הפניקס: הפסד כולל של 44 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018
חברת הביטוח הפניקס -0.25% דיווחה הבוקר (א') על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2018 עם ירידה של 88% בהכנסות והפסד כולל של כ-44 מיליון שקל, זאת על רקע החולשה בשווקים בסוף שנת 2018, עם זאת, הפרמיות שהורווחו בשייר צמחו בכ-16% ברבעון הרביעי. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 250 מיליון שקל. התשואה להון עמדה על 9% בשנת 2018 והחברה נסחרת במכפיל הון של כ-0.76.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2018 הסתכמו בכ-0.5 מיליארד שקל, ירידה של כ-88% ביחס להכנסות של כ-4.26 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה בהכנסות מיוחסת להפסד של כ-2.13 מיליארד שקל מהשקעות נטו, לעומת רווחים מהשקעות של כ-1.7 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפרמיות שהורווחו בשייר ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-2.69 מיליארד שקל, עלייה של כ-15.9% בהשוואה לכ-2.32 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד כולל (המיוחס לבעלי המניות) של כ-44 מיליון שקל ברבעון הרביעי, לעומת רווח כולל של כ-198 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
למרות הרבעון הרביעי, שהיה עגום לכלל חברות הביטוח, הפניקס מסיימת שנה חזקה יחסית, כאשר התשואה להון (על הרווח הכולל) בשנת 2018 עמדה על 9%, לעומת תשואה להון של כ-16.5% אשתקד והגבוהה מבין חברות הביטוח הגדולות שדיווחו על תוצאותיהן עד כה.
- 2.יוגלי 31/03/2019 17:53הגב לתגובה זוואתם הבכירים כרגיל גונבים את הקופה בשכר של מאות אלפי שקלים לחודש . מה הפלא? כלום לא מפתיע הכל כרגיל בהסכמת הרגולציה
- 1.רחמים 31/03/2019 12:40הגב לתגובה זואיך בדיוק הפסדים לא תבעתי את הפניקס
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
חברי ועדת בכר לשעבר. קרדיט: עומר לויחברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
20 שנה אחרי הרפורמה, מסרו: “הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”; על השלכות הרפורמה, האם היא הצליחה בפועל וגם למה אסור לתת לחברות הביטוח להפוך לריכוזיות יותר ממה שהן
כנס “20 שנה לרפורמת בכר: מה הלאה?” שנערך ע״י מכון ספרא ומרכז הראל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הפך לזירת חשבון נפש מרתקת לתוצאות הרפורמה שקמה כדי לשנות את הריכוזיות הגדולה של הבנקים בתקופה ההיא, ובעיקר לשנות את פני שוק ההון הישראלי. חברי הוועדה לשעבר: אייל בן-שלוש, דרור שטרום, יואב להמן ודידי לחמן-מסר, שבו כדי לבחון את החלטותיהם מלפני שני עשורים, אך גם להזהיר מפני מגמות חדשות שמאיימות לדבריהם “להחזיר את הגלגל לאחור”.
ארבעתם, שעמדו במוקד אחת הרפורמות הדרמטיות בתולדות המשק, התייחסו לדיון המתעורר כיום סביב האפשרות לאפשר לבנקים ולגופים מוסדיים לפעול תחת קורת גג אחת, מגמה שזכתה לכינוי “המודל של 10 הג'יאנטס”. במרכז הדברים שמסרו עמדה קריאה משותפת אחת: לא לפרוץ את הגבולות שהציבה ועדת בכר. הם הדגישו כי אף שהרפורמה יצרה שוק תחרותי ומבוזר יותר, היא גם הולידה ריכוזיות חדשה. הפעם בידי חברות הביטוח והגופים המוסדיים - ולכן יש לבחון את המציאות הכלכלית של ימינו בזהירות.
“הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”, אמר בן-שלוש, לשעבר ראש אגף שוק ההון והביטוח באוצר: “אסור שהציבור ישלם שוב את המחיר על ניגודי עניינים שמתחבאים מתחת לפני השטח”. דידי לחמן-מסר, ששימשה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוסיפה: “יצרנו מפלצות חדשות, וצריך להתמודד איתן באומץ. הגיע הזמן לוועדת בכר 2 - שתטפל בריכוזיות של המוסדיים ובגודל האדיר שלהם, שמגיע כבר למעל ל-3 טריליון שקל״.
דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הציב מראה היסטורית בפני המשתתפים באולם: “כבר בוועדת בבייסקי בשנת 1986 דובר על אותם ניגודי עניינים, אבל אז הבנקים היו חזקים מדי פוליטית, ולכן ההמלצות לא יושמו. זה בדיוק הלקח ההיסטורי שאנחנו עלולים לשכוח - מי שלא למד אותו, נדון לחיות אותו שוב ושוב״. לדבריו, חזרה למבנה שבו גופים מוסדיים יחזיקו בבנקים “תעוות את התחרות ותשחזר את ניגודי העניינים שבכר ניסתה לקטוע מהשורש”.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- יאיר המבורגר הופך להיות מפלצת - ועדת בכר נלחמה בבנקים והפכה את חברות הביטוח לגופים החזקים במשק; אסור לתת להראל לרכוש את ישראכרט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יואב להמן, שכיהן אז כמפקח על הבנקים, סיפר על הקשיים שליוו את היישום: “היינו צריכים להתמודד עם מערכת כלכלית שהייתה מרוכזת מאוד ונהנתה מכוח פוליטי חסר תקדים״ אמר. “אבל ראינו גם את הפגיעות: הבנקים דחפו ללקוחות קרנות שהם עצמם ניהלו, זה היה ניגוד עניינים קלאסי. הפתרון היה רק מבני - לנתק את הכוחות האלה. מי שחושב שאפשר לשלוט בכך רק באמצעות רגולציה, טועה״.
