מרינה אשדוד
צילום: גוגל מאפ
ראיון

איך קורה שאשדוד רשמה קפיצה דווקא במלחמה? "לא הייתה בנייה, רק ביקוש"

דווקא בזמן שהמלחמה גרמה לאשדודים להיכנס לממ"דים, נרשמה קפיצה ברכישת דירות חדשות לעומת החודשים שלפני. איך זה קרה? שמאי מקומי על ההשפעה של מחיר למשתכן וההשוואה המתבקשת לאשקלון
איציק יצחקי | (2)

ירושלים ואשדוד מובילות במספר הדירות החדשות שנמכרו בשלושת החודשים האחרונים. זו הפתעה: אשדוד היא עיר מטויחת במהלך המלחמה. מצד שני, תושבי אשקלון, חלקם אשדודים לשעבר, ספגו רבע מהטילים ואולי תופעת הנדידה הזאת הובילה את חלקם לרכוש דירות באזור אשדוד. אפשר להניח שתוצאות 3 חודשים הבאים ישתנו בעקבות רכישת דירת באשקלון במסגרת דירה בהנחה (באשדוד אין כאלה במסגרת הסבב האחרון), אבל בינתיים - הנתונים משחקים לטובת אשדוד.

השמאי נתנאל יצחק ביטון (איציק יצחקי)

"בזכות פארק לכיש והמרינה". ביטון

הנה המספרים: 483 דירות נמכרו באשדוד, 8.5% יותר מאשר בשלושת החודשים שבין אוגוסט לאוקטובר (שימו לב, רק שלושה שבועות במלחמה, בעוד שברבעון האחרון אנחנו נמצאים עמוק בתוכה). באשקלון יש ירידה של כמעט 45% - 291 דירות בלבד נמכרו בין נובמבר לינואר, לעומת 528 קודם לכן. בכל הנוגע לדירות יש שניה, אשדוד מובילה עם פער של כמעט 27% לעומת שלושת החודשים שבין אוגוסט (עונת השיא) לאוקטובר. 275 עסקאות היא רשמה, לעומת 271 באשקלון, אבל שם הנתונים היו גבוהים יותר מלכתחילה כך שמדובר בעליה של כ-6% בלבד.

אז איך זה קרה? "מה שקורה בעצם זה שאנחנו נתקלים בשני מצבים שהגיעו למפגש מסוים - הפרויקטים של ההתחדשות העירונית שקורמים עור וגידים ועכשיו מתחילים למכור דירות חדשות - אבל בעיקר השכונה החדשה, באזור פארק לכיש. היא משווקת מחיר למשתכן (287 דירות שווקו שם בשנה שעברה, א"י) והיא זו שנותנת את 'המקפצה' לדירות החדשות. אשדוד תמיד הייתה עיר מבוקשת, לא הייתה שם בנייה, אלא ביקוש בעיקר, ועכשיו זה התפרץ בעקבות פרויקט אקווה פארק של חברת עמרם אברהם. לגבי ההתחדשות העירונית - מתחילים לשווק ולאכלס דירות. המלחמה יצרה ביקוש לדירות חדשות".

כי אנשים צריכים ממ"ד. אבל גם באשקלון בונים דירות חדשות, והיא בירידה. איך אתה מסביר את זה, למרות 30% פער במחירים?

"אשדוד תמיד הוכיחה שהיא חזקה, אבל בעבר לא היה הרבה היצע. היא הייתה מאוד אטרקטיבית כי היא עיר חוף עם קולינריה איכותית ומגוון תרבויות. נכון שככל שמתקרבים למרכז הנתונים קופצים והמחירים עולים, אבל אשדוד שמרה על רמת מחירים גבוהה בעקבות חוסר היצע. כיום, רוב הרוכשים החדשים, חלקם באו בגלל מחיר למשתכן וחלקם ידם משגת, כי הדירות החדשות יקרות מאוד ביחס לאשקלון. אני כן רואה חזרה של אשקלונים לתוך אשדוד. הרבה אנשים מהמרכז עוזבים לאשדוד כי היא אטרקטיבית".

אשדוד לעומת אשקלון (למ

מה קרה באזור המרינה? המחיר למ"ר עומד על 25-30 אלף שקל, אבל הצרפתים ברחו.

