המשבר בשוק ההון
צילום: צילום מסך חדשות 13

ראשית ב-ynet, אייטם בחדשות 13: על סיקור הנפילות בבורסות

הבורסה בת"א ירדה בשבוע האחרון ב-9% והנאסד"ק ב-17%. בחלק ממערכות החדשות הכלליות חשבו שמדובר בסיפור מספיק חשוב כדי להבליט אותו, ויש כאלה שעדיין מתעלמות
אלכסנדר כץ |

המסחר בבורסות בעולם ובישראל אינו זוכה לסיקור שוטף במהדורות החדשות המרכזיות, וההתייחסות לשוק ההון מתרכזת באתרים הכלכליים ובתוכניות הרדיו והטלוויזיה שעוסקות בכלכלה וצרכנות. נדירים הימים בהם אייטם כזה יזכה לראשית באתר מרכזי בישראל. ואולם, הירידות החדות בשבועות האחרונים בנאסד"ק לצד הירידות בתל אביב, הקשו על עורכי החדשות להתעלם מהנושא.

כדי לסבר את האוזן, מתחילת המשבר בתחילת ינואר, הנאסד"ק ירד ב-17% בערך. בבורסה בתל אביב הירידות החלו מאוחר יותר, ב-16 בינואר, והן גם מתונות יותר. עד כה נרשמה ירידה של כ-9%.

מעבר לירידות החדות, חודש ינואר ידוע בשווקים דווקא כחודש של עליות, וזכה לכינוי "אפקט ינואר". כך שינואר הנוכחי סותר את "אפקט ינואר", ורושם עד כה ירידות חדות בשווקים השונים.

הנפילות בבורסה בניו יורק קשורות לסיבות שונות, בין היתר המשבר בין רוסיה לאוקראינה שמעלה את החשש לפרוץ מלחמה, האטה בצמיחה בארה"ב, האינפלציה הגבוהה, הצפייה להעלאת הריבית ועוד. ישראל נגררת אחריה.

אתמול ב-17:34 עלתה ב-ynet ידיעה שכותרת "ת"א אדומה: ירידות של 6.5% ביומיים במדדים המובילים, השקל נחלש". כעבור זמן קצר הידיעה במדור הכלכלי זכתה להבלטה באתר מבית ידיעות אחרונות, ומוקמה בראשית שלו. במדור הכלכלי של ynet יש תת מדור "שוק ההון" שאליו משובצות ידיעות מסוג זה, אך נדיר שהן מגיעות לראשית של האתר.

הפרסום ב-ynet

גם המהדורות לא נוטות לעסוק בשוק ההון, אלא אם היו אירועים דרמטיים. בחדשות 13 חשבו שהירידות החדות בישראל ובארה"ב הן אכן דרמטיות, ואייטם בנושא של הפרשן הכלכלי מתן חודורוב, שובץ באמצע המהדורה. נכון, לא אייטם פותח וגם בלי הפניה בפתיח המהדורה, אבל לחודורוב הוקצו כמעט שתי דקות. בחדשות 12 ובחדשות הערב בכאן 11, לא עסקו בנושא.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקוהכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקו
רייטינג

הכוכב הבא בראש הפריים טיים

בערב עם ריאליטי חזק, הוא כמעט תמיד בראש, וכך גם עם שידור "הכוכב הבא" לקראת אירוויזיון 2026, שהשתלט על רצועת הפריים טיים 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג
המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 14.7% רייטינג ו-352 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 8.1% רייטינג ו-215 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שהצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 5.9% רייטינג ו-144 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, עם נתונים טובים יחסית לחוסר הפופולריות שלה, עם 95 אלף צופים ו-4% רייטינג.


פריים טיים

תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, אבל כשיש ריאליטי, כמעט תמיד הוא בראש הטבלה, וכך גם היה אתמול עם "הכוכב הבא", שהיה עם רייטינג של 16.9% רייטינג ו-432 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היתה "ווארט" של ערוץ 13, עם 7.9% רייטינג ו-182 אלף צופים, ואילו ההיעדרות של ינון מגל ככל הנראה הובילה לירידה של הפטריוטים למקום השלישי, עם 7.1% ו-189 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 6.1% רייטינג ו-150 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.2% ו-66 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג אבל במקום הראשון מבחינת כמות צופים, 67 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 2% רייטינג ו-59 אלף צופים. 

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור היה בראש ועמד על רייטינג של 2.7% ו-52 אלף צופים, ואילו אחריו היה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 1.9% רייטינג, ו-49 אלף צופים. את הרשימה סגר המשדר המיוחד לזכרו של הדר גולדין ז"ל ששודר ברשת, עם 1.7% רייטינג ו-38 אלף צופים. 

בצהריים, 14 בצהריים של חדשות 12 היה בראש, עם 3.5% ו-78 אלף צופים, בעוד האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה במקום השני, עם 3.3% רייטינג ו-69 אלף צופים. את הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.2% רייטינג ו-30 אלף צופים בלבד. 

