בתי ההשקעות חיובים: "צעד גדול להתפתחות שוק הגז, העננה הוסרה"
גם בבתי ההשקעות מגיבים היום להחלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להקטין את היקף ייצוא הגז ל-40% מתעודות הגז שנמצאו עד כה. גיל בשן, אנליסט האנרגיה הבכיר של בית ההשקעות IBI כתב, "מדובר באבן דרך חשובה מאוד להתפתחות מניות הסקטור. גורם חוסר וודאות משמעותי הוסר, ומרגע זה הדיון יעבור להיות מהי הדרך הטובה ביותר לייצא, ומגוון האפשרויות רחב אך כמעט כל דרך שתיבחר גוזרת שווי גבוה מזה המגולם בשוק כיום".
"אנו מרגישים היום הרבה יותר נוח עם המלצת הקנייה שלנו לשותפויות ומעריכים כי הן צפויות לייצר תשואה עודפת למשקיעים בטווח הזמן הקצר והבינוני. כדאי לוותר על כל הסיסמאות, אנחנו ממש לא מעצמת אנרגיה או נסיכות גז אך זה ללא ספק צעד גדול קדימה להתפתחותו של שוק הגז בישראל."
"ההחלטות המסתמנות קונסיסטנטיות עם הערכותינו המוקדמות והנחות הבסיס שלנו בהערכות השווי למאגרים ולשותפויות. אנו הערכנו ייצוא של כ 40% מסך הרזרבות תוך אפשרות להחלפת מכסות ייצוא בין תמר ומאגרים קטנים לליוויתן. זוהי להערכתנו הכמות המינמלית שהופכת את ההשקעה האדירה בייצוא לכדאית."
"אנחנו קרובים יותר לחתימת עסקת וודסייד"
ערן יוגנר, אנליסט מגדל שוקי הון אמר ל-Bizportal, "אני חושב שרף של 40% הוא בסדר גמור לשותפויות. כמובן ש-50% היה יכול להוית יותר טוב מבחינתן, אבל אנחנו צריכים לזכור שמאז פרסום מסקנות ועדת צמח, קרו שני דברים: כמויות הגז שהתגלו במאגר בלוויות עלו, ודבר שני, הכריזו על מאגר כריש כתגלית משמעותית. לכן, בשקלול שני הנתונים הללו, למרות הירידה באחוז הכמויות שהותרו לייצוא - לא נראה פגיעה בסך הכמויות שהותרו לייצוא".
- מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר
- האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונגר המשיך, "כמוית זה דבר אחד, אבל החלק המשמעותי יותר הוא שכל נושא האי-ודאות הוסר והעננה התפזרה. אנחנו יותר קרובים כעת לחתימת עסקת וודסייד ולהתחלת תוכניות פיתוח - וזו המשמעות הגדולה פה שהיא הרבה מעבר לכמויות שאושרו ליצוא".
האנליסטית, אלה פריד, מלאומי שוקי הון כתבה, "על פי הדיווחים הממשלה התירה ליצוא כ-360 BCM בהסתמך על עתודות של כ-900 BCM. הערכה המרכזית שלנו עמדה על מכסת יצוא של 350 BCM. להערכתנו החלטה מאפשרת את קיומה של עסקת וודסייד".
- 2.חסר אמונה.. 22/06/2013 08:15הגב לתגובה זוהכל פה עננה אחת גדולה, יד שמאל הורסת את מה שיד ימין בונה. עוד יקום הפלצן החדש שיביא לנו עוד עננים.. אולי ענני גשם אין לנו מספיק, אבל ענני פלצנים , לא חסר.
- 1.זאוס הסקסי 20/06/2013 06:57הגב לתגובה זוקבוצת דלק נוסקת ל. 1200 ש״ח עוד היום!!!!!!!
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
