התאחדות הקבלנים: "ב-2007 נמכרו כ-93,000 יח"ד - עלייה של 6.75%"
סקירה כלכלית של חברת BDO – זיו האפט, עבור התאחדות הקבלנים מעלה, כי בשנת 2007 חלה עלייה של 6.75% ברכישת דירות לעומת שנת 2006.
אומדן מספר העסקאות שבוצע במשק במהלך השנה עומד על 92,956 מתוכן, 62,925 דירות יד שנייה, 17,184 דירות חדשות ( 13,866 בבנייה פרטית ו-3,318 בבנייה ציבורית) ו- 12,847 דירות בבנייה עצמית.
שיעור מכירת הדירות החדשות מכלל העסקאות במשק עומד על 32% לעומת 33% בשנת 2006, 36% בשנים 2004-2005, 44% בשנת 2003 ו-50% בשנת 2002.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון, מציין כי "על אף הקיפאון במכירת דירות באיזורי הפריפריה ניתן לראות כי בסך הכל מאז שנת 2003 קיימת עלייה במכירת דירות. עם זאת, לאור הירידה בהתחלות הבנייה והמחסור בדירות חדשות ניכרת ירידה בשיעור הדירות החדשות מכלל העסקאות במשק".
לדברי גורדון, "מספר התחלות הבנייה בשנת 2007 מגיע לכ-29,083 יח"ד בלבד לעומת 30,229 יח"ד ב-2006 ו-30,609 יח"ד ב-2005. הירידה בהתחלות הבנייה נובעת מהמחסור בקרקעות מתוכננות באיזורי הביקוש וגורמת לחוסר היכולת של הקבלנים לעמוד בביקושים של רוכשי הדירות באיזור המרכז".
גורדון מוסיף, כי "לאור הצמיחה במשק והשיפור במצב משקי הבית, הצפי הוא שהביקושים לדירות חדשות ימשיכו ויעלו במהלך השנה הבאה, אולם קצב הבנייה לא יגדל מקביל וייווצר מחסור בדירות חדשות".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
