קרן ההון סיכון ג'מיני מתכוונת להוביל במהפכת ה-IPTV

כמו ג'מיני גם חברות הסלולר, חברות הכבלים והלווין וספקיות האינטרנט רוצות לקחת חלק בשירותי הטריפל פליי
אפרת אדיר |

"בתחום ה-INTERNET TV מתבססים שחקנים חדשים ונוצרים אתגרים שונים. מהפכת המדיה בפעולה ואנחנו רוצים להיות שם, ובגדול", כך אמר אתמול (ג') כרמל סופר, שותף בכיר בג'מיני בכנס משותף למיקרוסופט וקרן ההון סיכון ג'מיני בנושא "עתיד הטלוויזיה - הפצה, תוכן ופרסום".

לראשונה בכנס, התייחסו בכירי עולם האינטרנט, ההון סיכון והתקשורת להשלכות הצפויות כתוצאה מהמהפכה המתרחשת בעולם המדיה ולתהליך השינוי המואץ שעוברת המדיה המסורתית בדרך לביסוס המדיה החדשה.

בין המשתתפים בכנס: משה ליכטמן- נשיא מרכז המחקר והפיתוח במיקרוסופט ישראל, כרמל סופר- שותף בכיר בג'מיני ולשעבר נשיא קומברס אירופה, יוסי ורדי- גורו עולם האינטרנט, יעקב קדמי- לשעבר סגן נשיא באורנג', יועץ שיווק בהאצ'יסון וכיום יועץ עצמאי ויחיעם ימיני- מרצה למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה וממייסדי קומברס וסמארטס.

את הכנס פתח משה ליכטמן, שהתייחס לנושא "הרומנטיקה של הטלוויזיה- חוויית הצפייה". את ההרצאה השנייה הוביל כרמל סופר, שדן בנושא "חוויית המשתמש לאחר המפץ הגדול- גן עדן או גיהינום".

דיונים נוספים בנושא עתיד הטלוויזיה התבצעו במסגרת פאנל בו השתתפו: יוסי ורדי שפירט בנושא תכני ה-"LONG TAIL" וחיפוש מתקדם; יעקב קדמי, שדן באתגרים הניצבים בפני עולם הפרסום והרגלי הצפייה המשתנים של המשתמשים ויחיעם ימיני, שדן בשינויים הטכנולוגיים והשפעתם על הפצת תוכן.

לדברי כרמל סופר, "אנחנו בג'מיני כבר "שנתיים בדרכים". בודקים את מפת הדרכים הטכנולוגית והשיווקית של שירותי ה-TRIPLE PLAY ואת מפת התחרות המשתנה. הבנו שהעתיד בעולם התקשורת הוא במעבר לשידורים מתוחכמים ומתקדמים, הממנפים טכנולוגיות מבוססות IP. גיבשנו תובנות בתחום, הסתכלנו על מודלים עסקיים מתאימים ויצרנו מערכת קשרים ענפה עם אנשים מובילים בתחום המדיה בעולם. עד עתה השקענו במספר חברות סיד שהציגו טכנולוגיות חזקות המסמנות שינוי בדרכי הפצת התכנים, ובממשק עם הלקוח הסופי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.