רועי גדיש מנכל אדגר
צילום: גדי דגון
דוחות

המלצת המכירה של קסלמן PWC למניית אדגר

בפרימת רואי החשבון מעריכים את החברה בדומה לשווי השוק כיום, כלומר ללא אפסייד, ועם היוון שצריך להשתנות לרעת החברה בגלל עליית הריבית; אדגר מדווחת על עליה של 4% ב-NOI ל-62 מיליון שקל; מנכ"ל החברה גדיש: "החוזים שלנו צמודים למדד וחצי מהחוב לא - אנו ערוכים לאינפלציה והריבית"
נתנאל אריאל | (2)

ביטוח ישיר היא חברת האם ששולטת בחברת הנדל"ן המניב אדגר 0.47% , שמחזיקה נדל"ן מניב בישראל, קנדה, פולין, וקצת בבלגיה. בתוך הערכת השווי של ביטוח ישיר ניתן למצוא התייחסות מעניינת של פירמת רואי החשבון קסלמן PWC שנותנת הערכת שווי - שהיא המלצת מכירה בפועל - למניית אדגר.

בסך הכל, בפירמה מקבלים את הנתונים של החברה די כפשוטם, ולמעשה רוב המספרים שרשומים בספרים מקובלים על רואי החשבון. למעט נתון אחד משמעותי מאוד, שעושה את ההבדל הגדול: מדובר על "מסים נדחים", כאשר אדגר רושמת בספרים שיש לה מסים נדחים בהיקף של 259.85 מיליון שקל, ואילו בקסלמן מעריכים את השווי של המסים הנדחים בחצי מכך: 127.1 מיליון שקל בלבד. מדוע? בקסלמן מציינים כי מכיוון שמדובר בנכסי מס נדחה בטווח של 5-10 שנים, הרי שכאשר מהוונים את הערך להיום בשיעור היוון של 10% ל-7.5 שנים (מחלקים את השווי היום בריבית המשוערת בחזקת מספר השנים הרלוונטיות) ומקבלים את הערך הנמוך בחצי והפרש של 133 מיליון שקל. 

עליית הריבית בעקבות האינפלציה צפויה להוביל להיוון אגרסיבי יותר

אבל האמת היא שפירמת רואי החשבון עושה קצת חיים קלים מדי לאדגר. הערכת השווי לא לוקחת בחשבון את העובדה שהריבית במשק כבר החלה לעלות (כדי להילחם באינפלציה), ובארה"ב מדברים על ריביות של 3% תוך שנה. אם בנק ישראל ילך אחרי ארה"ב הרי שהריבית בפועל תהיה גבוהה יותר - והמשמעות: שווי נמוך יותר למסים הנדחים, ואולי גם לנכסים של החברה עצמם.

בכל מקרה, גם אם לא לוקחים בחשבון את אותה הורדת שווי, אדגר נסחרת כבר היום בשווי די דומה לשווי שמעריכים בפירמת רואי החשבון (טווח של 1.247-1.128 מיליארד שקל, לעומת שווי של 1.141 מיליארד שקל נכון להבוקר, וממילא אין לדעתם אפסייד במניה. אין לה לאן לעלות - ושוב, מדובר בהמלצת מכירה בפועל.

הנה הערכת השווי:

וזו המסקנה הרשמית של הפירמה. בשפה קצת פחות דיפלומטית זו למעשה המלצת מכירה:

תוצאותיה של אדגר לרבעון הראשון

בכל מקרה, אדגר מפרסמת היום דוחות לרבעון הראשון של 2022 ומציגה עליה של 4.1% ב-NOI ל-62.1 מיליון שקל, לעומת 59.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-FFO של החברה עמד על 29 מיליון שקל, עליה של 17.6% לעומת 24.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021. ההון העצמי לבעלי המניו עומד על 1.38 מיליארד שקל, ותזרים המזומנים ברבעון עמד על 31.6 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תחזית להמשך - החברה שומרת על ההערכה שלה לשנים 2022-2023

ברבעון הנוכחי, החברה שומרת על אותו צפי שנתנה ברבעון הקודם וצופה כי במהלך 2022 יסתכם ה-NOI בטווח של 255-265 מיליון שקל, לעומת 248.5 מיליון בשנת 2021, עליה של 2.5%-6.5%. החברה מעריכה כי ה-FFO יעמוד בטווח של 110-120

מיליון שקל, עליה של בין 2.5%-12% לעומת 107.2 מיליון בשנה הקודמת. 

בשנת 2023 צופה החברה כי ה-NOI יהיה בטווח של 265-275 מיליון דולר, וה-FFO יהיה בטווח של 120-130 מיליון דולר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    nav 27/06/2022 13:35
    הגב לתגובה זו
    שהחברה שווה גורניישט
  • 1.
    מה זה אומר בעצם (ל"ת)
    מוטי 20/05/2022 00:41
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.88%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -9.96%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.