אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

לפני המכסים - הייצוא מאירופה לארה"ב זינק ב-22.4%

כבר בחודש פברואר היה ברור לאמריקאים לאן הרוח נושבת בכל הקשור למכסים, והם ניצלו זאת כדי לרכוש סחורות מאירופה, מה שהביא לזינוק הגדול ביותר בייצוא מאירופה לארה"ב מזה יותר משנה

רוי שיינמן |

רעידת האדמה הגדולה לה טראמפ גרם בכל הנוגע למכסים אומנם הגיעה רק בתחילת חודש אפריל, אבל הכיוון היה ברור עוד לפני כן. כבר בפברואר האמריקאים הבינו שיחסי הסחר של ארה"ב ואירופה הולכים להתערער ושכנראה צפויים מכסים על מדינות האיחוד, והם ניצלו זאת כדי להקדים ביקושים ובכך הביאו לזינוק של כ-22.4% בייצוא מאירופה לארה"ב, שהסתכם בחודש בכ-51.8 מיליארד אירו. מנגד, הייבוא של מוצרים אמריקאיים באירופה עלה רק 2.4% ל-28.2 מיליארד אירו.


ארה"ב הטילה על סחורות מהאיחוד האירופי מכסים של כ-10%, כשהם צפויים לעלות לכ-20% בתום תקופת ההקפאה של 90 יום עליה הודיעה טראמפ זמן קצר לאחר ההודעה על הגל השני של המכסים בתחילת החודש.


בסך הכל, האיחוד האירופי הציג עודף מסחרי בפברואר של כ-23 מיליארד אירו, לעומת גירעון של 5.6 מיליארד אירו בינואר. הייצוא לארה"ב ב-2024 עלה ב-5.5% בעוד הייבוא ירד ב-4%.


האירופאים הם לא היחידים שמקדימים ביקושים לסחורות מארה"ב לפני המכסים. סין, המדינה שצפויה לספוג את הפגיעה המשמעותית ביותר ממדיניות המכסים של טראמפ, הציגה קפיצה של 12% בייצוא בחודש מרץ, כמעט פי 3 מצפי הכלכלנים שהיה לעלייה של 4.4%. ארה"ב עדיין הייתה שותפת הסחר הגדולה של סין כשהיא היוותה כ-10% מסך הסחר שיש בין שתי המדינות. גם האמריקאים הקדימו ביקושים, בחודש מרץ הייצוא של סין לארה"ב עלה ב-9.1% לעומת חודש מרץ בשנה שעברה, כשמצד שני הייבוא של מוצרים אמריקאיים לסין ירד ב-9.5%.


גם האמריקאים עצמם מקדימים ביקושים, זה התבטא במכירות הקמעונאיות שעלו ב-1.4% במרץ, גם כן מעל לצפי שהיה לעלייה של כ-1.2%. בקטגוריית הרכב, נרשמה עלייה חדה של 5.3% במכירות. מעבר לזינוק במכירות רכבים, גם תחומים אחרים נהנו מביקושים חזקים: חנויות ציוד ספורט, תחביבים ומוזיקה דיווחו על עלייה של 2.4%, חנויות חומרי בניין וציוד גינון הציגה עלייה של 3.3%, ומסעדות וברים רשמו עלייה של 1.8%. מנגד, תחנות דלק דווקא סבלו מירידה של 2.5% במכירות, אך מדובר ככל הנראה בהשפעה של ירידת מחירי הדלק החודשית, ולא של ירידה בביקושים עצמם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיות

אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון

זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים

אדיר בן עמי |

אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.


גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.


המיקוד עובר לחלל

מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.


בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.


עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.