בית המשפט קבע: איש העסקים שלמה זבידה ירכוש את אייס

בהחלטתה בית המשפט קבעה השופטת קרת כי אין כל פסול בהתקשרות בין לוקסייד בע"מ לבין גאון אחזקות בע"מ ודחתה את טענות קרן מרקסטון כנגד מימוש זכות הסירוב הראשונה ע"י לוקסייד
יוני נאמן |

שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, דניה קרת מאיר, קבעה היום כי לוקסייד בע"מ מימשה כדין את זכות הסרוב הראשונה לרכישת מס"ח מימון וסחר בע"מ, המחזיקה בשרשור ברשתות אייס ואוטו דיפו. בכך אישרה כבוד השופטת את רכישת רשת אייס ע"י איש העסקים שלמה זבידה ודחתה את טענות קרן מרקסטון כנגד מימוש זכות הסירוב הראשונה ע"י לוקסייד.

בהחלטתה קבעה כבוד השופטת קרת כי אין כל פסול בהתקשרות בין לוקסייד בע"מ לבין גאון אחזקות בע"מ, במסגרתה ימכרו 50% ממניות חברה נכדה של מס"ח, המחזיקה באופן ישיר בפעילות רשתות אייס ואוטו דיפו, לגאון אחזקות לאחר השלמת רכישת מס"ח על ידי לוקסייד.

שלמה זבידה הביע סיפוק רב מהחלטת בית המשפט, ואמר היום כי "בית המשפט ביטא היום בהחלטתו את השמירה על זכויותיה הקנייניות של לוקסייד ברשת אייס. בכך נתן בית המשפט את ברכתו לחלופה הראויה היחידה העומדת בפני כונס הנכסים של הרשת."

קבוצת שלמה זבידה החזיקה ערב הזכיה ב – 25% מרשת אייס בשרשור. הקבוצה עוסקת בענף הרכב מזה 40 שנה. מנכ"ל של הקבוצה הוא יורם סופר. הקבוצה מייבאת ומשווקת מגוון מוצרים בתחום הרכב באמצעות החברות: גל-אור, פרומט,שר אבזרים, ס.א מיזוג אויר, וורקו, ואלרום, והינה ממייסדות רשת אוטו דיפו. קבוצת זבידה ציינה כי היא "רואה בחיבור בין מערך היבוא וההפצה שלה לבין הרשתות הקמעונאיות, נדבך חשוב מאוד בהתפתחותה העתידית של הקבוצה ורשת אייס גם יחד".

לדברי יו"ר גאון אחזקות, בני גאון, "החלטת בית המשפט סוללת את הדרך להעמקת פעילות גאון אחזקות בתחום הקמעונאות". גאון ציין כי "בגאון אחזקות רואים בשותפות עם משפחת זבידה יתרון רב בשל העובדה שכל צד יכול לתרום מיכולותיו ומניסיונו לפיתוחן והצלחתן של אייס ואוטו דיפו בעתיד. קבוצת גאון-זבידה מתכוונת לפתח את רשתות אייס ואוטו דיפו ולהרחיב את היקף פעילותן בארץ ובחו"ל".

פעילות הקמעונאות של החברה כוללת כיום אחזקות בחמש חברות: רשת האופנה H&O, מעבדות ים המלח-אהבה, המשביר לחקלאי, מגדלי הערבה ליצוא והחברה לשיווק בוטנים. נכון להיום יותר מ- 95% מפעילותה של קבוצת גאון אחזקות מתרכזת בשלושה תחומי פעילות עיקריים: קמעונאות, שירותים פיננסים ואגרו (תשתיות מים). מנכ"ל קבוצת גאון אחזקות הינו שי פרמינגר.

רשת אייס, הנמנית על אייס הבינלאומית, מתמחה במוצרים לשיפור ועיצוב הבית, בתחום עשה זאת בעצמך (DIY), ומפעילה בארץ כ-28 סניפים. בנוסף, מחזיקה אייס ברשת אוטו דיפו, המתמחה בהפעלת מרכזי שירות ומכירת אביזרים לרכב בכ- 14 סניפים. מחזור המכירות הכולל של אייס ואוטו דיפו ב- 2004 עמד על כ- 570 מליון ₪.

עוה"ד שטיפלו מטעם קבוצת זבידה הינם אריאל זליכוב דר' דליה אבן-להב, ומאיה צברי, ממשרד גורניצקי ושות', עוה"ד שטיפלו מטעם גאון אחזקות הינם עמי גלעד, יוסי עבאדי וגבע חביב ממשרד כספי ושות'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.