Freepik

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים. מדי שנה מאובחנים בישראל כ -2500 גברים עם סרטן ערמונית כשעיקר התחלואה היא בקרב גברים בגיל 50 ומעלה והשיא הוא בגילאי 70-74. 

מרבית החולים מאובחנים עם מחלה בשלב מוקדם, בעקבות ביצוע בדיקות לסרטן הערמונית . לרב סרטן ערמונית שמאובחן בשלב מוקדם אינו אגרסיבי ומתפתח בקצב איטי עם פרוגנוזה טובה, כך שמרבית החולים (97%) נפטרים מגורמים אחרים שאינם קשורים כלל לגידול בערמונית.

בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית כוללות בדיקה רקטלית על ידי אורולוג, המכונה בדיקת DRE ובדיקת דם לחלבון ייחודי המופרש מהערמונית, המכונה PSA. חשוב להדגיש כי תוצאות חריגות בבדיקות אלו לא בהכרח מעידות על גידול סרטני בערמונית אלא שיש צורך בהמשך הבירור.

• ביו ויו: מתרחבת לעולם הבדיקות; נכנסה לפיילוט עם חברה אמריקאית
• אוהבים לשתות? צריכת אלכוהול גבוהה מגבירה סיכון לסרטן הערמונית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדיקות נוספות להמשך הבירור כוללות בדיקות הדמייה כדוגמת MRI ערמונית ובכדי לאשר חשד להימצאות גידול סרטני בערמונית,  יש צורך לבצע ביופסיה ערמונית .

בדיקת MRI ערמונית

תוצאות בדיקת ה MRI בערמונית מדורגות מ-1 עד 5 בהתאם להמלצות  PI-RADS2:

דירוג 1-2 מצביעים על סיכון נמוך לגידול סרטני

דירוג 3 מצביעים על חשד קל עד בינוני לגידול סרטני

דירוג 4-5 מצביעים על חשד גבוה לגידול סרטני

כיום בדיקת MRI של הערמונית משמשת גם כאמצעי עזר לבצע ביופסיה מדויקת יותר, המכונה ביופסיית fusion , ולא רק ככלי לקביעת שלב המחלה.

ביופסיית ערמונית

ביופסיית fusion מכונה כך משום שהיא משלבת 2 שיטות הדמיה, אולטרסאונד ו-MRI. מטרת ביופסיה זו היא לשפר את רמת הדיוק של דגימת הגידול במהלך הביופסיה, כך שהרופא יוכל לדגום חומר ישירות מהממצא החשוד הנצפה ב MRI ולא באופן אקראי.

במהלך הביופסיה, הרופא דוגם חתיכות רקמה זעירות מהערמונית, שנשלחות למעבדה הפתולוגית. הדו”ח הפתולוגי כולל מידע מפורט אודות סרטן הערמונית הספציפי של המטופל. חשוב לדון בו עם הרופא המטפל מיד עם קבלת התוצאות.

בדו”ח הפתולוגי ימצא מידע אודות מדד הגליסון של הגידול, גודל הגידול ומידת התפשטותו.

מדד הגליסון הוא מדד הנע בין 1-5 ומכמת את מידת האגרסיביות של הגידול הסרטני. ככל שהמספר גבוה יותר כך הגידול אגרסיבי יותר. סרטן הערמונית עשוי לכלול אזורים שונים בעלי דירוג שונה, לכן,  הפתולוג יאתר את 2 הדירוגים הנפוצים ביותר ויחבר אותם, כדי לקבל את מדד הגליסון המתאים עבור המטופל. מקובל לרשום את מדד הגליסון כחיבור של 2 הדירוגים הנפוצים למשל 3+3 או 3+4 וכו'.

קביעת רמת הסיכון של הגידול בערמונית

בסופו של דבר שקלול הנתונים הקליניים והפתולוגיים של כל מטופל קובע את דרגת הסיכון של הגידול. בנוסף לכך, קיימות היום בדיקות גנומיות מתקדמות, כדוגמת בדיקת GPS (Genomic prostate score), המאפשרות לקבל מידע מדויק ואישי יותר על מידת האגרסיביות של הגידול וכך לסייע בקבלת ההחלטות הטיפוליות המתאימות לכל מטופל.

בדיקת GPS היא בדיקה גנומית המבוצעת על דגימה של הערמונית שנלקחה בביופסיה. בבדיקה מודדים את רמת הביטוי של 17 גנים ברקמת הגידול שהוכחו כמשפיעים על התנהגות הגידול.

תוצאות הבדיקה בשילוב עם המדדים הקליניים והפתולוגים של כל מטופל מאפשרים לחזות את התנהגות הגידול וכך לאפשר קבלת החלטות טיפוליות בצורה מושכלת ומדויקת יותר לכל מטופל.

חברת אונקוטסט מציעה עזרה בביצוע בדיקות גנומיות באופן פרטי תוך ליווי מקצועי, עזרה בבדיקת זכאות  מול חברות הביטוח וכמובן תוך שיתוף פעולה מלא עם הרופא המטפל – בדיקות אלו יכולות להיות ההבדל בין קבלת החלטה נכונה לגבי הטיפול או אפילו השמטה של טיפול שאינו נחוץ. חשוב תמיד לבחון את כל הגורמים שיכולים לעזור בבחירת הטיפול ולהתייעץ עם הרופא המטפל על התקדמות בתהליך שכזה. ניתן ליצור עמנו קשר טלפוני בטלפון מספר: 072-271-3444 או לבקר באתר האינטרנט שלנו בכתובת: https://oncotest.co.il/.