אירופה סגרה בנטיה לירוק: יצרניות הרכב בלטו בעליות
המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת ובנטיה לעליות שערים, זאת כשמחירי הנפט המשיכו בנסיגתם היום וירדו לשפל של כשבוע. כ-9 מתוך 18 הבורסות במערב אירופה סגרו בעליות שערים, כשמהמדדים המובילים ביבשת בלט לטובה מדד הדקס הגרמני. מניותיהן של יצרניות הרכב בלטו היום במסחר וטיפסו מעלה לאחר שהציגו תוצאות גידול במכירות.
בפרנקפורט עלה היום מדד הדאקס בשיעור של 1.1% לשער של 5,138 נקודות, בלונדון השיל הפוטסי 0.13% לשער של 5,494 נקודות, מדד פריס עלה 0.6% ל-4,650 נקודות.
מניות במרכז
במרכז המסחר היו כאמור, מניותיהן של יצרניות הרכב. רנו, יצרנית הרכב השניה בגודלה בצרפת, טיפסה 2.1%, כשחברת הבת שלה בדרום קוריאה דיווחה כי המכירות בחודש קודם טיפסו בשיעור של 50% לעומת החודש המקביל אשתקד, זאת כשהחודש נמכרו יותר רכבים לצרכנים פרטיים.
Zurich, חברת הביטוח הגדול בשוויץ, הוסיפה 2.8% לאחר שהציגה עלויות נמוכות מהצפוי לכיסוי הנזקים שגרמה סופת ההוריקן קתרינה, החברה דיווחה כי צופה עלויות של כ-725 מיליון דולר לפני מיסים.
ישראליות
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