גמר האח הגדול, מתוך השידור ברשת 13גמר האח הגדול, מתוך השידור ברשת 13

5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות

הרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי למדידת הרייטינג נמצאת הרבה בכותרות ומרעישה בעיקר את העיתונאים ואנשי הברנז'ה. אז מה המשמעות של מדידת הרייטינג? כמה כסף הרייטינג שווה לערוצי הטלוויזיה? מה הבעייתיות בשיטה הנוכחית ומה מתכנן קרעי? 5 עובדות על שיטת הרייטינג בישראל.

הדס ברטל |


מדי יום אנחנו מביאים בפניכם את נתוני הרייטינג. כולנו יודעים להבין מי מקום ראשון מי שני, מי לשמאל מי לימין, את מי אנחנו מעדיפים ואת מי לא. אבל איך מדידת הרייטינג עובדת, איך נקבעים המספרים שכל ערוץ חי על פיהם, צובר כוח מהם ומרוויח בעקבותיהם עשרות מיליוני שקלים? מדד הרייטינג מכיל בתוכו הרבה מאוד כוח ויכולת השפעה ולא פלא ששר התקשורת, שלמה קרעי, שם לעצמו למטרה לקדם חקיקה שתשנה את שיטת המדידה. אך לפי מבקריו, הרפורמה שלו באה להיטיב עם הערוצים שנוטים פחות לבקר את הממשלה ובעצם לקחת שיטה פגומה ובמקומה לשים שיטה מוטית. אז למה מדידת הרייטינג חשובה? הנה 5 עובדות על מדידת הרייטינג שינסו לענות על כך:

1 # איך בכלל נמדד הרייטינג בישראל

בישראל מופעלת מערכת מדידת הרייטינג על ידי "ועדת המדרוג", גוף המייצג את הערוצים, המפרסמים וחברות המדיה. המדידה מתבצעת באמצעות "מד רייטינג" או כפי שאנחנו מכירים בשמו הלועזי, הפיפל מיטר (People meter) והוא מותקן בכ-700 עד 800 מאות בתי אב בישראל המייצגים את כלל האוכלוסייה. המכשיר מזהה באיזה ערוץ צופים בכל רגע, ונתוני הצפייה נשלחים למרכז איסוף בזמן אמת שמפלחים את הנתונים ומפרסמים אותם מדי יום. הנתונים שנאספים משמשים להסקת תמונת צפייה כוללת: כלומר, מה אחוז הצופים בכלל האוכלוסייה שצפו בתוכנית מסוימת. חשוב להבין שמדובר במדגם סטטיסטי בלבד, ולכן תמיד יש טווח סטייה, גם אם קטן יחסית.

2 # איך נקבע הרייטינג ולמה המספרים לא תמיד אומרים הכול

הרייטינג נמדד באחוזים מתוך כלל משקי הבית בישראל. עם זאת, יש הבדל בין מספר הצופים בפועל לבין שיעור הצפייה היחסי. ייתכן מצב שבו ערוץ יקבל רייטינג גבוה יותר מערוץ אחר, אבל בפועל יהיו לו פחות צופים, אם סך הצפייה באותו ערב קטן יותר. כלומר, המדידה מתייחסת לשיעור מתוך כלל הצפייה באותו זמן, ולא למספר מוחלט של אנשים. ישנה גם ביקורת על כך שכמה מאות בתי אב בישראל לא יכולים לייצג את כלל הציבור, שכן מספיק צופה אחד כדי להקפיץ את הרייטינג של ערוץ מסוים. המדידה גם לא מתייחסת בכלל לצופי הטלוויזיה במגזר הערבי, אלא מפלחת רק צופים יהודים. כמו כן באפשרותם של אותם בתי אב לא להפעיל את ה-people meter בזמן הצפייה וכך היא לא מדווחת לוועדת המידרוג. סוגיה קריטית נוספת היא שהמד לא בודק צפייה בשירותי סטרימינג ו-VOD.

3 # רפורמת הרייטינג של השר שלמה קרעי

שר התקשורת, שלמה קרעי, מקדם רפורמה מקיפה במדידת הרייטינג, שלדבריו נועדה להגביר את השקיפות ולשבור את המונופול של ועדת המדרוג. בפועל היא תבטל את ועדת המידרוג ותעביר לשר התקשורת את היכולת לקבוע את הרייטינג של הערוצים, מה שישים בידיו כוח עצום. הרעיון המרכזי הוא לאפשר כולל מדידה דיגיטלית של צפייה בסטרימינג ובצפייה נדחית (VOD).
קרעי טוען שהוא בא להגביר את האמינות אך מצד שני רבים בתחום חשובים שאין מקום להתערבות פוליטת במדידת הרייטינג במיוחד כאשר לפוליטיקאים יש מה להרוויח מדיווח אוהד, וערוצי הטלוויזיה חוששים מהשלכות על חלוקת תקציבי הפרסום אם יהיו כמה מקורות נתונים שונים.

חדשות היום בערוץ 12, קרדיט: מתוך השידור החי
חדשות היום בערוץ 12 - קרדיט: מתוך השידור החי