דלתא איירליינס
צילום: istock

דלתא איירליינס שורפת מזומנים בקצב של 100 מיליון דולר ליום

לאחר הקריסה בחודשים האחרונים, חברת התעופה האמריקנית פרסמה היום את תוצאות הרבעון הראשון. החברה הורידה את פעילות הטיסות בעולם ב-85% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, קופת המזומנים של החברה גדלה משמעותית
עמית נעם טל | (1)
נושאים בכתבה וול סטריט תעופה

ברקע למשבר הקשה בסקטור התעופה בעולם בעקבות נגיף הקורונה, חברת התעופה האמריקנית דלתא איירלינס (סימול:DAL) פרסמה היום את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020, ונראה כי המשקיעים נושמים מעט לרווחה.

הכנסות החברה ירדו ברבעון האחרון ב-18% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב-8.59 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, החברה רושמת הפסד נקי (GAAP) של 534 מיליון דולר או 0.84 דולר למניה, לעומת רווח של 730 מיליון דולר או 1.09 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד המתואם של החברה עמד על 51 סנט למניה, לעומת רווח של 96 סנט למניה בתקופה המקבילה אשתקד אך נציין כי בשוק ציפו לנתון גרוע יותר של הפסד של 70 סנט למניה. 

החברה מעדכנת כי הרבעון הקרוב צפוי להיות בעייתי במיוחד לנוכח השיתוק בפעילות התעופה. החברה הורידה את הפעילות ב-85% לרבעון הנוכחי. פעילות החברה בתוך ארה"ב ירדה ב-80%, בעוד הפעילות בשאר העולם ירדה ב-90%. 

מבחינת נזילות, הגדילה משמעותי את קופת המזומנים לנוכח הסיטואציה הבעייתית בשווקים. נכון לסוף הרבעון האחרון ,קופת המזומנים של החברה עמדה האחרון על 6.4 מיליארד דולר, לעומת 2.98 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. החברה גייסה במרץ האחרון כ-5.4 מיליארד דולר, כאשר במקביל מימשה מסגרות אשראי בהיקף של 3 מיליארד דולר מהבנקים. בנוסף, החברה קיבלה תמיכה בהיקף של 5.4 מיליארד דולר מהממשל האמריקני.  

בחברה מציינים כי קצב שריפת המזומנים עמד בחודש מרץ האחרון על 100 מיליון דולר ליום. עם זאת, בעקבות הורדת הפעילות של החברה, הקצב צפוי לרדת לרמה של 50 מיליון דולר ביום לקראת סוף הרבעון השני.

מניית החברה מאבדת כעת 1.7% כאשר היא משלימה צניחה של 63 מהשיא בתחילת ינואר האחרון. גרף מניית החברה בשנים האחרונות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסי 25/04/2020 13:45
    הגב לתגובה זו
    למי שיש סבלנות המנייה לדעתי תחזור לעצמה בפזמ של שנה
IBM
צילום: טוויטר

וול סטריט משנה כיוון: למה IBM מתחזקת ואדובי מאבדת גובה

ההתמקדות של IBM בתשתיות ענן ובינה מלאכותית נתפסת כבעלת יציבות גבוהה יותר, בעוד שאדובי מתקשה לשכנע את השוק שהשקעותיה בבינה מלאכותית יתורגמו לצמיחה משמעותית בטווח הקרוב

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה IBM אדובי

שוק ההון האמריקאי מציג בתקופה האחרונה שינוי מסוים בתפיסת המשקיעים. לצד ההובלה של אנבידיה בשיח סביב בינה מלאכותית וגרפיקה, מתברר כי גם חברות תוכנה ותיקות חוזרות למרכז הבמה. אחת מהן היא IBM International Business Machines Corporation IBM , שנהנית לאחרונה מתמיכה גוברת מצד אנליסטים בוול סטריט.

