גידול של כ-26% בהכנסות אס.טי.גי ב-2004
חברת אס.טי.גי פרסמה הבוקר את תוצאותיה הרבעונים והשנתיים של 2004. מדוחות החברה עולה, כי ההכנסות השנתיות הסתכמו ב-69.5 מיליון שקל, לעומת כ-55.3 מיליון שקל בשנת 2003, גידול של כ-26%. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-17.9 מיליון שקל, לעומת כ-15.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-17%.
בשורה התחתונה הסתכם ההפסד הנקי של החברה ב-2004 ב-136 אלף שקל, לעומת רווח של כ-1.7 מיליון שקל ב-2003. ההפסד נבע מהפרשה חד פעמית ברבעון הרביעי של כ-1.3 מיליון שקל, בגין מס שיחול על חלוקת דיווידנד מרווחי שנים קודמות של חברת הבת בארה"ב. חלוקת הדיווידנד צפויה להתבצע במהלך שנת 2005 וסכומה המשוער נאמד ב-2.5 מיליון דולר. בניכוי הוצאות המס החד פעמיות הסתכם הרווח הנקי לשנת 2004 בכ-1.2 מיליון שקל. ברבעון הרביעי הסתכם ההפסד הנקי בכ-1.5 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-696 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי ב-2004 הסתכם בכ-21.8 מיליון שקל (31.4% מההכנסות) לעומת כ-17.9 מיליון שקל (32.4%) ב-2003, גידול של כ-22%. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-5.8 מיליון שקל (32% מהמכירות), לעומת כ-4.7 מיליון שקל (30%) ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-23%.
הרווח התפעולי ב-2004 הסתכם בכ-2.9 מיליון שקל (4.2% מההכנסות) לעומת כ-2 מיליון שקל (3.6%) בשנת 2003, גידול של כ-49%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-788 אלף שקל (4.4%), לעומת כ-892 אלף שקל (5.8%) ברבעון המקביל אשתקד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
