מהפך בנובמבר: בריחת כספים מקרנות הנאמנות
על אף אי הוודאות הפוליטית שמרחפת מעל השוק על רקע שינוי המפה הפוליטית, שוק המניות רשם עליות נאות, תודות לעליות החדות במניות הבנקים ופרסום דו"חות כספיים טובים לחברות. כך עולה מסקירה של בית ההשקעות מיטב לחודש נובמבר 2005.
בסיכום חודשי עלה מדד ת"א 25 ב-2.8% ומדד ת"א 100 עלה ב-3.3%. מדד תל-טק 15, על רקע המגמה החיובית בנאסד"ק, עלה בסיכום חודשי ב-4.4% ומדד יתר 150 רשם עלייה של 1.8%.
האפיקים הסולידיים, המשיכו להפגין חולשה. באפיק השקלי ירד מדד השחרים ב- 0.4%, המדד הכללי של הגילונים נותר ללא שינוי והמק"מים עלו ב- 0.2%. המדד הכללי של צמודי המדד ירד בסיכום חודשי ב- 1.1%, כשעיקר הירידות התרכזו באיגרות לטווח הארוך של 7 עד 10 שנים ושל 5 עד 7 שנים: 1.3% ו- 1.7% בהתאמה.
האפיק המט"חי נסחר ללא אירועים דרמטיים מידי ובסיכומו של דבר פוחת השקל מול הדולר בשיעור של 0.6% ומול האירו תוסף בשיעור של 1.5%. כלפי סל המטבעות תוסף השקל ב- 0.2%.
תשואות אלה שהושגו באפיקי ההשקעה המרכזיים בשוק ההון התבטאו בתשואה משוקללת נמוכה של תעשיית הקרנות: 0.2%.
מסיכומי מיטב לגבי ההתפתחויות בתעשיית הקרנות בחודש נובמבר עולה, כי סך נכסיה של תעשיית הקרנות ירד, לאחר ארבעה עשר חודשים רצופים של עליות, בשיעור של כ-1.8%, מכ-132.8 מיליארד שקל בסוף חודש אוקטובר לכ-130.4 מיליארד שקל בסוף חודש נובמבר השנה. יציאת הכספים הסתכמה בכ-2.7 מיליארד שקל, כאשר התשואה החיובית המשוקללת של התעשייה בנובמבר הינה 0.2%.
מיטב מדגישים כי בניגוד לחודשים קודמים בהם הציבור הזרים את מרבית נכסיו אל הקרנות הסולידיות, החודש חל "מהפך", ומרבית הפדיונות התרחשו דווקא בקרנות אלו. זאת, על רקע החולשה שהפגין שוק האג"ח בחודש החולף והריבית שנכנסה למסלול עלייה מהיר ומתחילה להוות חלופת השקעה סולידית אלטרנטיבית.
המגמה החיובית הנמשכת בשוק המניות והפיחות הזוחל בדולר, עדיין לא הצליחו לפתות את הציבור. התפלגות כניסת הכספים ויציאתם בסוגים השונים של הקרנות מראה, כאמור, כי כמעט כל הכסף יצא מקרנות המתמחות באג"ח מקומי, מהן יצאו כ-3.4 מיליארד שקל. מתוך זה כמיליארד שקל מקרנות המתמחות באג"ח כללי, אג"ח חברות ואג"ח להמרה, וכ-2.4 מיליארד שקל מקרנות המתמחות באג"ח מדינה.
קבוצת הקרנות המנייתיות גייסה בנובמבר כ-1 מיליארד שקל, אך כמעט כל הכסף ש"הלך" לקבוצה זו נכנס לקרנות המתמחות במניות בחו"ל (בפעם הרביעית ברציפות) שגייסו בחודש החולף כ- 0.9 מיליארד שקל.
המגמה החיובית הנמשכת בשוק המניות המקומי עדיין לא מפתה את הציבור שמסרב, בינתיים, להצטרף לחגיגה וכך, הקרנות המתמחות במניות בישראל גייסו באוקטובר סכום זעום של כ- 42מיליון שקל בלבד.
השוואת שיעורי המס על השקעות בחו"ל לשיעורי המס על השקעות בישראל החלה להשפיע, כנראה, על הרגלי ההשקעה של הציבור המקומי , והדבר בא לידי ביטוי, מלבד זרימת הכספים לקרנות המנייתיות, גם בכניסת כספים (לאחר שלושה חודשים ברציפות של יציאת כספים) של כ- 0.6 מיליארד שקל לקרנות המתמחות באג"ח חו"ל. גם הפיחות הזוחל הנמשך בשקל מול הדולר לא מצליח לעורר בינתיים את תיאבון המשקיעים ומהקרנות המתמחות במט"ח מקומי נרשמה יציאת כספים זניחה של כ- 25 מיליון שקל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
