ירידה של עד 12% במספר המועסקים סמוך לגבול; ענף ההייטק נבלם
בחודש יוני השנה נעדרו מעבודתם כ-67 אלף מועסקים, כ-2% מסך המועסקים, מהעבודתם - כך עולה מדוח הכלכלן הראשי שעסק בהשפעת המלחמה על שוק העבודה. לפי הנתונים האלה, מדובר בירידה של כ- 10% בהשוואה לחודש מאי.
בשל מילואים: שיעור גבוה של גברים נעדרים
בחלוקה מגדרית, שיעור גבוה יותר מהנעדרים בשל המלחמה הם גברים (כ-77%), זאת בשל שיעור גבוה יחסית של מועסקים שנעדרו בשל גיוס למילואים. שיעור התעסוקה בניכוי הנעדרים מסיבות הקשורות למלחמה עמד על כ-60.1% ביוני, בדומה למאי, אך גבוה בכ-10% מאוקטובר - חודש תחילת המלחמה.
בהשוואה לנתון שנרשם ערב המלחמה (ינואר-ספטמבר 23), שיעור התעסוקה נותר נמוך בכ-1.3%. בשיעור ההשתתפות נרשמה יציבות ביוני (כ62.9%) בהשוואה למאי, אך שיעור ההשתתפות ביוני היה נמוך בכ-1% בהשוואה למצב ערב המלחמה (ינואר-ספטמבר).
בחלוקה מגזרית-מגדרית, בקרב נשים נרשמה התאוששות כמעט מלאה בשיעור התעסוקה בניכוי נעדרים בשל המלחמה בחודש יוני בהשוואה לנתון שנצפה לפני המלחמה. לעומת זאת, בקרב גברים יהודים לא חרדים וערבים נרשמה ירידה של כ-2% באותה תקופה כאשר עבור חרדים נרשם שיעור תעסוקה זהה לזה שנרשם לפני המלחמה.
מספר הנעדרים הקשורים למלחמה (משרד האוצר)
בגבול צפון - ירידה נמוכה יותר מאשר באזור עזה
בפילוח לפי מיקום גיאוגרפי, בהשוואה לנתון של ינואר-ספטמבר 2023 נרשמה ירידה משמעותית יותר בשיעור התעסוקה באזורים הקרובים מאוד לגבול הצפוני ולרצועת עזה, בשיעור של 6% ו-12% בהתאמה, זאת לעומת ירידה של 2% בשאר הארץ. יחד עם זאת, ברור שהסלמה במצב בצפון עלולה להוביל לשיעור ירידה גבוה יותר בתחום זה. הירידה בשיעור התעסוקה בישובים בקרבת הגבול עם עזה מדאיגה במיוחד כיוון שהיא נובעת מניתוק הקשר עם המעסיק, זאת בניגוד למצב בישובים בקרבת הגבול עם לבנון. יש לציין שבאזורים המרוחקים מעט יותר מהגבול לא נרשמה ירידה חדה יותר בשיעור התעסוקה בהשוואה לממוצע הארצי. עוד נמצא, כי מאז תחילת שנת 2023 נרשמה עצירה בקצב צמיחת חלקו של ענף ההייטק בתעסוקה במשק כאשר חלקו מסך התעסוקה נבלם על כ-10% לאחר עלייה עקבית בין השנים 2022-2018. לשם המחשה, על מנת לחזור לחלקו של הענף בתעסוקה המשקית בהתאם למגמה מהשנים האחרונות נדרש בחודש יוני 2024 גידול של כ-33 אלף מועסקים בענף.
- 2.העיקר 28/07/2024 10:37הגב לתגובה זומקבלים על כך תקציבים ואלוהים נהנה והאפיפיור יוצא פראייר
- מ 28/07/2024 12:14הגב לתגובה זובשוק התורה לא הייתה ירידה
- 1.אייל 28/07/2024 10:34הגב לתגובה זואנחנו מדינה ללא זכות קיום ,כדי שניקח כאן על דירה 5 מיליון שקל .
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
