זמן רע לקניות מניות? הרכישות האחרונות של המשקיעים האגדיים בוול סטריט - דרמן, פישר וסורוס

המניות שאספו הגורואים של וול סטריט ברבעון האחרון. ומה הם חושבים על כיוון השוק: דיוויד דרמן, קנט פישר, וגו'רג' סורוס באסטרטגיית השקעה
שהם לוי |

השווקים הפיננסים שוב רועדים, הצניחה אמש בוול סטריט והירידות שנרשמו במהלך הימים האחרונים מביאות עימן סנטימנט שלילי במיוחד. גורו ההשקעות, ג'יימס קריימר, החל להיות מאוד דובי באשר לכיוון השווקים לפחות בטווח הקצר.

ג'יימס קריימר התייחס בתוכניתו באתר Thestreet לירידות החדות בסקטור הסחורות והסביר שיהיה זה קשה מאוד לסמן את התחתית של שוק הסחורות. יחד עם זאת, באותה נשימה העניק מספר דוגמאות של קרנות גידור שחווה תנאים קשים מאוד בחודש אוגוסט ונאלצו לסגור פוזיציות בשל הפסדים ובגלל יציאה של לקוחות החוששים לכספים.

משקיעים אחרים מעט יותר שקטים, אך בעלי מוניטין של אוספי מניות מוצלחים רכשו לא מעט מניות בעת האחרונה, או ליתר דיוק הרבעון האחרון. אנחנו ליקטנו את הרכישות המשמעותיות:

קנט פישר: וול מארט וג'ונסון אנד ג'ונסון

מיותר להציג את קנט פישר, הלא הוא בנו של המשקיע האגדי פיליפ פישר, ומנהל השקעות בכיר. תקופות של האטה כלכלית פוגעות יותר בחברות קטנות שמתאפיינות לרוב ביחסים פיננסים חלשים ומאזנים פגיעים. כנראה בדיוק בגלל הסיבה הזאת, החליט קנט פישר לרכוש במהלך הרבעון השני חברות שעל פי הפרספקטיבה ההיסטורית נפגעו פחות מהתנאים הכלכליים בשוק ונהנות מביקוש כמעט קשיח.

קנט פישר הוסיף לפורטפוליו הנכסים שלו במהלך הרבעון האחרון את מניותיה של קוקה קולה (סימול: KO). לחברה שווי שוק של 123.8 מיליארד דולר ובעלת מכפיל מכירות של 4.36. כידוע, קנט פישר מעניק למכפיל המכירות משקל מכריע בבחירת השקעותיו. כמובן שתשואת הדיבידנד של המניה מהווה מרכיב לא פחות חשוב, וזו של מניית קוקה קולה עומדת על 2.9%.

מניה שמפגינה ביצועים טובים לאחרונה, ומספקת דפנסיביות איתנה בתקופה הקשה בשווקים היא ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ). קנט פישר מאמין בחברה, והוסיף אותה לתיק שלו במהלך הרבעון האחרון. מכפיל המכירות, כלומר היחס שבין מחיר המניה לסך המכירות עומד על 3.29, ואילו מכפיל הרווח הנוכחי של החברה הוא 17.3.

קמעונאית גדולה חזקה ומוכרת, וול מארט, גם כן נחשבת לחוף מבטחים בעיני המשקיעים, בה מחזיק פישר כמעט 6 מיליון מניות. ברבעון האחרון הוסיף להגדיל אחזקות בחברה.

דיוויד דרמן: חברות נפט אחדות

דיוויד דרמן כתב בטור האחרון שלו שפורסם באמצע יולי במגזין פורבס, כי המצב בשווקים עוד עלול להיות גרוע יותר. הירידות במחיר הנפט גררו עימן גם ירידה בחברות בתי הזיקוק והספקיות, אולם דרמן רואה בכמה מהן עדיין אטרקטיביות להשקעה. בניהן הוא מונה את אפצ'י קורפ (סימול: APA) שנסחרת במכפיל של 12 על הרווחים, דבון אנרג'י (סימול: DVN) שנסחרת במכפיל 14 וחברת טסורו קורפ (סימול: TSO) לה משתקף מכפיל 6 על הרווחים.

דרמן המליץ על אותן מניות בטור שנכתב ב-17 ליולי, כך שאפשר בינתיים בחלוף חודש וחצי לבחון לפחות את התשואות של הטווח הקצר ולהחליט.

ג'ורג' סורוס: פוטאש, וליהמן ברדרס

למרבה ההפתעה ג'ורג' סורוס היה מבין אלו שרכשו את מניותיה של פוטאש, טרם הצניחה האחרונה. במהלך הרבעון השני רכש סורוס יותר ממיליון ממניות החברה בשער שנע בין 170 ל-229 דולר, והפסיד על השקעתו נכון לרגע זה 26%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.