בנק ההשקעות ג'פריס העלה את דירוג מניית IBM מ"החזק" ל"קנייה", והעלה במקביל את מחיר היעד מ-300 ל-360 דולר. ההערכה המרכזית שמאחורי המהלך היא ציפייה להאצה בצמיחת פעילות התוכנה של החברה בשנים הקרובות, בעיקר עד 2026. במקביל, דווקא אדובי Adobe Systems Inc -0.52%  , אחת מחברות התוכנה המזוהות ביותר עם חדשנות ויצירתיות, הולכת בכיוון ההפוך. ג'פריס הורידו את דירוג המניה מ"קנייה" ל"החזק", והפחיתו את מחיר היעד ל-400 דולר, לעומת 500 דולר קודם לכן. מניית IBM עולה בתגובה בכ-2.3% לרמה של 298 דולר, בעוד שמניית אדובי נחלשה בכמעט 2% ונסחרת סביב 327.7 דולר.


IBM מסתגלת למציאות החדשה

העדפת המשקיעים ל-IBM משקפת תפיסה רחבה יותר לגבי השינויים שעובר שוק התוכנה בעידן הבינה המלאכותית. בשוק מנסים להעריך אילו מודלים עסקיים יצליחו לשמור על יציבות וצמיחה, ואילו צפויים להישחק ככל שהטכנולוגיה תחליף תהליכים שבוצעו עד כה בידי בני אדם.


IBM, חברה עם היסטוריה ארוכה במחשוב ארגוני, נמצאת בשנים האחרונות בתהליך של התאמה למציאות החדשה. החברה מיקדה חלק ניכר מהשקעותיה בפיתוח פתרונות ענן ובינה מלאכותית המיועדים לארגונים גדולים, תוך ניסיון למנף את קשריה ארוכי השנים עם לקוחות עסקיים. אחד ממוקדי הפעילות המרכזיים של IBM הוא Watsonx, פלטפורמה לפיתוח, ניהול והטמעה של מודלי בינה מלאכותית בסביבות ארגוניות. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לשלב יכולות בינה מלאכותית בתהליכים קיימים, מבלי לפתח את המערכות מאפס.

לצד זאת, IBM מקדמת את Red Hat OpenShift AI, פתרון המאפשר פריסה של מודלים מבוססי בינה מלאכותית בענן היברידי. זהו מהלך שמחזק את מעמדה של IBM כספקית תשתיות, ולא כחברת יישומים הפונה ישירות למשתמש הקצה. האסטרטגיה הזו זוכה לאהדה מצד אנליסטים, שכן היא מאפשרת ל-IBM ליהנות מהתרחבות השימוש בבינה מלאכותית בכלל השוק, גם כאשר יישומים ספציפיים מתחלפים או משתנים. התשתית, כך ההנחה, תישאר הכרחית לאורך זמן.


גרינלנד
צילום: Visit Greenland Unsplash

האי הקפוא שהפך לנקודה הכי חמה על המפה: גרינלנד

עם נפט בשווי טריליונים, מתכות נדירות שסין לוטשת אליהן עיניים ותצפית מהפנטת לזוהר הצפוני - בזמן שהקרח נמס, גרינלנד הופכת לנכס אסטרטגי מבוקש; איך שורדים במינוס 50 מעלות, למה דנמרק לא מוותרת על האוטונומיה הקטנה ומה מחפש שם דונלד טראמפ? סקירה מיוחדת.

ענת גלעד |
נושאים בכתבה גרינלנד

דמיינו שטח הגדול פי מאה ממדינת ישראל, המאוכלס על ידי פחות אנשים מהעיר נהריה (כ-56,700 תושבים) -זהו האי גרינלנד: האי הגדול בעולם, מקום שבו 80% מהשטח מכוסים בשכבת קרח נצחית, וכעת הוא הופך לזירה כלכלית ואסטרטגית בוערת.

בינואר 2026, גרינלנד כבר אינו מרחב נידח בקצה המפה. למרות דלילות האוכלוסין והקור הקיצוני, גרינלנד הפך למוקד של עניין בינלאומי בזכות שינויי האקלים שחלקם חושפים גישה לאוצרות טבע שהיו חסומים עד כה.

