רדיס לאבס רוצה להנפיק בוול-סטריט לפי שווי של 3 מיליארד דולר
החברה הישראלית, המפתחת בסיס נתונים מהיר, דיווחה כי תנפיק ברבעון השני של השנה הקרובה בבורסת הנאסד"ק שבוול-סטריט לפי שווי הגדול בכמיליארד דולר מזה על פיו גייסה מוקדם יותר השנה, שהסתכם בכ-110 מיליון דולר לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר לפני הכסף ו-2.1 מיליארד אחריו. החברה תנפיק בוול-סטריט לפי השם Redis, כאשר שמה הנוכחי הוא Redis Labs. המערכת של החברה, המתבבסת על קוד פתוח אותו ייצרה לפני כ-13 שנה, מאפשרת ניהול יעיל של דאטה עבור אפליקציות שונות, דבר אשר אמור לאפשר להן לפעול בצורה מהירה וטובה יותר. הדבר קריטי לחברות רבות המעוניינות להעביר את רכישות מוצריהן לאונליין, בייחוד נוכח משבר הקורונה. ככל שתצא ההנפקה לפועל, תשלש החברה את שוויה בתוך שלוש שנים, כאשר במסגרת גיוסה האחרון, רדיס מכרה מניות בעסקת סקנדרי לקרנות טייגר גלובל, סופטבנק, ו-TVC שרכשו אותן בהיקף של כ-200 מיליון דולר ולפי השווי הנקוב לעיל. לפני כן, גייסה החברה 100 מיליון, גם אז בהובלת TVC אך גם באמצעות ביין קפיטל, לפי שווי של כמיליארד דולר. כאמור, משבר הקורונה סייע לחברה מאוד. טרם גיוסה האחרון חשפה מעט מתוצאותיה, והיות והחברה מאפשרת דחיפה והתקדמות אל עולמות הדיגיטל, היא רשמה צמיחה ממוצעת של כ-54% בהכנסות שלה בשלוש השנים האחרונות, כך דווח. כמו כן דיווחה על כ-8 אלף לקוחות, המייצרים לה הכנסות בקצב שנתי של כ-100 מיליון דולר. רובן מן החברות הינן חברות פורצ'ן 100, הכוללות גם ענקיות כגון FEDEX (סימול: FDX) ו-NETFLIX (סימול: NFLX). מהחברה נמסר כי 75% מהכנסותיה, או שלושה רבעים המהווים כ-75 מיליון דולר בשנה מיוחסות למכירות בארה"ב, 15% נוספים למכירות באסיה כאשר היקף המכירות הגדול ביותר ביבשת זו הוא בהודו, וכמו כן כ-10% נוספים במזרח התיכון ובאירופה. דווח כי החברה דחתה בעבר את ההצעה להנפקה שכן לטענתה העיתוי היה מוקדם מידי עבורה, וכמו כן דחתה את ההצעה להנפיק במסגרת מיזוק SPAC עם חברת ארנק.
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה,
ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה
הייטק חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.
הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.
כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".
