אירופה חתמה בעליות:מדד הפוטסי שבלונדון הוסיף 1.24%
המדדים המובילים באירופה חתמו את המסחר בעליות שערים. מחירי הנפט תיקנו את הירידות מאתמול ובמשך שעות המסחר האירופאיות, חצו את קו ה-50 דולר לחבית. תיקון זה הוביל לעליות במגזר האנרגיה.
מדד הדקס, בפרנקפורט, עלה ב-0.51% ל-4,245 נקודות. מדד הפוטסי שבלונדון הוסיף 1.24% ל-4,861 נקודות, מדד הקאק-40 של פאריס עלה ב-0.44% ל-3,955 נקודות. מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-0.46% ל-2,962 נקודות.
מניית ארסלר, יצרנית הפלדה השנייה בגודלה בעולם, רשמה ברבעון הראשון של השנה רווח נקי של 1.2 מיליארד דולר, התוצאה הייתה גבוהה מתחזיות האנליסטים לרווח נקי של כמיליארד דולר. החברה הוסיפה, כי תקטין את הייצור על מנת לשמור על רמת המחירים לנוכח הביקוש הקטן למוצריה, מניות החברה טיפסו ב-1.4%.
בנוסף, במניות אסרוניקס,יצרנית פלדת האל-חלד השלישית בגודלה בעולם, נרשמו עליות של- 2.3%.
גלקסו מסרה כי תרכוש את השותפה האמריקאית קוריקסה ב-300 מיליון דולר. החברה לוטשת עיניים לשוק של 100 מיליארד דולר שאליו היא מתכוונת לחדור, באמצעות חיסון לסרטן שמייצרת קוריקסה. מניות גלקסו טיפסו ב-2.1%. ענקית הפרמצבטיקה יצרה סנטימנט חיובי, שהשרה על כל התחום. לדוגמא, יצרנית התרופות אסטרה, עלתה ב-2.8%.
בנוסף, נציין שחברת הנפט הגולה באירופה - BP , עלתה ב-0.8%. וחברת ST מיקרו, יצרנית השבבים הגדולה באירופה, עלתה ב-1.7%
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
