הפגנות פרו פלסטינאיות (X)"מס על יהודים" - ממשל טראמפ ינסה להילחם באנטישמיות ולהוריד את הוצאות האבטחה
מה זה "מס על יהודים", על הארגון למאבק באנטישמיות בארה"ב, המטרה שלו, ומה יו"ר הארגון ליאו טרל מנסה להשיג?
המונח "מס על יהודים" מסמל הוצאות כלכליות המוטלות על קהילות יהודיות ברחבי ארה"ב, כתוצאה מעלייה חדה באירועי אנטישמיות. מדובר בעיקר בהוצאות האבטחה העצומות שקהילות אלה נאלצות לממן מכיסן הפרטי כדי להגן על בתי כנסת, בתי ספר, מוזיאונים ומרכזים קהילתיים מפני מתקפות ופיגועים. על פי דו"ח הליגה נגד השמצה (ADL) שפורסם ב-2023, מספר אירועי האנטישמיות בארה"ב זינק ב-140% מאז 2016. מאז חל זינוק מטורף על רקע מלחמת ה-7 באוקטובר. בשלושת החודשים האחרונים של 2023 חלה עלייה של 360% בתקריות אנטישמיות, בשנתיים האחרונות חלה עלייה שמוערכת על יד מספר ארגונים בכ-500%
דו"ח חדש שפירסם ה-ADL מצביע על אספקט נוסף, מעבר לעלייה הדרמטית בתקריות: אמנם רוב רובו של הציבור האמריקאי דוחה בשאט נפש אירועים של אלימות אנטישמית ורואה בה פשעי שנאה, אבל עם זאת רואים עלייה של מיעוטים משמעותיים שמביעים הבנה, ואף מצדיקים תקיפות אלימות נגד יהודים. זאת אומרת, עם כל העובדה ש-87% מהציבור סבור כי התקיפות האחרונות אינן מוצדקות, ישנם 24% שמתארים אותן כ"מובנות", 13% כ"מוצדקות" ו־15% כ"הכרחיות". עוד עולה מהסקר כי שיעור גבוה מהציבור האמריקאי מחזיק באמונות אנטישמיות קלאסיות: כשליש סבורים שליהודים יש יותר מדי השפעה בפוליטיקה ובתקשורת, ורבים מייחסים להם נאמנות עודפת לישראל על חשבון ארה"ב.
המגמות החריפות יותר בקרב צעירים מתחת לגיל 45, וכן בהקשרים של מחאות פרו-פלסטיניות: כשליש מהצעירים סבורים שיהודים צריכים לשאת באחריות לפעולות ישראל, ו־68% מהציבור סבורים שסיסמאות כמו "מהנהר ועד הים" מגבירות את הסיכון לאלימות נגד יהודים, כולל 54% מתומכי
ההפגנות עצמם. עם זאת, יש תמיכה רחבה וחוצת מפלגות בצעדים שיש לנקוט נגד האנטישמיות הגואה: רוב ברור תומך בפעולה ממשלתית, הסרת תכני שנאה מהרשת, מימון אבטחה לבתי תפילה וענישה של מוסדות שמעודדים הטרדה אנטי-ישראלית. הדו"ח מצביע על חלון הזדמנויות ציבורי לפעולה ממשלתית
אפקטיבית, אך גם על מגמה של נורמליזציה שעוברות תיאוריות אנטישמיות של שנאה.
הקהילה היהודית בארה"ב, שמונה כ-2% בלבד מהאוכלוסייה האמריקאית, משקיעה עשרות רבות של מיליוני דולרים מדי שנה באבטחה, וזאת כדי למנוע פיגועים. מדובר באבטחת הסעות לבתי ספר, לגנים ולבתי כנסת, התקנה של מערכות אבטחה, מצלמות, מאבטחים ועוד. ובהדרגה, האירועים, וכך גם האבטחה עצמה, מחלחלים גם לשכונות ולבתים, לא רק למרכזי הקהילה היהודית.
