ניסוי מעבדה מבחנה
צילום: Istock

אנלייבקס: תכנית להגדלת היקף הייצור של Allocetra כטיפול בקורונה

על רקע התפשטות הקורונה, החברה תפעל להגדיל את התפוקה כהכנה לבקשות פוטנציאליות לטיפול בחולים במצב של קריסת מערכות; שימו לב: התרופה הינה ניסיונית ועדיין לא ידוע האם היא מתאימה לטיפול בנגיף הקורונה
איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה אנלייבקס

חברת אנלייבקס 0%  הדואלית (סימול: ENLV) הנמצאת בשלב הניסויים הקליניים, הודיעה כי היא החלה בתכנית להגדיל את תפוקת הייצור של ה-Allocetra, בעקבות גילוי מקרה מאומת ראשון של קורונה בישראל, זאת לדברי החברה כהכנה לבקשות פוטנציאליות לטיפול בחולי קורונה אשר אושפזו ואובחנו במצב של חוסר תפקוד איברים או קריסת מערכות.

 

על פי החברה, Allocetra היא תרופה ניסיונית, אשר נחקרת כטיפול בחולים עם קריסת מערכות הקשורה למחלת הספסיס, תסמונת המלווה בקריסת מערכות - בדומה לקורונה. נכון לכרגע, עדיין לא ידוע האם התרופה הניסיונית האמורה יכולה לשמש לטיפול בחולים בנגיף הקורונה, אולם לפי החברה, נוכח הדימיון בסימפטומים, ייתכן שהתרופה תתאים. במקרה זה, ניתן יהיה לספק את התרופה (שעדיין לא מאושרת על ידי ה-FDA), באופן מיידי, תחת קונסטלציה ניסיונית.

 

ספסיס הוא גורם התמותה השלישי בארה"ב. אחד מכל שלושה חולים המתים בבתי חולים בארה"ב - מת מספסיס. קריסת מערכות בספסיס, כמו גם בקורונה, נחשבת כתוצאה מתגובת יתר של המערכת החיסונית ("סופה ציטוקינית") בגוף האדם כלפי זיהום, וירוס או בקטריה.

 

תגובת היתר של המערכת החיסונית יכולה לגרום נזק לאיברים חיוניים בגוף. התקפות המערכת החיסונית קורות לרוב לאיברים חיוניים דוגמת הריאות, הלב, הכליות, הכבד ועוד. האיברים מצויים תחת לחץ ומתחילים לפעול באיטיות, ויכולים להגיע לכשל בתפקוד, קריסת מערכות ומוות.

אחוזי התמותה מספסיס קשורים בדרך כלל לפי רמת הכשל איתה הגיעה החולה לבית החולים. הספרות המקצועית מתארת ממוצע של 20% עד 40% תמותה תוך 28-90 יום בחולי ספסיס שהגיעו לטיפול נמרץ במצב של כשל איברים. בדומה לכך, "סופה ציטוקינית" דווחה לאחרונה בחולים עם קורונה, אשר אושפזו בטיפול נמרץ ולחולים בטיפול נמרץ היו רמות גבוהות בפלסמה של ציטוקינים וכמוקינים.

 

כאמור, אין טיפול מאושר בספסיס או בזיהומים הקשורים לקורונה, נכון להיום. אנלייבקס הודיעה לאחרונה על תוצאות ביניים בניסוי ראשון בחולים עם ספסיס. בהשוואה לנתונים התואמים בספסיס באותו בית חולים, נצפו שינויים ברורים באחוז התמותה - לא היתה תמותה באף חולה מששת החולים שטופלו ב-Allocetra, בהשוואה ל-29% תמותה תוך 28 יום בקבוצת ההשוואה ההיסטורית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמי 24/02/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
    קניתי את המכשיר לפני שלושה חודשים ומטפל בכאבים בכתף ושכמה ללא הצלחה מהותית לצערי
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 0%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

