אירופה חתמה בעליות:מדד הפוטסי שבלונדון הוסיף 1.24%
המדדים המובילים באירופה חתמו את המסחר בעליות שערים. מחירי הנפט תיקנו את הירידות מאתמול ובמשך שעות המסחר האירופאיות, חצו את קו ה-50 דולר לחבית. תיקון זה הוביל לעליות במגזר האנרגיה.
מדד הדקס, בפרנקפורט, עלה ב-0.51% ל-4,245 נקודות. מדד הפוטסי שבלונדון הוסיף 1.24% ל-4,861 נקודות, מדד הקאק-40 של פאריס עלה ב-0.44% ל-3,955 נקודות. מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-0.46% ל-2,962 נקודות.
מניית ארסלר, יצרנית הפלדה השנייה בגודלה בעולם, רשמה ברבעון הראשון של השנה רווח נקי של 1.2 מיליארד דולר, התוצאה הייתה גבוהה מתחזיות האנליסטים לרווח נקי של כמיליארד דולר. החברה הוסיפה, כי תקטין את הייצור על מנת לשמור על רמת המחירים לנוכח הביקוש הקטן למוצריה, מניות החברה טיפסו ב-1.4%.
בנוסף, במניות אסרוניקס,יצרנית פלדת האל-חלד השלישית בגודלה בעולם, נרשמו עליות של- 2.3%.
גלקסו מסרה כי תרכוש את השותפה האמריקאית קוריקסה ב-300 מיליון דולר. החברה לוטשת עיניים לשוק של 100 מיליארד דולר שאליו היא מתכוונת לחדור, באמצעות חיסון לסרטן שמייצרת קוריקסה. מניות גלקסו טיפסו ב-2.1%. ענקית הפרמצבטיקה יצרה סנטימנט חיובי, שהשרה על כל התחום. לדוגמא, יצרנית התרופות אסטרה, עלתה ב-2.8%.
בנוסף, נציין שחברת הנפט הגולה באירופה - BP , עלתה ב-0.8%. וחברת ST מיקרו, יצרנית השבבים הגדולה באירופה, עלתה ב-1.7%
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
