נדחתה טענה כי תוספת כוננות מהווה העלאת שכר
ע"ב 1926/00 אביעד אברהם קמארה נ. כנסת ישראל
ניתן ביום: 16.8.2005 בפני: כב' השופט א. אברהמי.
1. התובע היה עובד הנתבעת (להלן - הכנסת), החל מ-15.7.1990. בין השנים 1996 עד 2000 שימש כחשב הכנסת.
2. התובע ביקש מספר פעמים לעבור להעסקה על פי חוזה אישי (חוזה בכירים), מה שיביא להעלאת שכרו. יו"ר הכנסת דאז, ח"כ דן תיכון (להלן - היו"ר תיכון) החליט לדחות את בקשת התובע, לעבור לחוזה אישי. יחד עם זאת, החליט בחודש מרץ 1999 להעניק לתובע "תוספת כוננות" של 14 יחידות כוננות בחודש גלובליות, ללא דווח, החל מיום 1.1.1999 (להלן - תוספת הכוננות). לאחר אישור הכוננויות לא היה שינוי כלשהו בתכונת עבודתו של התובע, הוא לא נדרש לדווח על ביצוע הכוננויות והן שולמו לו באופן קבוע.
3. בחודש יולי 1999 נכנס יו"ר חדש למשכן הכנסת, ח"כ אברהם בורג (להלן - היו"ר בורג) וביום 20.7.1999 הודיע היו"ר בורג, כי החליט להפסיק לשלם לתובע את תוספת הכוננות. ביום 1.3.2000 יצא התובע לחופשה ללא תשלום.
4. התביעה היא לתשלום תוספת כוננות (14 יחידות), כפי ששולמה מחודש מרץ 1999 ועד חודש אוגוסט 1999 ועל אלה להוסיף פיצויי הלנה, כאשר לטענת התובע התוספת אשר
הוסיף היו"ר תיכון לשכרו מהווה תוספת קבועה שמשמעותה היא העלאת שכר.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק
1. תפקידו של התובע היה חשב הכנסת. התובע היה אמון על שמירת הכללים בקשר לשכרם של עובדי הכנסת. מתוקף סמכותו זו ידע טוב יותר, מכל אחד אחר, על טיבה של תוספת הכוננות. התובע היה זה שעיצב את דמותה של התוספת ונקב בשמה כתוספת כוננות. התובע מנוע מלטעון כיום, כי אין מדובר בתוספת כוננות וכי מדובר למעשה בפיקציה. טענה מעין זו, נגועה בחוסר תום לב ויש לדחותה מטעם זה בלבד.
2. היו"ר תיכון קבע בהחלטתו, לענין תוספת הכוננות, כי הוא נזקק לעבודתו של התובע אף מעבר לשעות הרגילות והיה מקום לקבוע תגמול בצורת תוספת כוננות ובשל כך העניק לו את תוספת הכוננות. בפסיקה נקבע פעמים רבות, כי תשלום תוספת כוננות מותנה במילוי התנאים המזכים. המעביד רשאי להפסיק תשלום תוספת זו אם אינו צריך עוד את העמידה באותם תנאים. מדובר בתוספת שמותנית במצב ובתנאי אמיתי.
3. במקרה דנן, עת נכנס היו"ר בורג לתפקידו, היה רשאי להחליט שמכאן ואילך אין מקום להמשך תשלום התוספת, הואיל ואינו זקוק לכך שהתובע יעמוד, לאחר שעות העבודה הרגילות, במצב הכן ככונן. למותר לציין כי היו"ר בורג רשאי היה כמובן להחליט על צורת העבודה המתאימה של העובדים עליהם היה ממונה. בתוקף זאת רשאי היה להביא להפסקת הכוננות בה היה על התובע להמצא. מעצם טיבה של התוספת שהינה
זמנית ומותנית, ניתן בכל עת להפסיק את תשלום התוספת, כשמתבטל הצורך בה.
4. יתר על כן, במקרה דנן הודע לתובע ע"י היו"ר בורג על הפסקת התשלום וזאת לאחר התייעצות עם הלשכה המשפטית. מדובר למעשה בנסיבות חדשות, בהן המעביד מודיע כי
אינו מוכן להמשיך ולהעסיק העובד בתנאים הקודמים. לעובד, בפניו הוצב ענין זה באופן מפורש, ניתנת אפשרות להמשיך בעבודה בתנאים החדשים, או לפרוש. התובע בחר להמשיך לעבוד. זהו אפוא חוזה חדש. זכאות התובע להמשך תשלום תוספת הכוננות אינה קיימת עוד מאותה עת ואילך.
5. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
