יבנו הרבה דירות? הוארך והורחב חוק הוד"לים - צפו מה הוא יכלול

ועדת הפנים של הכנסת אישרה את החוק בקריאה שנייה ושלישית. שר הפנים: "יש מענה לנושא של דיור בר השגה"
לירן סהר |

ועדת הפנים של הכנסת אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את הארכת והרחבת חוק הוד"לים (ועדת דיור לאומית) לזירוז הליכים בהקמת דירות בישראל. יצוין כי מאז תחילת פעילות הוד"ל (2012) אושרו במסגרת הודל כ- 25 אלף יחידות דיור, כ- 1000 נוספות מצויות בשלבי תכנון שונים לקראת אישור.

עיקרי התיקון כוללים:

1. הארכת הוראת השעה (הוד"ל) בכמעט שנתיים נוספות ( עד אוגוסט 2015)

2. הרחבת סוגי התכניות שבמסגרת הוד"ל- הן בשטחים חדשים והן במרקמי בנייה קיימים. וזאת במסגרת התיקונים הבאים: צמצום המגבלה לעניין שיעור בעלות המדינה על הקרקע- בתכניות וד"ל מ-80% קרקעות מדינה ל- 40% קרקע מדינה; הרחבת האפשרות לבעלים פרטיים להגיש תכניות לדיור לאומי בקרקע מעורבת;אפשרות לקידומן של תכניות במתחמי פינוי- בינוי במסגרת הוד"ל ( בתנאי שהתכנית כוללת 70 יח"ד לפחות) . בכך זה מעודד התחדשות עירונית.

הוועדה הגיעה להבנות הבאות:

1. יש לקבוע שיעור מצטבר של 25% דירות קטנות או דירות להשכרה או דירות בהישג יד להשכרה ( כפוף להסדר חקיקתי) מכלל הדירות בתכנית ובתכניות פינוי ובינוי השיעור יעמוד על 10%. הגמישות לכלל:

א. בתכניות וד"ל רגילות- הוועדה לתכנון ובנייה תוכל לפטור מהחובה מטעמים חריגים לנוכח מאפייני יישוב או היצע דירות קטנות הקיימות בו ושר הפנים יאשר את החלטת הוועדה. ב. בתכניות פינוי- בינוי: בהחלטת הוועדה ובאישור שר הפנים ללא הגבלת הטעמים החריגים הקיימת בתכניות הרגילות.

2. הגדרת דירות קטנות בפריפריה: תיערך הבחנה בין גודל דירה קטנה בנפת דרום ובמחוז צפון לשאר המדינה כדי לתת מענה יותר טוב לצרכים מקומיים באזורים האלה (עד לתיקון המוצע- דירה קטנה הוגדרה באופן אחיד והוגבלה ל-75 מ"ר, לאחר ההבחנה בפריפריה גודל הדירה הוגדל ל-100 מ"ר).

שר הפנים, גדעון סער,אמר בתגובה: "זהו צעד חיוני במכלול הצעדים שננקטים על ידי כדי להגדיל את ההיצע התכנוני של דירות לנוכח משבר הדיור. בנוסח החוק כפי שאושר, בעקבות הסכמות בינו לבין יו"ר ועדת הפנים, יש מענים לנושא של דיור בר השגה."

"הקמתי צוות לצורך קידום תקנות דירות להשכרה בהישג יד לפי סעיף 3 ב' שיסדירו: מחירי ההשכרה, זכאים, תנאים ומגבלות ועוד. בצוות בראשות משרדי חברים גם נציגי משרד הבינוי והשיכון, האוצר ורה"מ. נתתי לוחות זמנים לעבודת הצוות. בכוונתי לקדם צו לעניין הפקעת קרקע לצורך דיור בשכירות במחיר מופחת לפי סעיף 188 לחוק התכנון והבנייה (כבר נעשתה אצלנו עבודה ראשונית לקביעת עקרונות לצו)."