הצבר הזה כולל הזמנה מותנית של 58 מיליון דולר מ-BEL.  חמישה חודשים קדימה - בסוף נובמבר הצבר של החברה עומד על 1.03 מיליארד שקל והוא כולל את BEL למרות שזו הזמנה מותנית. כלומר בחמישה חודשים הצבר ירד ב-270 מיליון שקל. צבר עולה עם קבלת הזמנות חדשות ויורד עם ביצוע ההזמנות, כלומר מימוש ומכירות. ארית מפרטת עם ההודעה על הנפקת רשף את המימוש של הצבר והוא בדיוק כפי שחזתה (350 מיליון שקל של מכירות במחצית השנייה), כשבחמישה חודשים - יולי עד נובמבר המכירות הסתכמו ב-262 מיליון שקל. המסקנה היא שארית לא קיבלה בחמישה חודשים הזמנות. כלומר כל מה שהיא מכרה ירד מהצבר. הצבר גם משתנה בגלל שינוי שער דולר, אבל המשמעות של זה שארית לא קיבלה הזמנות נוספות בתקופה הזאת. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: המשך הראלי והאם ארית תנפיק בנאסד"ק?

מערכת ביזפורטל |

אחרי העליות אתמול בתל אביב לשיא חדש ואחרי שבלילה וול סטריט סגרה בירוק, הפתיחה הבוקר צפויה להיות חיובית. המניות הדואליות חוזרות עם פער של 0.2%, כש אנלייט אנרגיה 0%  ו אלביט מערכות 0%   צפויות לעלות בכ-1.4%. הנה המניות הגדולות (הקלקה תיפתח את טבלת מניות הארביטראז' המלאה):



אנחנו בימים האחרונים של דצמבר, ימים של שיפוץ תשואות, ימים של ראלי - לפחות מבחינה סטטיסטית. תל אביב היא אחת הבורסות הטובות בעולם השנה, אבל למרות כל ההמלצות של מנהלי השהקעות, אנליסטים ומומחי השקעות, זה הזמן להיזהר. הראלי יימשך כנראה בזמן הקרוב, הסנטימנט החיובי מאוד חזק. אבל מכפילי הרווח מבטאים תמחור לא נמוך. נכון, כל העולם בתמחור גבוה יחסית לעומת המצב לפני שנה-שנתיים, ועדיין - גם אבסולוטית וגם יחסית, מכפילי רווח של 13 לבנקים, 17 לחברות ביטוח, וכ-17-20 למניות ת"א 125 זה גבוה. קחו את זה בחשבון באלוקצייה. למשקיע לטווח ארוך זה לא צריך לשנות, הרי אי אפשר לתזמן את השוק, אבל למשקיעים לטווח קצר או משקיעים שאין להם "תאריך מוגדר" להשקעה צריכים להתייחס לזה. 


ראלי סוף-שנה או דשדוש סוף-שנה לא מעניין את מי שמחכים על הגדר. מי שמחכה לתיקון כנראה פספס את רוב העליות האחרונות בבורסה. אולי אפשר להבין את הממתינים, יש ״פחד הגבהים״, המכפילים גבוהים היסטורית וגם השוואתית ולכן החשש הזה הוא מוצדק, אבל עדיין, הוא לא מצדיק את הדחיה המתמדת מנקיטת פעולת השקעה. דווקא ההימנעות הזאת יכולה להיות בעוכרי מי שמחכה לעד. היא משאירה כספים רדומים בעובר ושב, מקבעת הפסדים בזמן ירידות ומביאה לוויתור על הטבות ששוות הון; כך הופכת הדחיינות לסיכון המרכזי של תיק ההשקעות שלכם - לבחור שלא לבחור: הטעות הגדולה ביותר של החוסך הישראלי בשנת 2025


היום בדהמרקר כתוב שהפניקס ומור כופפו את ארית. ההנפקה ברשף לפי הכותרת והכתבה היא הצלחה ענקית לגופים המוסדיים. אנחנו רק רוצים להזכיר שמניית ארית שמוחזקת בעיקר על ידי הפניקס ומור נפלה 25% מאז שדווח על הנפקה. אז איך לכל הרוחות הפניקס ומור כופפו את ארית?  הפניקס ומור משקיעים בארית כבר תקופה ממושכת והם לא רצו שרשף, הבת תונפק בנפרד. בינתיים ההודעה של ארית על ההנפקה גרמה לצניחה במניה. אז מה עושים? תרגיל חילוץ. כדי למנוע את הנפילה בארית עושים הנפקה רק לגופים המוסדיים אבל לפי שווי נמוך  יותר - ככל שהשווי נמוך יותר ברשף, כך לכאורה הפניקס ומור וגם מיטב וכלל שהצטרפו להנפקת המוסדיים, מרוויחים יותר. אבל זו טעות - כי כל "הרווח" שלהם ברשף, הוא ההפסד שלהם בארית.