ביפן מה שלא הולך בכוח, הולך בעוד יותר כוח
הבנק המרכזי של יפן נוקט מאז 2013 במדיניות אגרסיבית מאוד של הדפסת כסף שתכליתה להעלות את האינפלציה במדינה לרמה של כ-2% ולהתניע את הכלכלה היפנית אשר נדמה כי שרויה במיתון תמידי. העובדה כי התוצר ביפן מהווה רק שליש מזה של ארה"ב לא מפריעה ל-BOJ להדפיס ין בכמויות אסטרונומיות ביחס לגודל הכלכלה היפנית.
בסוף השבוע האחרון התבשרנו על האצה נוספת בקצב הדפסת הכסף של הבנק אשר מעכשיו תעמוד על כ-60 מיליארד דולר מדי חודש. הודעת הבנק מגיעה לאחר ששיעור האינפלציה השנתי האט בחודש ספטמבר ל-1% וזאת בעקבות העלאת מס הרכישה באפריל מ-5% ל-8%. העלאת מס הרכישה הביאה לדיכוי הצריכה המקומית ולהאטה מחודשת בקצב האינפלציה במדינה. על-פי הודעת הבנק, הדפסת הכסף תמשך ככל שיידרש או במילים אחרות, כל עוד לא הושג יעד האינפלציה של 2%.
בניגוד לפדרל ריזרב אשר הצהיר כי תוכניות ה-QE שלו נועדו לתמוך בכלכלה האמריקאית, ה-BOJ שם כיעד עיקרי את שיעור האינפלציה ולא את הכלכלה היפנית ובכך הוא לוקח סיכון ניכר.
היפנים הכפילו בשנתיים האחרונות את הבסיס המוניטארי, ואם נמדוד מ-2008 הרי שהבסיס המוניטארי גדל פי 3. בארה"ב גדל הבסיס המוניטארי בתקופה זו בשיעור רב יותר של פי 4.
למרות זאת, אם נבחן את ההשפעה על המטבעות נגלה תמונה שונה. מרגע השקת תוכנית ה-QE בארה"ב בשיאו של המשבר הגלובלי, נחלש הדולר אינדקס בשיעור מקסימלי של כ-20% לקראת סוף 2009 ומאז מתחזק ונחלש לסירוגין מבלי להגיע לרמות שפל משמעותיות חדשות. ביפן לעומת זאת, נחלש הין מול הדולר מיולי 2012 ועד היום בכ-50% ונראה שהיד עוד נטויה.
מדוע נחלש הין בצורה כל כך ניכרת ביחס לדולר?
היעד של ה-BOJ הוא כנראה התשובה, ועל פי התנהגות שער החליפין, הבנק המרכזי של יפן יידרש להדפיס עוד הררי מזומנים כדי לנסות ולהגיע ליעד האינפלציה הרצוי מבחינתו. הבעיה היא שבפיחות כל-כך חד ומהיר במטבע, הבנק המרכזי מסתכן באובדן שליטה על שער החליפין וכלכלת יפן עלולה להכנס לסחרור.
הכסף המודרני הינו כסף "פיאט", מאחוריו לא עומד דבר וערכו קיים מתוקף חוק המדינה, ואמון הציבור בו הוא הדבר העיקרי ששומר על ערכו. כך גם במקרה של הין היפני. הבעיה היא שבהבטחה להדפיס כמויות אדירות של מזומנים, האמון בערכו של המטבע הולך ונשחק.
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מהו השער הנכון לין מול הדולר? 112? 120? אולי 140? היות והמרחק ליעד האינפלציה של הבנק כה רב, רכישת ין נראית כיום כמו הימור מסוכן.
כיצד תראה יפן אם יגיע שער החליפין ל-140 ין לדולר? מדובר בפיחות של כמעט 100% מרמות השפל של 2012. נסו רגע לחשוב כיצד תראה כלכלת ישראל אם שער החליפין המקומי יעמוד על 6 שקלים לדולר. ביוני 2002, לדוגמה, נסחר הצמד ב-5 שקלים לדולר ותקופה זו מתוארת בהיסטוריה הכלכלית של ישראל כאחת מתקופות המשבר הקשות במדינה.
כיצד תתמודד הכלכלה היפנית עם חולשה כה גדולה במטבע? המשמעות היא התייקרות ניכרת מאוד של מוצרים מיובאים החיוניים לקיום הכלכלה, כמו דלק למשל. פיחות כזה הוא כמובן ברכה ליצואנים, אבל כיצד ניתן לייצר מוצרים לייצוא במחיר אטרקטיבי כשהאנרגיה הנדרשת בייצורם כל כך יקרה? כיצד ניתן לנהוג ברכב כשמחיר הבנזין מכפיל את עצמו? איך ניתן יהיה לצרוך מוצרי מזון כמו דגנים או בשר אשר רובם מגיעים מיבוא וצפויים להתייקר בעשרות אחוזים?
התשובות לכל השאלות הללו תתבררנה בקרוב. נראה כי ה-BOJ החליט לשים את כל הקלפים על תוכנית ההקלה הכמותית. הצלחתה כמובן תהיה מבורכת, אולם כשלונה יעמיד את כלכלת יפן בפני סכנה ממשית. לא נותר אלא לקוות שידם של האופטימים תהיה על העליונה.
- 3.רבי דוד, נהריה 05/11/2014 19:46הגב לתגובה זויקרה במהלך 2015, או בתחילת 2016. שומר נפשו ירחק מהם. המסוכן הוא שהתמוטטותה עלולה להיות אבן הדומינו הראשונה בסדרה. אני מקשיב להצעה של אלן גרינספן: "זה הזמן לקנות זהב". ואני מוסיף: פיזי, אצלכם ביד - לא ניירות ולא הבטחות.
- 2.מאוד מעניין (ל"ת)הגרמני 04/11/2014 22:20הגב לתגובה זו
- 1.אם היה להם עשור אבוד 03/11/2014 17:55הגב לתגובה זוהאינפלציה עולה במהירות הרבה יותר גדולה ממה שהיא יורדת.בסוף זה יוביל אותם לאינפלציה גבוהה עם מיתון.שזה הדבר הגרוע ביותר בכלכלה.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
