הקרן לירושלים גייסה מעל 145 מיליון ש' בשנת 2006
מזל שיש תורמים לירושלים, שיפצו על מחסור בתקציבים מהעיריה והממשלה. בשנת 2006 הצליחה הקרן לירושלים לגייס תרומות למען ירושלים בשווי כולל של מעל 34 מיליון דולר. מדובר בגידול לעומת השנה שעברה והמשך מגמת הגידול בגיוס התרומות בשנים האחרונות. התרומות ישמשו להפעלת תכניות בתחומים של דו-קיום, תרבות והעצמה קהילתית ולפיתוח פרויקטים בירושלים, כך נמסר היום מהקרן.
הקרן לירושלים הפועלת בעיר מאז שנת 1967 ומגייסת תרומות לרווחת כל תושבי ירושלים מציינת את שנתה ה- 40.
מאז הקמתה, גייסה למעלה מחמישה מיליארדי שקלים, שהושקעו כולם במאות פרויקטים ובאלפי תכניות. בשנת 2006 הפעילה הקרן כמעט 200 תוכניות בתחומי הקהילה, דו-קיום, חינוך ותרבות. כ- 60% מהתרומות מיועדות להפעלת תכניות שונות ו- 40% מהן מיועדות לבנייה בעיר.
בין הפרויקטים שבנתה הקרן לירושלים השנה ניתן למנות את גן החושים ע"ש קייטי מנסון – גן חושים יחיד מסוגו בארץ לאנשים עם מוגבלויות; מרכז לגיל הרך בפסגת זאב; שיפוץ אולם כתבי העת במרכז בלאושטיין; שיפוץ בית הספר היסודי גבעת גונן; והכשרת אולם אימונים עבור להקת המחול הירושלמית ורטיגו.
עוד הושקעו כספים במאות תכניות תרבותיות, חינוכיות וקהילתיות, ביניהן פסטיבל ג'ז בינלאומי; כנס "מדברים אמנות" המפגיש אמנים יהודים וערבים לסדנאות יצירה משותפות; פרויקט ניסיוני בהשתתפות 200 אמהות חד הוריות משכונות מצוקה בעיר; תמיכה בלימודי ערבית מדוברת בבתי הספר; מתן סיוע לתכניות העשרה בבתי ספר שונים; פרויקט "חופשי בקיץ" המאפשר לצעירים ליהנות חינם ממגוון הופעות תרבותיות לאורך חודשי הקיץ ועוד.
בשנת 2007 מתכוונת הקרן לירושלים להשקיע כ-55 מיליון שקל בתרבות, 44.5 מיליון שקל בחינוך ודו-קיום ו-30 מיליון שקל בקהילה ורווחה.
הקרן לירושלים תתגייס במהלך השנה למאמץ להחיות את מרכז העיר ותגייס כספים לשיקום הכיכרות המרכזיות המובילות מחומות העיר העתיקה עד לכניסה לעיר. בנוסף תעסוק הקרן לירושלים בחיזוק שכונת התפר מוסררה על ידי הרחבת סדנת ההדפס, שיפוץ בית הספר לצילום ע"ש נגר ושיפוץ מבנה ישן של בית ספר בשכונה והסבתו למרכז קהילתי לצעירים ומקום שבו יוכלו אמנים צעירים להקים סטודיות ולהציג את עבודותיהם.
במהלך השנה תושלם בנייתו של בית הספר הדו-לשוני "יד ביד" לחינוך יהודי-ערבי ע"ש ריין, אחד מהפרויקטים המשמעותיים ביותר של הקרן לירושלים בשנים האחרונות שעלותו נאמדת ביותר מעשרה מיליון דולר. בית הספר, שבו לומדים יחד ילדים יהודים וערבים, נחשב סמל לדו-קיום ואי של שלום בירושלים.
פרויקט משמעותי נוסף של הקרן לירושלים לשנת 2007 הוא הרחבה ושיפוץ של סינמטק ירושלים. השיפוצים צפויים להסתיים לקראת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ביולי 2007 והאגף החדש שייבנה צפוי להיות מוכן בשנת 2008.
בנוסף, יושקעו מעל 47 מיליון שקל בעשרות פרויקטים בעיר, ביניהם: שיפוץ המחלקה האונקולוגית בבית החולים הדסה; שיפוץ בית הספר לחינוך מיוחד בן-יהודה; סיום בנייתו של מתנ"ס בשכונת הר חומה; הקמת מגרש ספורט בבית צפאפא; שיפוץ מחלקה בבית האבות הציבורי בית באייר; ושיפוץ ביתן הילדים במרכז אלווין.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
