פועלים ממליץ: דפנסיביות לאומי: לא צפויים מימושים

בבנק הפועלים ממליצים לנקוט בעמדה שמרנית בהשקעה במניות ומעדיפים התמקדות במניות ערך ולא בהשקעה במדדים לצד רכישת אופציות הגנה. לאומי: השוק ימשיך להתנהל בחיוב בעיקר על רקע הנתונים הכלכליים
שרון שפורר |

בבנק הפועלים מונים גורמים מספר, שלהערכתם, ישפיעו בטווח הקרוב על המסחר בשוק המניות ובכללם הנתונים הכלכליים שממשיכים להיות חיוביים - הן במישור המיקרו (תוצאות החברות) והן במישור המאקרו, השקעות הזרים שנמצאות בשיא, מה שמעיד, בראיית הפועלים, על אמונם בשוק המקומי מחד, אך מאידך מגביר את הסיכון מפני מימוש רווחים על ידי גופים אלו, אשר עלול ליצור לחץ שלילי ניכר על השוק וכמו כן גם רמת הפעילות בשוק הצפויה להתרחב עם תום חופשת הקיץ, התגברות הסיכויים להעלאת ריבית בחודש הבא, כפי שנרמז בהודעת בנק ישראל, רמות המחירים בשוק שעודן גבוהות ולכן פוטנציאל העליות הגלום בשוק קטן יחסית ואיך אפשר בלי - אי הוודאות הן בזירה הפוליטית והן בזירה המדינית ביטחונית, העלולות גם הן להשפיע על התנהלות המניות בטווח קצר/בינוני.

לאחר שקלול הגורמים, ממליצים בבנק לנקוט עמדה שמרנית ודפנסיבית בהשקעה במניות ומעדיפים התמקדות במניות ערך ולא בהשקעה במדדים. כמו כן, הם ממליצים לרכוש אופציות הגנה ולבטח את התיק מפני ירידות אפשריות, שעלולות להירשם, בין היתר, נוכח רמות המחירים הגבוהות.

כלכלני בנק לאומי, לעומת עמיתיהם, נוקטים עמדה נחרצת יותר וסבורים, כי השוק ימשיך להתנהל בחיוב בעיקר על רקע הנתונים הכלכליים וכי לא צפוי מהלך מימושים חד וזאת, לדבריהם, על אף שבתקופה הקרובה צפויים מהלכים פוליטיים, ובהם האפשרות להקדמת הבחירות והעברת חוק התקציב, העשויים להכניס רעש למערכת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.