נדחתה טענה כי תוספת כוננות מהווה העלאת שכר
ע"ב 1926/00 אביעד אברהם קמארה נ. כנסת ישראל
ניתן ביום: 16.8.2005 בפני: כב' השופט א. אברהמי.
1. התובע היה עובד הנתבעת (להלן - הכנסת), החל מ-15.7.1990. בין השנים 1996 עד 2000 שימש כחשב הכנסת.
2. התובע ביקש מספר פעמים לעבור להעסקה על פי חוזה אישי (חוזה בכירים), מה שיביא להעלאת שכרו. יו"ר הכנסת דאז, ח"כ דן תיכון (להלן - היו"ר תיכון) החליט לדחות את בקשת התובע, לעבור לחוזה אישי. יחד עם זאת, החליט בחודש מרץ 1999 להעניק לתובע "תוספת כוננות" של 14 יחידות כוננות בחודש גלובליות, ללא דווח, החל מיום 1.1.1999 (להלן - תוספת הכוננות). לאחר אישור הכוננויות לא היה שינוי כלשהו בתכונת עבודתו של התובע, הוא לא נדרש לדווח על ביצוע הכוננויות והן שולמו לו באופן קבוע.
3. בחודש יולי 1999 נכנס יו"ר חדש למשכן הכנסת, ח"כ אברהם בורג (להלן - היו"ר בורג) וביום 20.7.1999 הודיע היו"ר בורג, כי החליט להפסיק לשלם לתובע את תוספת הכוננות. ביום 1.3.2000 יצא התובע לחופשה ללא תשלום.
4. התביעה היא לתשלום תוספת כוננות (14 יחידות), כפי ששולמה מחודש מרץ 1999 ועד חודש אוגוסט 1999 ועל אלה להוסיף פיצויי הלנה, כאשר לטענת התובע התוספת אשר
הוסיף היו"ר תיכון לשכרו מהווה תוספת קבועה שמשמעותה היא העלאת שכר.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק
1. תפקידו של התובע היה חשב הכנסת. התובע היה אמון על שמירת הכללים בקשר לשכרם של עובדי הכנסת. מתוקף סמכותו זו ידע טוב יותר, מכל אחד אחר, על טיבה של תוספת הכוננות. התובע היה זה שעיצב את דמותה של התוספת ונקב בשמה כתוספת כוננות. התובע מנוע מלטעון כיום, כי אין מדובר בתוספת כוננות וכי מדובר למעשה בפיקציה. טענה מעין זו, נגועה בחוסר תום לב ויש לדחותה מטעם זה בלבד.
2. היו"ר תיכון קבע בהחלטתו, לענין תוספת הכוננות, כי הוא נזקק לעבודתו של התובע אף מעבר לשעות הרגילות והיה מקום לקבוע תגמול בצורת תוספת כוננות ובשל כך העניק לו את תוספת הכוננות. בפסיקה נקבע פעמים רבות, כי תשלום תוספת כוננות מותנה במילוי התנאים המזכים. המעביד רשאי להפסיק תשלום תוספת זו אם אינו צריך עוד את העמידה באותם תנאים. מדובר בתוספת שמותנית במצב ובתנאי אמיתי.
3. במקרה דנן, עת נכנס היו"ר בורג לתפקידו, היה רשאי להחליט שמכאן ואילך אין מקום להמשך תשלום התוספת, הואיל ואינו זקוק לכך שהתובע יעמוד, לאחר שעות העבודה הרגילות, במצב הכן ככונן. למותר לציין כי היו"ר בורג רשאי היה כמובן להחליט על צורת העבודה המתאימה של העובדים עליהם היה ממונה. בתוקף זאת רשאי היה להביא להפסקת הכוננות בה היה על התובע להמצא. מעצם טיבה של התוספת שהינה
זמנית ומותנית, ניתן בכל עת להפסיק את תשלום התוספת, כשמתבטל הצורך בה.
4. יתר על כן, במקרה דנן הודע לתובע ע"י היו"ר בורג על הפסקת התשלום וזאת לאחר התייעצות עם הלשכה המשפטית. מדובר למעשה בנסיבות חדשות, בהן המעביד מודיע כי
אינו מוכן להמשיך ולהעסיק העובד בתנאים הקודמים. לעובד, בפניו הוצב ענין זה באופן מפורש, ניתנת אפשרות להמשיך בעבודה בתנאים החדשים, או לפרוש. התובע בחר להמשיך לעבוד. זהו אפוא חוזה חדש. זכאות התובע להמשך תשלום תוספת הכוננות אינה קיימת עוד מאותה עת ואילך.
5. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
