תמיד וביתר שאת מאז פרוץ המשבר, שני הכוחות החזקים המובילים את המסחר בשווקים הם פחד וחמדנות. פחד מפני הפסד, וחמדנות כאשר לא רוצים לפספס הזדמנות להשיג יותר. בתקופה האחרונה המסחר בשווקים מתנהל תוך מניה-דפרסיה של המשקיעים, כאשר כל ידיעה חדשה מביאה לעליות או ירידות חדות בשווקים.

הכלכלה אמריקנית נלחמת במספר חזיתות על מנת להמשיך ולעודד את הפעילות והצמיחה. הבעיה העיקרית הינה רמת האבטלה הגבוהה והקושי ביצירת משרות חדשות במשק. הכלכלה מונעת ע"י צריכה, וברמת אבטלה זו, הצרכן מתקשה להגדילה. בעת המשבר הקודם, כלכלות אירופה, סין והשווקים המתעוררים המשיכו לצמוח ותמכו בכלכלה הגלובלית. אך כעת, כשגם כלכלות אלו חוות ירידה בשיעורי הצמיחה, יגבר הקושי בהמשך הצגת צמיחה דומה של הכלכלה הגלובלית.

בשנים האחרונות, הכלכלה הסינית המשיכה להוות את מנוע הצמיחה העולמי, שהראתה התפתחות בקצבים נאים למרות ההאטה העולמית. כיום, גם הכלכלה הסינית מאיטה. על פי הערכות, הגידול בכלכלה הסינית ברבעון השני ירד לרמה של כ-7.9%, ירידה מתחת לרמה של 8% משנת 2009. דבר זה יכול להפעיל לחץ נוסף על מקבלי ההחלטות לפעולות נוספות על מנת לתמוך בצמיחה בסין.

מדד מנהלי הרכש הסיני ירד לרמה של 50.4 במאי, שהושפע בעיקר מרמת תוצר נמוכה. נתון ה-manufacturing PMI של HSBC המודד גם הוא את הפעילות היצרנית בסין, הצביע על רמה נמוכה יותר של פעילות יצרנית, ברמה של 48.4 נק'. זה החודש השביעי ברציפות שהמדד נע ברמה הנמוכה מ-50. כזכור, רמה נמוכה מ-50 נק' מצביעה על התכווצות כלכלית. הבנק המרכזי של סין הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 6.31%. יחס הרזרבה ירד זו הפעם השלישית מנובמבר כדי לעודד את הגידול באשראי.

גם הבנק המרכזי האוסטרלי הוריד את הריבית ב- 0.25% לאחר הורדה חדה של 0.5% בחודש הקודם. הורדת הריבית באה בתגובה לנתוני אינפלציה הנמוכים והצורך בהאצת הפעילות במשק, מאחר והכלכלה האוסטרלית רגישה מאוד לביקושים הסינים. ההתמתנות בקצב הצמיחה בסין, משליכה כמובן על שאר הכלכלות התעשייתיות במדינות אסיה כגון קוריאה.

הייצור היה המקור העיקרי לצמיחה במהלך ההתאוששות הכלכלית הגלובלית, כולל בארה"ב. החשש העיקרי נובע מכך שארה"ב וסין יתקשו להמשיך ולצמוח אם המיתון באירופה ימשיך להעמיק. במידה והמצב באירופה יתדרדר לפני שישתפר, ישנה אפשרות שהפד יחיל תוכנית QE3. אך נשאלת השאלה מה תהיה מידת היעילות של תוכנית הקלה נוספת.

בעת המשבר בשנת 2008 לאחר קריסת ליהמן ברדרס, הפד ביצע פעולות מהירות והוציא לפועל תוכנית תמריצים בשילוב הורדת ריבית לרמה אפסית על מנת לתמוך בכלכלה ולמנוע קריסתה. לאחר פעולות אלה, נראה כי הכלכלה העולמית בדרך להתאוששות וצמיחה, כאשר ניתנה רוח גבית ע"י המשך הצמיחה של סין וכלכלות השווקים המתעוררים.

כעת נראה שהמשבר במערכת הפיננסית העולמית עבר ממשבר של הסקטור הפרטי למשבר של מדינות. ההבדל כיום, שגם המדינות שהובילו את הצמיחה בשיא המשבר נתקלות בקשיים ומציגות צמיחה נמוכה יותר. הפתרונות למשבר זה תלויים במנהיגי מדינות אירופה ותהליך קבלת ההחלטות הינו ארוך ומורכב, בעיקר בשל ההבדלים הגדולים בין הכלכלות השונות המרכיבות את האיחוד האירופי.

בניגוד למשברים קודמים, שהיו בעיקר ברמת החברות המניעות את הכלכלה, פתרון למשבר תלוי בפוליטיקאים שחלק משיקוליהם הינם שיקולים פוליטיים ולאו דווקא כלכליים. על מנת להביא את המשבר לסיום, נדרשת פעולה משולבת נחרצת וכוללת לכלל מדינות אירופה הזקוקות לסיוע על מנת להחזיר את היציבות לשווקים. מקבלי ההחלטות צריכים לפעול במישור הפיסקלי והמוניטרי הכולל הורדת גובה הריבית והחלת רפורמות ארוכות טווח שיתמכו בצמיחה תוך איזון תקציבי ויצירת חומת מגן בין יוון לשאר המדינות הנתונות בקשיים.