סקר: כלל ביטוח היא החברה המועדפת על סוכני הביטוח
חברת כלל ביטוח היא חברת הביטוח שסוכני הביטוח הם הכי שבעי רצון לעבוד איתה ונתנו לה את הציון הגבוה ביותר בקרב 6 חברות הביטוח הגדולות בישראל. כלל ביטוח גברה על הראל, הפניקס, איילון, מגדל ומנורה וזכתה לציון של 7.59. כך עולה מסקר שביעות הרצון של סוכני הביטוח, שנחשף לרגל כנס אלמנטר 2019 של לשכת סוכני הביטוח הנערך באילת (18-21 בנובמבר). בקרב 5 החברות הקטנות והבינוניות נמצאת שירביט במקום הראשון עם ציון של 8.03.
חברת הביטוח הפניקס נמצאת בתחתית מבחינת המלצת סוכני הביטוח. 22% מסוכני הביטוח ממליצים שלא לעבוד עם חברת הפניקס. השיעור הנמוך ביותר שייך לחברת הראל – רק 7% מהסוכנים ממליצים שלא לעבוד איתה, בקרב החברות הגדולות. בחברות הביטוח הבינוניות והקטנות – 23% מהסוכנים ממליצים שלא לעבוד עם חברת ביטוח חקלאי, ורק 5% ממליצים שלא לעבוד עם חברת שירביט.
עם מי לא כדאי לעבוד?
הסקר בחן גם את עניין ההימנעות מלעבוד עם חברת ביטוח מסוימת. לציון הגרוע זכתה חברת הפניקס, כאשר 22% ממשיבי הסקר ממליצים להימנע מלעבוד עם החברה. בקרב חברות הביטוח הקטנות זכתה חברת ביטוח חקלאי לציון הנמוך ביותר של – 23% המליצו מלהימנע מלעבוד עם החברה.
מי הכי הוגנת בתשלום תביעות?
באשר לשאלת ההוגנות בהחלטות בנושא תשלום תביעות נמצאת כלל ביטוח במקום הראשון עם ציון של 7.71 בקרב הסוכנים ושומרה עם ציון של 7.91 בין החברות הקטנות והבינוניות. בסוגיית תשלום לפנים משורת הדין נמצאות כלל ביטוח עם ציון 6.86 ושירביט עם 7.34 בשתי הקטגוריות המדוברות.
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלל ביטוח ושירביט המקצועיות ביותר
בעניין רמת המקצועיות של העובדים נמצאת כלל ביטוח עם ציון של 7.86 בין החברות הגדלות ושירביט עם ציון של 8.43 בקטנות והבינוניות. ברמת הזמינות וקלות השגה של העובדים נמצאת כלל במקום הראשון עם ציון של 7.88, ושירביט עם ציון של 8.37.
הראל ושירביט מובילות בסלולר
הממשק הסלולרי של חברת הביטוח – הראל זכתה בציון של 6.96 שהוא הגבוה בין החברות הגדולות ושירביט בציון 7.09 שהוא הגבוה בין הבינוניות והקטנות. בסוגיית התמיכה הטכנית הגיעה כלל למקום הראשון בין הגדולות עם ציון של 8.3, ואילו שומרה לציון של 8.41 בקטגוריה השנייה של גודל החברות.
נשיא לשכת סוכני ביטוח, ליאור רוזנפלד: "סוכני הביטוח חיים את השטח ומשרתים את הלקוחות. הסקר הזה נותן תמונת מצב שערכה לציבור – לא יסולא בפז! מאות רבות של סוכני ביטוח ניאותו להשתתף ולהביע את דעתם ולדרג. זוהי גם הזדמנות לחברות שלא הגיעו למקומות הראשונים לבצע מקצה שיפורים עד לכנס שיוצג בשנה הבאה. אני מבקש להודות לסוכנות ולסוכנים שהקדישו מזמנם ותרמו לנו מחוכמת ההמונים בנוגע לשאלות כגון: עם מי לעבוד בקרב חברות הביטוח וממי להימנע?".
- 5.היה כנס חזק של לשכת סוכני הביטוח (ל"ת)צחי 23/11/2019 12:08הגב לתגובה זו
- 4.חני 23/11/2019 11:32הגב לתגובה זושוק עבדים !! כל הכסף הולך להנהלה הבכירה, פשוט שקר וכזב !! מדובר בשוק עבדים !!
- 3.אריה 22/11/2019 16:50הגב לתגובה זואכן , לא רק בקרב סוכני הביטוח. מנסיוני (אני לא מייצג החברה) בחברת כלל , מקבלים מענה אנושי והתייחסות . הגשתי תביעה בעצמי. לא עשו בעיות מיותרות וטפסים . פנה אלי נציג מדהים וסייע בכל
- 2.אדום 20/11/2019 23:03הגב לתגובה זוסיפור אישי ..חייבים סוכן ביטוח
- 1.אנונימי 20/11/2019 19:12הגב לתגובה זושירביט?? מישהו פה מחרטט נתונים
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
