בלי תמונות דביקות מאימג' בנק, בלי צילום, איור או סוג של עבודת תלת מימד של אמן מתוסכל שמכר את נשמתו לפרסום ובלי שעות של תעלולי פוטושופ במחשב. רק רצף מושלם של מילים שמייצרות מודעות שאולי אין בהן כלום, אבל יש בהן הכל: תובנה מדויקת.

כשהארי פגש את דומיניק

אחרי פרשת תמונות העירום של הנסיך הארי, אני בטוח שהוא שמע יותר מפעם אחת במהלך השבוע האחרון, את המשפט "על מה חשבת כשעשית את זה...?" אני גם בטוח שהוא לא חשב על קופירייטר לונדוני ציני טיפוסי בשם "דומיניק גולדמן". היהודי הטוב הזה הוא גם קופירייטר מנומס, שכנראה התחנך בפנימייה בריטית ולכן דאג לבקש סליחה מהנסיך הייצוגי על גבי כל הצהובונים הבריטים תחת הכותרת: "מצטערים אם היה לזה קשר אלינו".

לינקס אפקט." ("לינקס " הוא שם המותג הבריטי של דאודורנט "אקס"). כולנו מכירים לפחות קמפיין אחד מבריק של המותג המדהים הזה שיושב בדיוק על אותה תובנה, אבל כאן הסיפור שונה. כאן אין הפקת ענק עם נחיל של דוגמניות, שנראות כאילו ברחו מתצוגת האופנה של ויקטוריה סיקרט'ס, רודפות תוך כדי אחרי חנון שסיים י"ג בהצטיינות, רק בגלל שהוא ריסס את עצמו בדאודורנט של לינקס. כאן, יש רק עשר מילים על רקע שחור עם פק שוט שנראה כאילו צולם באייפון של דומניק. עשר מילים שמנצלות הזדמנות ומספרות סיפור שלם, שנון והכי חשוב רלוונטי למותג במודעה פשוטה. המודעה הרעה, הכי טובה שראיתי השנה.

אז אחרי שהנסיך הקטן חגג כמו אריה במלון בלאס וגאס, אין לי ספק שיגיע תורו של דומניק לחגוג במלון בקאן עם האריה שלו... ותודה לנסיך הארי שהביאני עד הלום.