נדחתה טענה כי תוספת כוננות מהווה העלאת שכר
ע"ב 1926/00 אביעד אברהם קמארה נ. כנסת ישראל
ניתן ביום: 16.8.2005 בפני: כב' השופט א. אברהמי.
1. התובע היה עובד הנתבעת (להלן - הכנסת), החל מ-15.7.1990. בין השנים 1996 עד 2000 שימש כחשב הכנסת.
2. התובע ביקש מספר פעמים לעבור להעסקה על פי חוזה אישי (חוזה בכירים), מה שיביא להעלאת שכרו. יו"ר הכנסת דאז, ח"כ דן תיכון (להלן - היו"ר תיכון) החליט לדחות את בקשת התובע, לעבור לחוזה אישי. יחד עם זאת, החליט בחודש מרץ 1999 להעניק לתובע "תוספת כוננות" של 14 יחידות כוננות בחודש גלובליות, ללא דווח, החל מיום 1.1.1999 (להלן - תוספת הכוננות). לאחר אישור הכוננויות לא היה שינוי כלשהו בתכונת עבודתו של התובע, הוא לא נדרש לדווח על ביצוע הכוננויות והן שולמו לו באופן קבוע.
3. בחודש יולי 1999 נכנס יו"ר חדש למשכן הכנסת, ח"כ אברהם בורג (להלן - היו"ר בורג) וביום 20.7.1999 הודיע היו"ר בורג, כי החליט להפסיק לשלם לתובע את תוספת הכוננות. ביום 1.3.2000 יצא התובע לחופשה ללא תשלום.
4. התביעה היא לתשלום תוספת כוננות (14 יחידות), כפי ששולמה מחודש מרץ 1999 ועד חודש אוגוסט 1999 ועל אלה להוסיף פיצויי הלנה, כאשר לטענת התובע התוספת אשר
הוסיף היו"ר תיכון לשכרו מהווה תוספת קבועה שמשמעותה היא העלאת שכר.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק
1. תפקידו של התובע היה חשב הכנסת. התובע היה אמון על שמירת הכללים בקשר לשכרם של עובדי הכנסת. מתוקף סמכותו זו ידע טוב יותר, מכל אחד אחר, על טיבה של תוספת הכוננות. התובע היה זה שעיצב את דמותה של התוספת ונקב בשמה כתוספת כוננות. התובע מנוע מלטעון כיום, כי אין מדובר בתוספת כוננות וכי מדובר למעשה בפיקציה. טענה מעין זו, נגועה בחוסר תום לב ויש לדחותה מטעם זה בלבד.
2. היו"ר תיכון קבע בהחלטתו, לענין תוספת הכוננות, כי הוא נזקק לעבודתו של התובע אף מעבר לשעות הרגילות והיה מקום לקבוע תגמול בצורת תוספת כוננות ובשל כך העניק לו את תוספת הכוננות. בפסיקה נקבע פעמים רבות, כי תשלום תוספת כוננות מותנה במילוי התנאים המזכים. המעביד רשאי להפסיק תשלום תוספת זו אם אינו צריך עוד את העמידה באותם תנאים. מדובר בתוספת שמותנית במצב ובתנאי אמיתי.
3. במקרה דנן, עת נכנס היו"ר בורג לתפקידו, היה רשאי להחליט שמכאן ואילך אין מקום להמשך תשלום התוספת, הואיל ואינו זקוק לכך שהתובע יעמוד, לאחר שעות העבודה הרגילות, במצב הכן ככונן. למותר לציין כי היו"ר בורג רשאי היה כמובן להחליט על צורת העבודה המתאימה של העובדים עליהם היה ממונה. בתוקף זאת רשאי היה להביא להפסקת הכוננות בה היה על התובע להמצא. מעצם טיבה של התוספת שהינה
זמנית ומותנית, ניתן בכל עת להפסיק את תשלום התוספת, כשמתבטל הצורך בה.
4. יתר על כן, במקרה דנן הודע לתובע ע"י היו"ר בורג על הפסקת התשלום וזאת לאחר התייעצות עם הלשכה המשפטית. מדובר למעשה בנסיבות חדשות, בהן המעביד מודיע כי
אינו מוכן להמשיך ולהעסיק העובד בתנאים הקודמים. לעובד, בפניו הוצב ענין זה באופן מפורש, ניתנת אפשרות להמשיך בעבודה בתנאים החדשים, או לפרוש. התובע בחר להמשיך לעבוד. זהו אפוא חוזה חדש. זכאות התובע להמשך תשלום תוספת הכוננות אינה קיימת עוד מאותה עת ואילך.
5. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מאזדה 3 (רשתות)בעלי סוכנות רכב חשודים כי התחמקו מתשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים
צמד אחים מחדרה, שבבעלותם סוכנות רכב, נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בעקבות חשד כי הצהירו על מחירי רכב הנמוכים באופן משמעותי משוויים האמיתי, לכאורה מתוך כוונה לחמוק מתשלומי מס
משה ועמית קלינגר, שני אחים, בעלי חברה ליבוא ומכירת רכבים פרטיים ומסחריים, נלקחו לחקירה בעקבות חשד כי הצהירו על מחירים לרכבים שהם נמוכים מהשווי האמיתי שלהם, זאת כדי להתחמק מתשלום מס למדינה על סך עשרות מיליוני שקלים, תוך חשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
בית משפט השלום בחיפה שחרר היום בתנאים מגבילים את האחים קלינגר, יבואני רכב ובעלי חברת "K M motors" שבחדרה, החשודים כי ייבאו לארץ רכבים מחו"ל, תוך הצהרה על מחירים כוזבים. החשדות עלו במסגרת חקירה שמנהלת רשות המסים בעניינם, באמצעות חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון בשיתוף עם בית המכס אילת. במסגרת החקירה עלה חשד לביצוע עבירות על פקודת המכס, מס קנייה, חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון, בהיקפים המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים.
אמש בוצעו חיפושים בביתם של החשודים ובעסק, ונתפסו מסמכים שונים. בתום החיפוש נלקחו החשודים לחקירה ראשונית במשרדי מכס ומע"מ חיפה והצפון. היום, כאמור, הורה בית המשפט על שחרורם בתנאים מגבילים וכעת החקירה נמשכת.