"אפילו צפונה מ-30 אלף שקל, הם ברחו מהסיבה הפשוטה כי הם לא קיבלו את המענה של נתניה. מה הם קיבלו בנתניה? רמת החיים ואיכות החיים אחרת, התייחסות יותר טובה, אז הם עברו. אשדוד גם הפכה לעיר יותר מטווחת, מעל עשור ויותר של טילים, אז הצרפתים ברחו. המרינה היא בעיניי רובע מדהים. המחירים עוד יכולים לטפס".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

המחיר במרינה מתחיל להתקרב לערי חוף מרכזיות יותר. הפער מצטמצם?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מה השם של השמאי שנתן את המידע בכתבה? (ל"ת)
    אבי טובול 20/03/2024 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רחל 20/03/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
    תוספת תושבים ירידה באיכות החיים
מהדרין. קרדיט: שחר אמשלוםמהדרין. קרדיט: שחר אמשלום

ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית

תחזיק ב-51% מ"פי הנדסה", הפעילה בגוש דן ומתמחה בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ״א 38, ותקים זרוע ייעודית לייזום וביצוע כחלק מהרחבת פעילותה לענף הנדל״ן

צלי אהרון |

מהדרין מהדרין -3.77%  , אחת מחברות החקלאות הגדולות בישראל, מתרחבת בתוך שוק הנדל״ן ורוכשת שליטה בחברת ההתחדשות העירונית והביצוע "פי הנדסה". במסגרת ההסכם תרכוש מהדרין 51% ממניות החברה לפי שווי של כ-54 מיליון שקל, ובמקביל תקים זרוע ייעודית לפעילות הייזום והמגורים תחת השם ״הורייזון מהדרין״. המהלך מסמן את כניסתה הפורמלית של מהדרין לעולם הייזום והבנייה העירונית, בהמשך למהלכים קודמים שביצעה בשנים האחרונות בתחומי נדל״ן מניב ותשתיות לוגיסטיות.

"פי הנדסה", שהוקמה ב-2006 ומנוהלת על ידי המייסד אבי סויבלזון, פועלת בעיקר במרכז הארץ ובגוש דן ומתמחה בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ״א 38. החברה עוסקת גם ביזמות וגם בביצוע, כך שהיא מלווה את הפרויקטים מהשלב התכנוני ועד למסירה לדיירים. לחברה צבר פרויקטים במרכזי ביקוש, בשילוב מספר פרויקטים הנמצאים בשלבי היתר וביצוע.  עבור מהדרין, מדובר בכניסה לשוק שבו נדרשת יכולת ביצוע מוגדרת וניסיון בניהול תהליכים מורכבים מול דיירים, רשויות ושרשרת קבלנים.

המהלך משתלב עם השנים האחרונות שבהן מהדרין הרחיבה את פעילותה מעבר לליבה החקלאית: החברה פיתחה שימושים לוגיסטיים ותעשייתיים בשטחים בהם היא מחזיקה, קידמה תשתיות קירור ואחסון למוצרי חקלאות, ונכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת בשותפות עם טראלייט. כעת היא מוסיפה נדל״ן למגורים כמנוע צמיחה נוסף, ובעיקר כזה שנשען על נכס קיים ומשמעותי: עתודות הקרקע שלה בישראל. 

הקמת החברה החדשה, "הורייזון מהדרין", צפויה לשמש כמסגרת המאגדת את פעילות הנדל״ן בקבוצה. נוצר מצב שמהדרין מחזיקה קרקעות בהיקפים משמעותיים לאורך שנים, והרבה קרקעות מהם עם פוטנציאל תכנוני, חלקן בשטחים עירוניים ואזורי תעסוקה שבהם ניתן להשביח משמעותית את הנכס. או שינוי ייעוד ו׳/או פיתוח יזמי. באמצעות רכישת השליטה ב"פי הנדסה", מהדרין למעשה מייצרת לעצמה זרוע ביצועית שתאפשר לה לייצר ערך על בסיס הקרקעות והפרויקטים העתידיים, מבלי להסתמך בלעדית על גורמי תכנון וביצוע חיצוניים. במהדרין מעריכים כי המהלך יאפשר קידום מהיר ויעיל יותר של מיזמי נדל״ן, נוכח היכולת להפעיל מנגנון תכנון, ייזום וביצוע בתוך הבית.

בנוסף, החיבור בין עתודות קרקע לבין גוף יזמי-ביצועי עשוי לקצר לוחות זמנים ולהעניק שליטה טובה יותר בעלויות ובנראות הפרויקטים בשוק. מנגד, מדובר במהלך עם מורכבות וניהול סיכונים גבוה. שכן פרויקטי התחדשות עירונית, במיוחד במרכזי ערים, דורשים ליווי צמוד, תקצוב רב־שנתי, יכולת הנעת בעלי דירות ותמרון מול רגולציה עירונית וממשלתית.

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.