"האי לא למכירה"

העניין העולמי המסיבי באי נובע בעיקר מהפוטנציאל הכלכלי שמתגלה ככל שהקרח נסוג. הערכות גיאולוגיות מעודכנות לשנה זו (על בסיס נתוני USGS) מצביעות על כ-28.4 מיליארד חביות נפט וגז טבעי המצויות במדף היבשתי, לצד מאגרי ענק של מתכות נדירות (Rare Earth Elements). מחצבים אלו, כמו ניאודימיום ודיספרוסיום, הכרחיים לייצור שבבים וסוללות לרכבים חשמליים, ומציבים את גרינלנד כצומת אסטרטגי במאבק מול הדומיננטיות של סין בשוק הטכנולוגי. זו הסיבה שבתחילת 2026 חזר ממשל טראמפ בוושינגטון להדגיש את חשיבות האי לאינטרס הלאומי האמריקאי, מהלך שממשיך לעורר מתיחות דיפלומטית מול דנמרק, שטוענת מנגד כי האי "אינו למכירה".

עגבניה בודדת ב-20 שקל


תנאי המחיה בגרינלנד דורשים חוסן כמעט בלתי אנושי. באזורי החוף הטמפרטורה הממוצעת בינואר נעה סביב מינוס 15 עד מינוס 25 מעלות, אך בלב היבשת היא צונחת בקביעות למינוס 50 מעלות ומטה. הבידוד כאן הוא מוחלט: אין כבישים המחברים בין 17 הערים ומרבית הכפרים באי, והתנועה מתבצעת רק במסוקים, סירות או מזחלות כלבים. גם התזונה היא אתגר יומיומי; בהיעדר חקלאות, התושבים מתבססים על דיג וציד. אחד ממרכיבי התזונה הנפוצים הוא ה"מוקטוק" – עור ושומן לווייתן שנאכלים נאים ומהווים מקור חיוני לוויטמין C במקום שבו שום פרי לא צומח. אמנם בבירה נאוק פועלות כיום חממות הידרופוניות המגדלות חסות תחת תאורת LED, אך הבידוד הלוגיסטי מקפיץ את המחירים, ועגבנייה בודדת בסופרמרקט המקומי יכולה לעלות כ-20 שקלים.

האוניברסיטה הקטנה בעולם

הקשר הפוליטי בין גרינלנד לדנמרק הוא תולדה של תמרון היסטורי מ-1814, אז שמרה דנמרק על הריבונות באי לאחר פירוק האיחוד עם נורווגיה. כיום, דנמרק מספקת לגרינלנד סובסידיה שנתית (Block Grant) של כ-3.9 מיליארד קרונות (כ-600 מיליון דולר), המממנת כמחצית מתקציב האי. עבור דנמרק, השליטה בגרינלנד היא כרטיס הכניסה למועדון המעצמות הארקטיות, בעוד שבגרינלנד שואפים להשתמש באוצרות הנפט והמחצבים כדי לקנות עצמאות כלכלית. עם זאת, האתגר החברתי נותר משמעותי: באוניברסיטת גרינלנד בנאוק (Ilisimatusarfik) לומדים כ-200 סטודנטים בלבד והסגל בה מורכב מ-14 אנשי הוראה, בעוד רובם המכריע של הצעירים הגרינלנדים יוצאים ללימודים גבוהים בדנמרק. המרחק הפיזי והתרבותי מייצר אתגר של "בריחת מוחות" וקשיים בבניית תשתית מנהיגותית מקומית רחבה.

שמש נצחית וזוהר צפוני

מקור הפרנסה המרכזי של התושבים נותר ענף הדיג, כאשר חסילונים ודגי הליבוט מהווים כ-90% מהייצוא הלאומי. לצדו, ענף התיירות נמצא בתנופה חסרת תקדים בזכות פתיחת נמלי תעופה בינלאומיים חדשים בנאוק ובאילוליסאט בסוף 2024. העונה הטובה ביותר להגיע לטרקים וטיולים היא יולי-אוגוסט, אז הטמפרטורה "מטפסת" ל-5 עד 10 מעלות והשמש מאירה כמעט 24 שעות ביממה (שמש חצות). בין חצות לארבע לפנות בוקר יש דמדומים בלבד והאור חוזר מיד. בחורף, התיירות מתמקדת בצפייה בזוהר הצפוני (Aurora Borealis) המופיע בשמיים הנקיים מזיהום אור. גרינלנד של 2026 היא כבר לא רק חלום רחוק של קרחונים; היא המקום שבו נקבע העתיד האנרגטי והאסטרטגי של המאה ה-21.