סיכום אוקטובר בבורסה: עליות ומחזורי שיא במעו"ף

בשוקי המניות הסתכם המחזור היומי בכ-1 מיליארד שקל, באופציות המעו"ף נרשם מסחר של כ-290 אלף יחידות ביום, ונמשכה הפעילות הערה באופציות הדולריות, המאפיינת אותם במחצית השניה של השנה
דרור איטח |

בחודש אוקטובר, על רקע פגרת החגים, נרשמו בשוק המניות עליות שערים ומחזורי שיא בשוק המעו"ף. מדד המניות הכללי עלה בכ-3% והגיע לשיא חדש. מדד ת"א-25 ומדד ת"א-100 עלו בכ-1.5% ואילו מדד היתר עלה בכ-0.5%. יצויין כי העלייה החודשית במדדי ת"א-25 ות"א-100 נמוכה מעליית המדד הכללי, עקב הגבלת משקלה של טבע (שעלתה ב-12%) במדד ת"א-25 ות"א-100 ל-9.5%. כך עולה מהסקירה שפרסמה הבורסה לניירות ערך לחודש אוקטובר.

מדד התל-טק, המושפע מהירידות בנאסד"ק, ירד באוקטובר בכ-2.3%, והשלים ירידה של כ-11% מתחילת השנה. מדד איגרות החוב ירד החודש, לראשונה מאז אפריל אשתקד, בכ-0.1%, עקב ירידה של כרבע אחוז בשערי איגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות וצמודות המדד. בסיכום שנתי עלה מדד האג"ח בכ-7%.

בשוקי המניות והאג"ח הסתכם המחזור היומי בכ-1 ובכ-1.4 מיליארד שקל, בהתאמה, בדומה למחזורים הממוצעים מתחילת השנה. במק"מ הסתכם מחזור המסחר היומי בכ-670 מיליון שקל ליום, בדומה לממוצע מתחילת השנה, לעומת שיא של כ-785 מיליון שקל בספטמבר.

באופציות על מדד ת"א-25, נסחרו כ-290 אלף יחידות ביום, כאשר ב-26 באוקטובר נרשם מחזור שיא של כ-682 אלף יחידות. באופציות הדולריות, נמשכה הפעילות ערה, המאפיינת אותם במחצית השניה של השנה, כאשר על רקע פיחות של כ-0.8% בשער השקל מול הדולר במהלך החודש, נסחרו בממוצע כ-30 אלף יחידות.

באוקטובר בוצעו בשוק המניות הראשוני ארבע הנפקות לציבור בסך של כ-195 מיליון שקל, מתוכם כ-100 מיליון שקל ע"י שתי חברות חדשות - רובו, כ-80 מיליון שקל, גוייס ע"י חברת הנדל"ן החדשה – מלרג. סך ההנפקות לציבור מתחילת השנה הסתכם בכ-7.3 מיליארד שקל, לעומת כ-4.9 מיליארד שקל בכל שנת 2004.

כמו כן בוצעו ארבע הקצאות פרטיות בסך כ-230 מיליון שקל, ומימוש סופי של כתבי אופציה למניות והמירים הזרים לחברות- גזית גלוב ול-אפריקה נכסים כ-125 וכ-95 מיליון שקל, בהתאמה.

באוקטובר הושלמה העיסקה למכירת 30% ממניות בזק, במסגרת תהליך ההפרטה, לחיים סבן, מורי ארקין ולקרן ההשקעות "אייפקס" בתמורה לכ-4.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה מסתכמות הכנסות הממשלה מהפרטת חברות ובנקים בכ-6.2 מיליארד שקל, כאשר כ-1.3 מיליארד שקל, נוספים, צפויים להתקבל עם השלמת מכירת גרעין השליטה ב"בנק דיסקונט".

בשוק איגרות החוב גייס הסקטור העסקי באוקטובר מהציבור כ-1.7 מיליארד שקל, רובם בהנפקה שביצעה לאומי מימון של אג"ח, רובן צמודות מדד. כמו כן, בוצעו החודש הקצאות פרטיות בסך כ-185 מיליון שקל, ומימוש סופי של סדרת כתבי אופציה לאג"ח הזרים לאלקטרה נדל"ן כ-120 מיליון שקל.

מתחילת השנה הסתכמו הנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח סחירות בבורסה, ע"י חברות, בכ-22.6 מיליארד שקל – סכום שיא הגבוה פי 2.4 מסך גיוס ההון בכל שנת 2004.

במסגרת רצף מוסדיים, נרשמו החודש איגרות חוב בסך של כ-900 מיליון שקל, ומתחילת השנה כ-11.5 מיליארד שקל, פי 3 לעומת שנת 2004. החברה הלא בורסאית - תשלוז פיננסים רשמה למסחר, לראשונה בדרך זו, איגרות חוב בסכום כולל של כ-450 מיליון שקל, ושיכון הבינוי רשמה למסחר בדרך זו איגרות חוב בסכום דומה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל