחילת השבוע על החלטה לרכוש בחזרה אג"ח בכ-20 מיליון שקל (תיקח הלוואות לצורך הרכישה), פרופיט על מסגרת נוספת לרכישת אג"ח בהיקף של עד 25 מיליון שקל וחברת טלדור דיווחה על רכישת אג"ח בהיקף של כ-20 מיליון שקל ממקורותיה העצמיים של החברה.

עוד דיווחו השבוע אדרי-אל על מסגרת נוספת לרכישת אג"ח בהיקף 20 מיליון שקל, ויורו-טרייד על החלטה לרכישת אג"ח בכ-10 מיליון שקל. גם דוראה הודיעה כי תרכוש בחזרה אג"ח שלה בהיקף של עד 10 מיליון שקל. סמייל 012 הודיעה כי דירקטוריון החברה אישר רכישה בחזרה של מניות בהיקף של 10 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.