נדחתה טענה כי תוספת כוננות מהווה העלאת שכר

בית הדין האזורי לעבודה דחה טענה, כי תוספת כוננות מהווה תוספת קבועה שמשמעותה העלאת שכר.
עו"ד לילך דניאל |

ע"ב 1926/00 אביעד אברהם קמארה נ. כנסת ישראל

ניתן ביום: 16.8.2005 בפני: כב' השופט א. אברהמי.

1. התובע היה עובד הנתבעת (להלן - הכנסת), החל מ-15.7.1990. בין השנים 1996 עד 2000 שימש כחשב הכנסת.

2. התובע ביקש מספר פעמים לעבור להעסקה על פי חוזה אישי (חוזה בכירים), מה שיביא להעלאת שכרו. יו"ר הכנסת דאז, ח"כ דן תיכון (להלן - היו"ר תיכון) החליט לדחות את בקשת התובע, לעבור לחוזה אישי. יחד עם זאת, החליט בחודש מרץ 1999 להעניק לתובע "תוספת כוננות" של 14 יחידות כוננות בחודש גלובליות, ללא דווח, החל מיום 1.1.1999 (להלן - תוספת הכוננות). לאחר אישור הכוננויות לא היה שינוי כלשהו בתכונת עבודתו של התובע, הוא לא נדרש לדווח על ביצוע הכוננויות והן שולמו לו באופן קבוע.

3. בחודש יולי 1999 נכנס יו"ר חדש למשכן הכנסת, ח"כ אברהם בורג (להלן - היו"ר בורג) וביום 20.7.1999 הודיע היו"ר בורג, כי החליט להפסיק לשלם לתובע את תוספת הכוננות. ביום 1.3.2000 יצא התובע לחופשה ללא תשלום.

4. התביעה היא לתשלום תוספת כוננות (14 יחידות), כפי ששולמה מחודש מרץ 1999 ועד חודש אוגוסט 1999 ועל אלה להוסיף פיצויי הלנה, כאשר לטענת התובע התוספת אשר

הוסיף היו"ר תיכון לשכרו מהווה תוספת קבועה שמשמעותה היא העלאת שכר.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק

1. תפקידו של התובע היה חשב הכנסת. התובע היה אמון על שמירת הכללים בקשר לשכרם של עובדי הכנסת. מתוקף סמכותו זו ידע טוב יותר, מכל אחד אחר, על טיבה של תוספת הכוננות. התובע היה זה שעיצב את דמותה של התוספת ונקב בשמה כתוספת כוננות. התובע מנוע מלטעון כיום, כי אין מדובר בתוספת כוננות וכי מדובר למעשה בפיקציה. טענה מעין זו, נגועה בחוסר תום לב ויש לדחותה מטעם זה בלבד.

2. היו"ר תיכון קבע בהחלטתו, לענין תוספת הכוננות, כי הוא נזקק לעבודתו של התובע אף מעבר לשעות הרגילות והיה מקום לקבוע תגמול בצורת תוספת כוננות ובשל כך העניק לו את תוספת הכוננות. בפסיקה נקבע פעמים רבות, כי תשלום תוספת כוננות מותנה במילוי התנאים המזכים. המעביד רשאי להפסיק תשלום תוספת זו אם אינו צריך עוד את העמידה באותם תנאים. מדובר בתוספת שמותנית במצב ובתנאי אמיתי.

3. במקרה דנן, עת נכנס היו"ר בורג לתפקידו, היה רשאי להחליט שמכאן ואילך אין מקום להמשך תשלום התוספת, הואיל ואינו זקוק לכך שהתובע יעמוד, לאחר שעות העבודה הרגילות, במצב הכן ככונן. למותר לציין כי היו"ר בורג רשאי היה כמובן להחליט על צורת העבודה המתאימה של העובדים עליהם היה ממונה. בתוקף זאת רשאי היה להביא להפסקת הכוננות בה היה על התובע להמצא. מעצם טיבה של התוספת שהינה

זמנית ומותנית, ניתן בכל עת להפסיק את תשלום התוספת, כשמתבטל הצורך בה.

4. יתר על כן, במקרה דנן הודע לתובע ע"י היו"ר בורג על הפסקת התשלום וזאת לאחר התייעצות עם הלשכה המשפטית. מדובר למעשה בנסיבות חדשות, בהן המעביד מודיע כי

אינו מוכן להמשיך ולהעסיק העובד בתנאים הקודמים. לעובד, בפניו הוצב ענין זה באופן מפורש, ניתנת אפשרות להמשיך בעבודה בתנאים החדשים, או לפרוש. התובע בחר להמשיך לעבוד. זהו אפוא חוזה חדש. זכאות התובע להמשך תשלום תוספת הכוננות אינה קיימת עוד מאותה עת ואילך.

5. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.