הבנקים הם אחד הגופים החשובים ביותר, אולי החשוב ביותר שעליו נבנתה הכלכלה המודררנית. למרות חיוניותם למשק, הם לבדם כמובן שאינם סוחבים את הקטר. לצידם יש את כל המגזר הפיננסי, ההיי-טק, המגזר התעשייתי, מסחרי, שירותים ועוד.

הבנקים הם בין הראשונים, אם לא הראשונים ממש, שיקבלו החרגה בזמן של משבר וכך היה גם הפעם - במשבר הקורונה. למה? כי כדי שהמדינה תתפקד, אנשים עדיין צריכים כסף ומערכת שמנהלת להם את הכספים. זה אומר לממש התחייבויות קודמות, להשתמש באמצעים פיננסיים כדי לבצע רכישות עכשוויות - בין אם זה מזון, תרופות, דירות או רכישות עסקיות - או עתידיות. עם זאת, במקרה הנוכחי, ההחרגה אינה מלאה ומאפשרת לעד 30% מכוח האדם להגיע לסניפים שנשארו פתוחים ולמטות של הבנקים. 

באיזו פוזיציה הגיעו הבנקים למשבר?

לפי ליאור שילה, אנליסט סקטור הבנקים ב-IBI, לבנקים יש סכנות בתחום פיזור האשראי, אך מצבם הכללי מצוין בשל עמידה ביעדי הלימות ההון שדורש בנק ישראל. "כל הבנקים, ללא יוצא מן מהכלל, בעלי יחס הלימות הון העולה על הדרישות הפיקוחיות. בולט כי פועלים 1.59% , לאומי 1.27%  וכן בינלאומי 0.72%  הם בעלי עודפי הון משמעותיים, מה שככל הנראה יוצר סביבה יותר נוחה לניהול המשאבים בתקופת המשבר", כתב שילה בסקירה שפרסם היום.

נכון שלפועלים עדיין יש את עננת החקירה בארצות הברית, אבל באופן כללי, מצבו הפיננסי של הבנק איתן. רוב הרפורמות בתחום כוח האדם שההנהלות רצו כבר יצאו לדרך, כשנראה שהשפעות הנגיף על תחום הקישוריות מרחוק תופס תאוצה. זה עלול להגדיל את תוכניות ההתייעלות בטווח הקצר עד בינוני (הרחבה בהמשך).

• הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
• רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאחורי הקלעים של החלטת ההנהלות

כחלק מהדרישות הממשלתיות, הבנקים היו צריכים, בזמן המשבר, לסגור חלק מהסניפים. זה בסדר. גם ככה ממש לא כולם מגיעים. רק מי שחייב. גם ככה רק בלאומי צומצמו בשנים האחרונות למעלה מ-100 סניפים. התהליך שהתרחש במשבר הקורונה, יאיץ את סגירתם של סניפים נוספים.

בתחום השירות, המאה ה-21 מתחילה להיות טובה להמונים הנדרשים לשירותיה. מי רוצה להגיע לכספומט או לצורך הפקדת צ'ק לסניף כשאפשר מהנייד? אחרי המשבר, רובנו נהיה כבר יותר מהוקצעים באפליקציות. לא בגלל שרובנו רוצים, אלא בגלל שאין ברירה, ולמדנו בתקופת הקורונה איך לעשות זאת.

כמו כן, היו צריכים לפתור בעיה של קישוריות מהבית לחלק ניכר מהעובדים, בעיקר מאגפי הטכנולוגיה שעובדים בפול קפסיטי ולאגפים המכניסים של שוקי ההון, הנדל"ן ומט"ח, שמביאים את הכסף הגדול. 

• משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
• ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות...

בימים שכולם מתחברים מהבית ומשתמשים באפליקציה, מי שלכאורה אמור היה להיפגע הם העובדים הקטנים. המזכירות, הטלרים, אנשי המנהלה. הם אלה שהיו אמורים לחטוף מלכתחילה את חרב החל"ת. מה שידוע בוודאות הוא ששתי ההנהלות של שני השחקנים הגדולים בשוק, כלומר פועלים ולאומי, שקלו עם תחילת המשבר להוציא עובדים רבים לחל"ת. היו על כך דיונים. גם בבנקים האחרים היה את אותו התהליך. בסוף הוחלט שלא. לא חל"ת שבמסגרתה העובדים מקבלים שכר נמוך יותר, כן ניצול ימי חופשה. כלומר, היתה פגיעה, אבל רחוקה מאשר לאותם כמיליון איש שלא עבדו מעל חודש וכנראה שאצל רבים זה יגיע גם לחודשיים. בתקופה הזו הם מקבלים שכר חלקי.

הוועדים הטילו וטו - ההנהלות לא נלחמו

הוועדים, שראו לאן הרוח נושבת והריחו את הגזרה מתקרבת, הטילו וטו מראש. בלאומי, שם הוצאו 2,000 עובדים לחופשה - שגם כן חתמו בשנה האחרונה על הסכם קיבוצי חדש שהיווה הישג משמעותי לעובדים - עלתה דרישה דומה מצד ההנהלה והמנכ"ל החדש, שככל הנראה ראה הזדמנות להפעיל סמכות. זה לא עבד לו. גורמים המעורים בפרטים אמרו כי נדרשה הפעלת שרירים קלה מצד הוועד, שאיים בסנקציות על ההנהלה, כדי לגרום לה להתקפל. 

