דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג
צילום: getty images, Artyom Ivanov

טראמפ מצייץ כי ארה"ב וסין קרובות מאוד להסכם גדול, סין טוענת אחרת

5 דק' בלבד לאחר שוול סטריט נפתחה בהססנות, טראמפ מצייץ שוב הודעה אופטימית בנוגע לשיחות עם סין, ומקפיץ את וול סטריט לשיאים. במקביל מדווח על ויתורים גדולים שמבצעת ארה"ב - מוכנה להסיר את איום המכסים בשבוע הבא ולהוריד מהמכסים שהוטלו עד כה בתמורה להבטחות בלבד. סין רוצה וויתורים נוספים
עמית נעם טל | (12)
לאחר שהמדדים בוול סטריט נפתחו בנטייה לירידות שערים קלות, נשיא ארה"ב מצייץ בחשבון הטוויטר שלו כי ארה"ב קרובה להגיע להסכם עם סין, ציוץ שמעביר את המדדים לעליות שערים של עד 1%, כאשר המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא של כל הזמנים. "קרובים מאוד לעסקה גדולה עם סין. הם רוצים זאת וכך גם אנחנו!" צייץ הנשיא הציוץ של טראמפ מגיע ימים ספורים לפני הדד ליין שהציב להטלת סבב נוסף של מכסים על סחורות סיניות. מוקדם יותר השבוע דווח כי שני הצדדים הסכימו לדחות את הטלת המכסים, גם אם הם לא יגיעו להסכם, אך זמן קצר לאחר מכן הדיווחים הוכחשו ע"י הצדדים. בתוך כך, בעיתונות בארה"ב מדווח כי ארה"ב מציעה להסיר להחלוטין את איום המכסים בשבוע הבא. בנוסף, המשלחת האמריקנית מוכנה להוריד עד 50% מהמכסים שהוטלו בשנה האחרונה על סחורות סיניות בהיקף של 360 מיליארד דולר.  בארה"ב טוענים כי אם סין לא תעמוד בהתחייבויות, הם יחזירו את המכסים.  מה טראמפ מקבל בתמורה לצעדים אלו? לא הרבה. ארה"ב מבקשת מסין להתחייב להגדיל את הרכישות מוצרים של חברות אמריקניות.  נזכיר כי טראמפ הודיע כבר בתחילת אוקטובר האחרון על הגעה להסכם עם סין - "הסכם השלב הראשון", אך מאז אותה פגישה התברר כי הפערים בין הצדדים נותרו גדולים. אם כן, צריך לקחת בחשבון כי ייתכן שגם היום מדובר במניפולציה של הנשיא שמטרתה להעלות את השווקים. נציין כי גם בעיתונות הסינית לא מאמינים כל כך לנשיא, וטוענים כי זה עשוי להיות "טריק במטרה לעלות את שוקי המניות". בתוך כך, מספר שעות לאחר הציוצים של הנשיא, מדווח כי סין לא מסכימה לתנאים הנוכחיים, ודורשים הסרה של כל המכסים שהוטלו בשנה האחרונה. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דירה = קורת גג 13/12/2019 08:07
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 9.
    מצב בקנט 12/12/2019 20:48
    הגב לתגובה זו
    הלמ״ס: הגירעון בסחר בסחורות הסתכם ב-3.4 מיליארד שקל היצוא הסתכם בחודש נובמבר ב-16.1 מיליארד שקל, היבוא הסתכם ב-19.5 מיליארד שקל. על פי נתוני המגמה נרשמה ירידה של 4.1% ביצוא תעשיות טכנולגיה עילית וירידה של 2.3% ביבוא מוצרי השקעה.
  • 8.
    זוזו 12/12/2019 20:15
    הגב לתגובה זו
    הוא יגע לוועדת חקירה ולכלא
  • 7.
    אנוכי 12/12/2019 20:13
    הגב לתגובה זו
    שלא יעשו לו כיפה אדומה ויאשימו אותו בהרצת מניות
  • 6.
    לו אחרי שנה וחצי שהוא מקשקש (ל"ת)
    מעניין שהשוק מאמין 12/12/2019 18:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זה חוקי? 12/12/2019 17:53
    הגב לתגובה זו
    להריץ מניות? דברי עינת.,
  • 4.
    המטורף בעבודת ביבים.. (ל"ת)
    היי 12/12/2019 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קניתי קולים במליוני דולרים ,,הכפלתי אותם תוך דקות ... (ל"ת)
    טראמפ 12/12/2019 17:22
    הגב לתגובה זו
  • אוייש ניזכרתי...אני כלומניק זבלולי לוזר חרה איש (ל"ת)
    טראמפ 12/12/2019 18:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראלים 12/12/2019 17:19
    הגב לתגובה זו
    אותם המניות שעלו בחדות עד היום הם יעברו לירידות סביב 5% ויהיו כאלה גם יותר .
  • 1.
    טראמפ 12/12/2019 17:00
    הגב לתגובה זו
    והופ הבורסה עולה גם עם זה שקר .בקיצור עובד על כולם
  • היי 12/12/2019 18:16
    הגב לתגובה זו
    בצבא ומבין מה עושים עם פצצת נפל
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.