- אלפי ישראלים עברו להולנד וגילו את האנטישמיות
- עובדים יהודים יקבלו פיצוי; אוניברסיטת קולומביה משלמת את המחיר על ההפגנות האנטישמיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המאבק באנטישמיות מתחיל בגישה פדרלית לנושא
עם היבחרו, ממשל טראמפ שם דגש מיוחד על המאבק באנטישמיות והקים, בפברואר השנה, את הארגון למאבק באנטישמיות הוקם בפברואר,על פי צו נשיאותי של טראמפ, כאשר סדר עדיפות ראשון הוא "לחסל הטרדות אנטישמיות בבתי ספר ובקמפוסים אוניברסיטאיים". ליאו טרל, יו"ר צוות המשימה הפדרלי למאבק באנטישמיות, תקף השבוע את ראש עיריית וושינגטון די.סי, מיוריאל באוזר, בטענה כי היא מגיבה באדישות ל"משבר" אנטישמיות בעיר הבירה. בציוצים שפרסם ברשת X, האשים טרל את באוזר בכך שהיא מתחמקת ממפגש עמו ודוחה בקשות לדיון ישיר באירועים האנטישמיים שהחריפו באזור.
לטענתו, "ישנה עלייה מדאיגה באלימות אנטישמית בוושינגטון. ראיתי דם מנוקה מהמדרכה מחוץ למוזיאון היהדות אחרי שמחבל רצח אנשי צוות משגרירות ישראל. חברי
הקהילה היהודית מתמודדים עם איומים, הפחדות, ובחלק מהמקרים נאלצים לשלם 'מס יהודי' מופרז רק כדי להרגיש בטוחים". טרל ציין כי גידול בהוצאות על אבטחה בפועל מהווה תשלום נוסף המושת על הקהילה היהודית, ו-"המס היהודי" הוא אמנם מונח שמעורר מחלוקת אך מבטא תחושת עומס ייחודית.
ראסטי רוזנטל, מנכ"ל JShield, זרוע הביטחון של הפדרציה היהודית של וושינגטון, אישר שקיים גידול ניכר בעלויות אבטחה. לדבריו, המונח "מס יהודי" אינו בשימוש בקרב הקהילה, אך המחיר שקהילות יהודיות משלמות "משקף עלות ממשית ומתמשכת להיותך יהודי בסביבה שבה אין ביטחון מובן מאליו". לדבריו, התקציבים הממשלתיים שמוקצים למטרות אבטחה "לעיתים רחוקות מספיקים לצרכים בפועל".
- ה-PKK נסוג מטורקיה: צעד משמעותי לקראת שלום
- ריבית, ענקיות הטק ופגישת טראמפ שי - לקראת פתיחת השבוע בוול סטריט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
כמו כן, רוזנטל חשף כי שיתוף פעולה מתוכנן עם צוות ניתוח נתוני הפשיעה של ה-FBI בוטל, ככל הנראה עקב הקצאת משאבים מחדש. עם זאת, הדגיש כי JShield נהנה משיתוף פעולה מצוין עם ה-FBI באופן כללי, וציין כי חידוש הקשר הזה יהווה "צעד משמעותי" לטיפול באיומים הקיימים.
העימות הנוכחי בין ממשל טראמפ לעיר וושינגטון מהווה המשך למגמה ארוכת שנים, בה הנשיא לשעבר חותר להחיל שליטה פדרלית בעיר. השבוע אף הצהיר בישיבת קבינט כי "אנחנו יכולים לנהל את וושינגטון". בעיני טרל, חידוש הפיקוח הפדרלי הוא
כלי למאבק אמיתי בתופעה – אולם תושבי העיר היהודים מצפים בראש ובראשונה למענה יעיל ובטוח.
- 4.א.ד 13/07/2025 19:01הגב לתגובה זויהודים ניאו ליברלים מלבים ומוסיפים אש לפרעות. הבעיה שבנקודה אחת זה יכלול גם אותם אחרי הכול בעיני הפורעים אין יהודים יוצאי דופן.
- ואחר כך יעשו עליה ויקבלו בל קליטה (ל"ת)אנונימי 13/07/2025 20:45הגב לתגובה זו
- 3.אנוני 13/07/2025 18:52הגב לתגובה זוגיבובוי שטויות
- 2.אלון 13/07/2025 18:34הגב לתגובה זוהיום כל יהודי צריך נשק ולהיות מוכן לפתוח באש על כולרות שבאם לעשות בלאגן בבתי כנסת וכו. שטראמפ ישנה את נוהל הפתיחה באש על מפגינים ליד אתרים יהודים. אחרי כמה מתים הכול יתנהל אחרת.