בפועלים, יו"ר הוועד רוני גרפונקל, אותת להנהלה על התנגדותו. זה הספיק. קצת לפני משבר הקורונה, ולמרות סכסוך עבודה היסטורי בבנק, חתמו הוועד וההנהלה על הסכם קיבוצי חדש. הוצאה לחל"ת ותחילתה של מלחמה, לא רק שהיה ממסמס את ההישגים של כל הצדדים, זה יכול היה להוביל לפגיעה בבנק בנקודת זמן שהוא בעצם אולי הכי רווחי. 

ההוצאות התפעוליות לאחזקת מערך הסניפים היקר יורדות לאפס - מאחר והבנקים, כמו יתר הסקטור הפרטי, יקבל הנחות בארנונה ומיסים על כל הסניפים והמטות הסגורים. בסוף הוחלט להוציא 35% מכוח העבודה לחופשה על חשבון ימי חופשה מצטברים וימי מחלה, כאשר החופשה מתקיימת ברוטציה. גם מערך ההלוואות הממשלתיות יניב רווחים בטווח הארוך.

בראיון לביזפורטל, יו"ר ועד עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, אומר כי לא נדרש להפעיל לחץ נגד ההנהלה ומן הראוי שמקום עבודה שמרוויח 1.7 מיליארד שקל בשנה חלשה כמו 2019 ויושב על קופה של 39 מיליארד שקל, ידאג לעובדיו החלשים. "אני מראש התנגדתי לכל מתווה של החל"ת", אמר.

וההנהלה ידעה על זה?

"ידעו, בטח ידעו. מראש הבענו התנגדות, אבל לא הייתי צריך לדבר איתם. זה בא מהם. הם יודעים את הגישה שלנו. המערכת הבנקאית היא מספיק יציבה וחזקה שהיא יכולה לתמוך בעובדים שלה. בגישה שלי, העובדים ידעו תמיד לתת כתף ולהיכנס מתחת לאלונקה כשהיה צריך ועשינו את זה. עכשיו המצב הפוך. אנחנו לא יודעים כמה הפגיעה תהיה גדולה, עדיין קורים הרבה דברים. בסוף, השאלה האמיתית שתקבע היא כמות חדלות הפירעון שתהיה בשוק - זה מה שיקבע את ההמשך". 

לאן הולכים מפה?

"הבנק עוד לא גיבש תוכניות. אולי יהיו תוכניות פרישה. בימים הקרובים ובשבועות הקרובים נתכנס ונחליט. עד כה לא היה צורך להוציא אנשים לחל"ת. אנחנו מאפשרים לאנשים לצבור ימי חופש שליליים ודואגים לרוטציה בכוח האדם שנמצא בחופשה. בסך הכול אנחנו ועד אחראי. אנחנו לא מחפשים לחלוב את ההנהלה, ההצלחה של הבנק מאוד חשובה לנו. מצד שני צריך לשמור על עירנות שלא ינצלו את המשבר", סיכם.

ההנהלות הרוויחו קלף מיקוח להתייעלות עתידית?

בתקופה כזו, אף אחד לא מוכן לירות בתוך הנגמ"ש ולהמר על מלחמה פנימית. זה לא משתלם. בראיון שהעניקה לביזפורטל בדצמבר האחרון, סיפרה יו"ר ועד עובדי לאומי, מירי רובינו, איך באה לקראת המנכ"לית הקודמת, רקפת רוסק עמינח בזמן החקירות בארצות הברית, מה שאפשר לבנק להשיג יציבות כלכלית. בסוף היא גזרה קופון עם הסכם קיבוצי חסר תקדים, שכלל לראשונה הטמעה של למעלה מ-500 עובדים באגפי הטכנולוגיה. 

כמו ביחסים שלהם עם הלקוחות, הן להנהלות והן לוועדים, יש זיכרון ארוך. העובדים יזכרו דברים שהוועד עשה למען ההנהלה 20 ו-30 שנה אחורה והנהלה גם. עכשיו, על פניו, נראה שההנהלות יצאו לקראת העובדים. אבל בפועל מדובר עבור הבנקים בכסף קטן מאוד. החופשה המצטברת מהווה קלף. אבל הקלף הזה יגמר ככל שהמשבר יימשך. אם מסה של חדלויות פירעון אכן יגדל, לעובדים לא תהיה ברירה אלא לפתוח את ההסכמים וללכת לקראת צמצום נוסף בכוח האדם בסניפים והגדלה של אגפי הטכנולוגיה על חשבונם. 

זה יחליש את הוועדים, כאשר מרבית העובדים הטכנולוגיים נכנסים לבנק על הסכם פרטי - למרות שהם כפופים להחלטות הוועד בענייני עבודה. אבל בפועל הם לא באמת מחויבים לו. בוועדים בהחלט רואים את הטרנד צובר תאוצה בהנהלות. "מדובר בשעת חירום, אסור שההנהלות יחשבו שכך יהיה גם כשנחזור לשגרה", אמר גורם באחד הוועדים הגדולים. "אבל כן, יש מצב שנראה מהלכי צמצום נוספים מצד ההנהלות", סיכם.