התגובות להפחתת הריבית: "תמשיך לרדת"; "מטיבה עם נוטלי המשכנתאות במסלול הפריים"
הועדה המוניטרית בראשות נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר קבעה כי ריבית פברואר תרד ל-2.5% בשל "צפי להמשך האטה בצמיחה". בין הנימוקים להחלטה: ירידה בביקושים העולמיים, רמות ומגמות הריביות בעולם, האטה באינפלציה, אי ודאות באירופה וירידה מתונה במחירי הדירות.
נציין כי זו הפעימה השלישית של הפחתת ריבית ע"י בנק ישראל לאחר שהריבית עמדה על 3.25% מיוני עד ספטמבר שנה שעברה. ההחלטה הפתיעה חלק מהכלכלנים שהיו חלוקים באשר לצפי טרם ההחלטה כעת הכלכלנים מגיבים להפחתת הריבית ולצפי להמשך.
"הריבית תמשיך לרדת בחודשים הקרובים אם כי בקצב איטי"
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות: "לאור העובדה שסביבת המאקרו המקומית אינה כזו התומכת בהורדת הריבית, ניתן לייחס את הורדת הריבית בעיקר להתרבות הסימנים למיתון באירופה והאטה בסחר העולמי אשר צפויים להשפיע על פעילות המשק הישראלי".
בהמשך נכתב: "העובדה כי בנקים מרכזיים רבים בעולם עברו גם הם לתהליך של הפחתות ריבית מעניקה לבנק ישראל רוח גבית להמשך תוואי ההפחתות. אנו מעריכים כי הריבית תמשיך לרדת בחודשים הקרובים אם כי בקצב איטי וזאת על מנת לאפשר לבנק לשמור תחמושת מוניטארית להמשך הדרך".
אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים כתב: "בהסברים של בנק ישראל עצמו ניתן לראות כי התנאים הכלכליים לא תמכו כולם בהפחתת הריבית, כגון שיפור הנתונים הכלכליים בארה"ב והעליות בשוקי ההון. בנק ישראל לא 'שמר' תחמושת אבל גם לא הייתה לו סיבה לכך. העלאה מאוחרת של הריבית הייתה עשויה להיות מאוחרת מידי. הוא מעדיף לקחת סיכון אינפלציה מאשר סיכון משבר ביקושים"
"אנו מעריכים כי בנק ישראל יותיר את ריבית חודש מרץ על כנה ברמה של 2.5% ולאחר מכן יעדיף לשבת על הגדר ברמות הללו עד להתבהרות כיוון הכלכלה העולמית והישראלית בפרט", מוסיפים בכלל פיננסים.
כיצד יושפעו תשלומי המשכנתאות?
ערן כרמל, מנכ"ל טאבו ישיר משכנתאות מקבוצת קו מנחה, מסר: הורדת ריבית בנק ישראל מטיבה עם נוטלי המשכנתאות במסלול הפריים, עם זאת הגבלת בנק ישראל בדבר שימוש במסלול הפריים מחודש מאי 2011 אינה עומדת בקנה אחד עם מגמת הורדת הריבית שנכפתה על כלכלת ישראל בחודשים האחרונים".
"לדוגמא : 250,000 שקלים במסלול הפריים לתקופה של 20 שנה שילמו לפני ההורדה כ 1,443.48 שקלים ומחודש פברואר ישלמו 1,411.66 שקלים, כ- 31.83 שקלים פחות"
- 2.יוס 24/01/2012 04:50הגב לתגובה זולהוריד את הריבית.
- 1.בנק ישראל מחבל במאמצים להוריד את מחירי הדירות (ל"ת)שוב מתדלק בועה 24/01/2012 00:52הגב לתגובה זו
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאנלייט עולה 4.5%, אנרג׳יקס יורדת 6.5% - ת״א 90 מטפס 1%
המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.5%, ת״א 90 מטפס 1%.
בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.
בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%.
במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.54% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל
2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה.
לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה. זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון - יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