- 1.יש פתרון אחד פשוט מי שרואה עצמו כיהודי צריך לחיות במדינת היהודים (ל"ת)אנונימי 13/07/2025 16:26הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
וול סטריט שור (גרוק)ריבית, ענקיות הטק ופגישת טראמפ שי - לקראת פתיחת השבוע בוול סטריט
לקראת שבוע מסחר רווי אירועים: החלטת ריבית של הפד, פרסום דוחות של חמש ענקיות הטכנולוגיה, מיקרוסופט, אלפאבית, מטא, אפל ואמזון, ואפשרות להסכם סחר בין ארה"ב וסין; על רקע אינפלציה מתמתנת ותחושת אופטימיות זהירה בשווקים, המשקיעים נערכים לשבוע שעשוי לקבוע את כיוון וול סטריט לחודשים הקרובים
שבוע מסחר נוסף בפתחנו, והפעם עם כמה מוקדים שמושכים עניין אצל המשקיעים. רגע לפני חשוב להדגיש: עם כניסת שעון החורף בישראל, שעות המסחר בבורסה האמריקאית משתנות. המסחר נפתח בשעה 15:30 ונסגר ב-22:00 שעון ישראל עד שבארה"ב
יעברו גם הם לשעון חורף, בתחילת השבוע הבא.
סוף מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין?
המתיחות בין ארה"ב וסין עומדת במוקד השבוע לאחר חודשים של איומי מכסים ודחיית מועדים. מאז אפריל השנה שנראה כאילו הסאגה סביב הסחר בין המדינות לא תיגמר, עם הגבלות
ביצוא ויבוא שהכבידו על השווקים. השבוע מתוכננת פגישה בין טראמפ ושי, בצל פסגת APEC 2025 בדרום קוריאה, שם נרשמות התפתחויות שמרמזות על מסגרת הסכם ראשונית בין המדינות, צעד שיכול לשנות את הסנטימנט. אם אכן
תושלם מסגרת כזו, זה עשוי לתמוך בשווקים, אך תלוי במה בדיוק יחתם. המשקיעים יעדיפו הסכם שיאפשר סחר רחב וצמיחה כלכלית ולא יגביל.
היום שני הצדדים דיווחו על "שיחות כנות ובונות" והכריזו כי הושגה מסגרת עקרונית שתשמש בסיס לפגישה הצפויה השבוע בין הנשיאים שי ג’ינפינג ודונלד טראמפ. ההבנות כוללות, בין היתר, הארכת ההפוגה במכסים הדדיים, דחייה אפשרית במגבלות היצוא של סין על מתכות נדירות המשמשות לתעשיית השבבים, והתחייבות להרחבת רכישות הסחורות החקלאיות מארה"ב. במקביל, סין צפויה להגביר את הפיקוח על ייצור והפצת פנטניל. לפי הערכות, המסגרת המתגבשת כוללת מנגנון פיקוח הדדי והתחייבות להימנע מהטלת מכסים חדשים עד סוף 2026. סין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"
מאקרו בארה״ב והחלטת הריבית
בצד המאקרו, המוקד של השבוע יהיה החלטת הריבית ביום רביעי, כאשר השווקים מתמחרים הורדת ריבית של רבע אחוז (25 נקודות בסיס) באופן וודאי. הגורם העיקרי היה החולשה בשוק התעסוקה בחודשים האחרונים, כאשר המנדט של הפד שהתמקד באינפלציה עבר להתמקד בתעסוקה ברקע החולשה. גם בצד האינפלציה הורגשה הקלה מסוימת, כאשר מדד המחירים לצרכן שפורסם בשישי היה מעט נמוך מהצפי, אך האינפלציה השנתית עדיין גבוה ודביקה.
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- הנאסד״ק ירד ב-0.9%; מניות הקוונטים צנחו, נטפליקס נפלה ב-10%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הריבית יתפרסמו השבוע נתונים חשובים כמוהתמ"ג לרבעון השלישי,
מדד אמון הצרכנים, תביעות אבטלה ראשוניות ומדד ההוצאה הפרטית (מדד האינפלציה החביב על הפד) שיתפרסם בשישי. נזכיר כי הממשל בארה"ב עדיין מושבת וזה דוחה פרסום של נתוני מאקרו נוספים.
ענקיות הטק מדווחות
השבוע הקרוב צפוי להיות שיא עונת הדוחות הנוכחית, עם 5 מתוך 7 המופלאות שידווחו השבוע.
