ריבית בנק ישראל ירדה ב-0.25%. 

בנק ישראל הפתיע בהורדת ריבית של 0.25% ל-4%.  "סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4%. החזאים צופים שבמדד דצמבר תחול עליה מסוימת בקצב האינפלציה השנתי, ולאחר מכן הוא ירד לסביבת מרכז היעד", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה. מדובר בהודעה חשובה לרבים - הלווים ישלמו פחות, החזרי משכנתא ממוצעת ירדו בכ-100-150 שקלים בחודש (למשכנתא ממוצעת). הבורסה מקבלת רוח גבית - ריבית נמוכה טובה למניות.

מעבר לכך, ריבית יורדת, מורידה גם את התשואות על אגרות החוב הנסחרות והמשמעות היא עליית שערים באגרות החוב - אלו מגמות שהתעצמו מהודעת הריבית.  למעשה המגמות הבולטות הן עלייה באג"ח השקלי לצד זינוק במניות הנדל"ן.  אגב, מניות הבנקים ירדו ב-2%, מניות הנדל"ן זינקו ב-7%, הנה הסיבה: למה הבנקים ירדו ומה הקפיץ את מניות הנדל"ן? 

בנק ישראל סיפק תחזית אינפלציה לשנה הקרובה של 1.7% והעלה את תחזית הצמיחה השנה ל-5.2%. כמו כן בנק ישראל הציג יעד ריבית של 3.5% לטווח של השנה הקרובה. 

"המשק הישראלי הפגין חוסן מרשים. אתמול והיום התקיימו דיוני הוועידה לצורך קבלת החלטת הריבית", אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "בסוף הדיון החלטנו על הורדת הריבית. מאז ההחלטה הקודמת, סביבת האינפלציה התמתנה. היא תרד על פי החזאים למרכז היעד כבר בחודשים הקרובים. יש הקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה. בנוסף פרמיית הסיכון שוררת ברמה ערב המלחמה".    

• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנגיד פירט בשיחה את הסיבות שהביאו אותו להוריד את הריבית והדגיש את החוזק של המשק, את שערי החליפין, והתייחס בהרחבה לשוק התעסוקה. שוק העבודה יכול להיות גורם "מסכן" לאינפלציה באם יש תעסוקה הדוקה וזה "שוק של עובדים". בבנק ישראל אומרים שהשוק אומנם הדוק, אבל הם רואים האטה בעליית השכר.    

כשנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הרים את הטלפון לשוחח עם דונלד טראמפ על החזרת ארצו לתוכנית מטוסי ה-F-35, הוא לא דיבר רק על מטוסי קרב. הוא ניסה לכתוב מחדש את הכללים של המשחק הגיאופוליטי שבו טורקיה מצויה, משחק שבו היא מנסה לרקוד בו-זמנית עם המערב ועם רוסיה, מבלי שאף אחד מהם ידרוך לה על הרגליים.

ההדגשה של ארדואן שהחזרת טורקיה לתוכנית F-35 היא "מהותית לביטחון נאט"ו" אינה רק לשון דיפלומטית. מאחוריה מסתתר מסר ברור לוושינגטון: אתם צריכים אותנו יותר משאנחנו צריכים אתכם. וייתכן שיש בכך גרעין של אמת. טורקיה, עם מיקומה הגיאוגרפי הייחודי על הגשר בין אירופה לאסיה, עם שליטתה על המעברים למים השחור ועם צבאה – השני בגודלו בנאט"ו – היא אכן נכס אסטרטגי שקשה להחליף.

סאגת ה-S-400: כשמטוסים נתקעים בפוליטיקה

הסיפור שהוביל להדרת טורקיה מתוכנית F-35 הוא שיעור מרתק בפוליטיקה בינלאומית. ב-2017, כשטורקיה החליטה לרכוש את מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-400, וושינגטון כמעט קפצה מהכיסא. לא מדובר היה רק בכך שמדינת נאט"ו קונה מערכת נשק רוסית – מדובר היה בכך שמערכת זו יכולה הייתה ללמוד לזהות את מטוסי ה-F-35, לנתח את החתימה הרדארית שלהם, ובכך לשחוק את היתרון הטכנולוגי העיקרי שלהם: הבלתי-נראות.

הפיטורים של טורקיה מהתוכנית ב-2019 היו מהירים וחדים. אבל הם השאירו בעיה קשה: טורקיה כבר שילמה 1.4 מיליארד דולר עבור 100 מטוסי F-35 שמעולם לא הגיעו. יותר מכך – חברות טורקיות ייצרו חלקים קריטיים למטוס, והרחקתן מהתוכנית יצרה בעיות לוגיסטיות ועלויות נוספות. זה לא היה גירושין נקיים, והצלקות עדיין כואבות משני הצדדים.

• טורקיה דורשת עונש של 2,000 שנים בכלא לראש האופוזיציה
• טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עכשיו, עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, ארדואן רואה הזדמנות. טראמפ, שתמיד העדיף עסקאות על פני עקרונות, עשוי להיות בן-שיח נוח יותר מקודמו. השאלה היא האם הוא מוכן להתעלם מהקונגרס, מהפנטגון ומכל מי שמתנגד להחזרת טורקיה לתוכנית – ובאיזה מחיר.