"תודה לנגיד בנק ישראל - פרופ' אמיר ירון ותודה למפקח על הבנקים דניאל חחישאוילי" - ככה צריכה להיפתח ההודעה של בנק מזרחי טפחות על היעדים האסטרטגיים לשנים הבאות. על רגל אחת, מדובר בתחזית מעולה, ונדגיש כבר בהתחלה שזה לא רק בנק מזרחי טפחות, אלו כל הבנקים. נכון, מזרחי טפחות הוא הבנק הכי יקר במשכנתאות, נכון הבנק גם ברוב החודשים האחרונים הכי יקר בהלוואות, אבל כל הבנקים צריכים הגיד תודה "למנכ"ל של הבנקים" - הנגיד ולצידו המפקח על הבנקים שדואגים שכולם ימשיכו להרוויח, ובגדול.

הנגיד הצליח למסמס את חברי הכנסת הפופוליסטים שצעקו שצריך לתת ריבית על העו"ש. "אל תדאגו", אמר הנגיד, "אני אדבר איתם" ואז, במחולות של יח"צ, בנק ישראל הכריז על "הטבות" בסכומים של מיליארדים. מרשים לכאורה - אבל רגע, איך בדיוק יאכפו את ההטבות האלה? למה בנק ישראל בזבז חצי שנה של עבודה על משהו שהוא בגדר "רשות" לא ניתן לבדיקה ולא ממש מחייב, כשאפשר היה בלחיצת כפתור להורות על ריבית מינימלית על העו"ש? הבנקים, רק נזכיר, עושקים אותנו ב-7 מיליארד שקל בשנה על חשבונות העו"ש. ובנק ישראל? השיג אולי 3 מיליארד בהטבות תיאורטיות, שאולי יגיעו ואולי לא. העיקר שהציבור שמע שהנגיד "עובד בשבילו". ספוילר: הוא לא.

תחת הנגיד הנוכחי, הבנקים קפצו מתשואה להון של 10% ל-18% הכל בשם "היציבות הפיננסית". גם אם הבנקים ירוויחו "רק" 10% הם לא יקרסו, הם עדיין יהיו עסק יציב שיוכל לתמוך בכלכלה. אבל למה לפגוע במערכת הבנקאית כשאפשר לשמור על יחסים טובים עם המנכ"לים? המדינה קטנה, בסוף כולם נפגשים - בדירקטוריון, בוועדה, וקשרים הם דבר חשוב, אחרי הכל - החיים לא נגמרים אחרי שמסיימים את העבודה בבנק ישראל. צריך את הג'וב הבא, אז למה לשרוף קשרים וגשרים. 

אז כלקוחות של הבנק - מנצלים ועושקים אותנו. אבל המשקיעים בבנק - במצב מצוין. זאת הדילמה בתוצאות ובתחזיות של הבנקים - חלק מהתשואה חוזרת לציבור דרך השקעות של גופים מוסדיים והשקעות ישירות של הציבור, אבל יש כמה שעושים את זה בגדול -  דוד ורטהיים שהוא מבעלי השליטה בבנק הרוויח מעל 5 מיליארד שקל בחמש שנים מההחזקה במזרחי טפחות. הוא ואחותו דרורית ורטהיים מחזיקים דרך חברה שהוא שולט בה ב-67% - 20.4 אחוז ממניות בנק מזרחי טפחות ששוות כיום מעל 10 מיליארד שקל. ורטהיים גם מחזיק בשליטה בקוקה קולה ובקשת. בקיצור, טייקון אמיתי. 

• מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
• ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

להרחבה: הטייקון שמעלה לכם את הריבית, מייקר לכם את הקולה וקובע על מה תדברו מחר בעבודה 

ועכשיו לתחזית של מזרחי טפחות, בקצרה: פחות סניפים (קרי: כנראה פיטורים או העברת עובדים למחלקות אחרות), פעילות בחו"ל - קצת מוזר, זו היתה בעבר פעילות מפסידה והבנקים בארץ דווקא חזרו להתכנס ובמגמת צמצומי פעילות בחו"ל. וגולת הכותרת - התשואה והיעילות. 

 התוכנית המלאה: יותר רווחים, אותו שירות (או פחות)

התוכנית מתמקדת בהגדלת נתחי השוק בתחומי הפיקדונות והאשראי, עם דגש מיוחד על האשראי העסקי, תוך שמירה על תשואה להון גבוהה ויציבה של 17%-18% בשנה ויחס יעילות תפעולית ממוצע של עד 35%. מזרחי טפחות רוצה לבלוע עוד נתחי שוק בפיקדונות ובאשראי, בתרגום: הם רוצים להרוויח יותר, לעבוד פחות, ושהלקוחות ימשיכו לשלם.

• ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
• טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

בנוסף ליעדי הצמיחה באשראי, מזרחי רוצה גם לגרוף יותר כסף מהפיקדונות - הכסף שיושב בחשבונות ומעלה אבק בזמן שהערך שלו נשחק הודות לריבית האפסית. בסוף 2024, נתח הפיקדונות של הבנק עמד על 18.4%, והם מכוונים להגיע ל-20%-21% עד 2027. במקביל, הם מתכננים לצמוח באשראי העסקי, עם מיקוד בפרויקטים גדולים, התחדשות עירונית ומימון קרקעות.

היו"ר, אבי זלדמן, והמנכ"ל, משה לארי, מתפארים בהון האנושי של הבנק ובסקרי שביעות רצון של בנק ישראל. הבנק מבטיח "חדשנות מוצרית וטכנולוגית" ו"שירות אנושי מותאם אישית", אבל בינתיים התוכנית כוללת צמצום סניפים והטמעת תהליכים דיגיטליים, כלומר פחות בנקאים ויותר אפליקציות שנצטרך להסתדר איתם לבד.

לבנק יש יתרת תיק משכנתאות של 225 מיליארד שקל, המשקפת צמיחה שנתית ממוצעת של 10.7% מאז 2019. במסגרת התוכנית, מזרחי-טפחות רוצה לשמר את המעמד שלו בשוק באמצעות חדשנות מוצרית וטכנולוגית, תוך שמירה על שירות אנושי המותאם אישית לכל לקוח. הצלחת הבנק בתחום המשכנתאות נובעת מהפיזור הגבוה של תיק האשראי שלו ומרמת הסיכון הנמוכה, המאפשרים צמיחה מאוזנת ובריאה. 

לצד זאת, הבנק שואף להגדיל את פעילותו במגזר העסקי, תוך מיקוד במימון פרויקטים גדולים, חיזוק השירות לעסקים בינוניים וצמיחה בתחום הבינוי והנדל"ן, בדגש על פרויקטים סגורים, התחדשות עירונית ומימון קרקעות. חלקו של הבנק באשראי לציבור עלה מ-19.1% ב-2019 ל-21.5% ב-2024, עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע של 11.8%, הגבוה במערכת הבנקאית. לצד התחזקות בתחום העסקי, הבנק שומר על נוכחות משמעותית גם במגזר הפרטי. נתח השוק של מזרחי-טפחות באשראי לציבור, לא כולל משכנתאות, עמד בסוף 2024 על 18.2%. התוכנית מציבה יעד להגדיל את נתח השוק באשראי לציבור ל-23%-24% עד 2027, ואת נתח האשראי העסקי מ-11.7% ל-15%-16% באותה תקופה.

הבנק מתכוון גם לשים דגש על יעילות תפעולית כערך מרכזי בתרבות הארגונית, ולשמור על יחס יעילות ממוצע של עד 35% במהלך שלוש שנות התוכנית. בניגוד למהלכי התייעלות נקודתיים, הבנק משלב את היעילות בפעילותו היומיומית, תוך התאמת משאבים לצרכים, אופטימיזציה של פריסת הסניפים והטמעת תהליכים דיגיטליים. הגישה הזאת תאפשר למזרחי טפחות לשפר את התפוקה התפעולית תוך שמירה על איכות השירות. 

אסטרטגיית השירות "הייחודית", שמשלבת בנקאי אישי עם ערוצים דיגיטליים, ממשיכה להיות, לפי הבנק, יתרון תחרותי. הלקוחות, כך נטען, נהנים מגמישות כמו בנקאי אישי, אפליקציה, או שניהם. הובלה של חמש שנים בסקרי שביעות הרצון של בנק ישראל אמורה להעיד על "הצלחה". אבל המציאות מורכבת יותר: כשמזרחי מחזיק ביותר משליש משוק המשכנתאות, רוב הלקוחות נמצאים אצלו לא בזכות השירות אלא למרות. כי כשאין תחרות אמיתית, גם שירות בינוני יכול לקבל ציונים גבוהים. בסופו של דבר, הבנק ימשיך לייעל, להרוויח ולדבר על שירות. אנחנו נמשיך לנסות להסתדר לבד עם הבוט באפליקציה ולא נשכח להודות לנגיד ולמפקח, כמובן.

עדכון בפינה לשיפוטכם: שימו לב לכותרות הכמעט זהות ומפרגנות בכל המקומות, חוץ מ... 

..