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ח"כ דב חנין, חבר הועדה ויו"ר שדולת הדיור והשדולה הסביבתית חברתית בכנסת אמר בדיון כי: "מדובר בחוק הפוגע במערכת התכנון והבנייה. התיקון הנוכחי הוא חמור אף יותר מהקודם, הוא פוגע גם באיזונים בכך שמכניס יזמים פרטיים וקרקעות פרטיות להליך המהיר שקודם ניתן רק למדינה, ובכך פותח פתח רחב לשחיתות. בחוק הקודם הובטח דיור בר השגה והוכנסו המילים דיור בר השגה אבל דיור בר השגה לא היה. ההישג שהשיגה הועדה של רבע מכל פרוייקט לתמהיל של דירות קטנות, דירות להשכרה ודיור בהישג יד הוא צעד אמיתי קדימה שייבחן במימושו. החוק קובע כעת שלוש חלופות אבל לא יכול להיות מצב שאחת מהחלופות תהיה בשיעור אפס."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

דירה להשכרה (שלומי יוסף)דירה להשכרה (שלומי יוסף)

מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?

משרד הבינוי והשיכון והביטוח הלאומי מנסים לבלום את העלייה ביוקר המחיה באמצעות מהלך יזום לאיתור זכאים לסיוע בשכר דירה, שכולל פנייה ישירה לעשרות אלפי אזרחים במטרה להגדיל את מימוש הזכויות ולהקל על שוכרי הדירות

רן קידר |

עוד לפני שהאטה בשוק הדירות מקבלת את הכותרת "משבר", מצב העניינים הנוכחי כבר זולג מזה זמן רב לשוק השכירות, שרק הולך ועולה, בעיקר בעקבות היעדרותם של המשקיעים מהדירות החדשות, ועוד יותר לאור מלאי הדירות הריקות, שעומד על כ-83 אלף דירות ברחבי הארץ. 

וכך, במאמץ להקל על אוכלוסיית שוכרי הדירות משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי השלימו בימים האחרונים מהלך משותף וראשון מסוגו, המציב בלב העשייה הממשלתית מיצוי הזכויות מול האזרחים הזכאים להם. במסגרת שיתוף הפעולה, ולאחר עבודת מטה מקצועית ומעמיקה אותרו מקבלי הקצבאות המזכות בסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. לאחר מכן ביצענו מהלך יזום לאיתור זכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בשכ"ד ובהמשך התבצעה פנייה ישירה אליהם. 

החל מהחודש ישלחו מסרונים לכ-40 אלף אזרחים שנמצאו כזכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בתשלום שכר הדירה, זאת במטרה לעודד מימוש זכויות ולהנחותם כיצד לפעול. המסרונים מפנים את הזכאים הפוטנציאליים להגשת בקשה בצורה מקוונת, או לחלופין לאחד מסניפי חברות ההרשמה של המשרד הנותנות שירותים בנושא סיוע בדיור. יצויין כי מדובר במהלך שיכנס לעבודה השוטפת של המשרד, ומסרונים בנושא מיצוי הזכויות ישלחו גם בעתיד אל אלו שהמערכת תזהה שהינם זכאים פוטנציאליים.

שר הבינוי והשיכון, חיים כץ: "זהו מהלך חברתי תקדימי שמבטא שינוי תפיסה בשירות לאזרח ויבואו עוד אחריו. מדיניות משרד הבינוי והשיכון בהובלתי פועלת ביוזמה ואינה ממתינה לפנייה מהאזרח. אני מברך על שיתוף הפעולה עם הביטוח הלאומי, באמצעותו אנו ממשים זכויות ומוודאים שהסיוע בשכר דירה מגיע לזכאים. נמשיך להסיר חסמים ולשפר את השירות לאזרחי ישראל.״ 

מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: “זהו אחד המהלכים החשובים שקידמנו בשנים האחרונות בתחום השירות לאזרח. לאחר עבודת עומק מקצועית ארוכה, חיברנו בין תהליכים, מאגרי מידע וגורמי ביצוע, כדי לעבור מתפיסה תגובתית לתפיסה יזומה של מיצוי זכויות. המהלך משקף את תפיסת המשרד, מדיניות שנשענת על נתונים, מקצועיות ושיתוף פעולה בין משרדי, ומטרתה אחת: להקל על האזרח, לצמצם בירוקרטיה ולוודא שהסיוע הממשלתי מגיע לכל מי שזכאי."