סקר: כלל ביטוח היא החברה המועדפת על סוכני הביטוח
חברת כלל ביטוח היא חברת הביטוח שסוכני הביטוח הם הכי שבעי רצון לעבוד איתה ונתנו לה את הציון הגבוה ביותר בקרב 6 חברות הביטוח הגדולות בישראל. כלל ביטוח גברה על הראל, הפניקס, איילון, מגדל ומנורה וזכתה לציון של 7.59. כך עולה מסקר שביעות הרצון של סוכני הביטוח, שנחשף לרגל כנס אלמנטר 2019 של לשכת סוכני הביטוח הנערך באילת (18-21 בנובמבר). בקרב 5 החברות הקטנות והבינוניות נמצאת שירביט במקום הראשון עם ציון של 8.03.
חברת הביטוח הפניקס נמצאת בתחתית מבחינת המלצת סוכני הביטוח. 22% מסוכני הביטוח ממליצים שלא לעבוד עם חברת הפניקס. השיעור הנמוך ביותר שייך לחברת הראל – רק 7% מהסוכנים ממליצים שלא לעבוד איתה, בקרב החברות הגדולות. בחברות הביטוח הבינוניות והקטנות – 23% מהסוכנים ממליצים שלא לעבוד עם חברת ביטוח חקלאי, ורק 5% ממליצים שלא לעבוד עם חברת שירביט.
עם מי לא כדאי לעבוד?
הסקר בחן גם את עניין ההימנעות מלעבוד עם חברת ביטוח מסוימת. לציון הגרוע זכתה חברת הפניקס, כאשר 22% ממשיבי הסקר ממליצים להימנע מלעבוד עם החברה. בקרב חברות הביטוח הקטנות זכתה חברת ביטוח חקלאי לציון הנמוך ביותר של – 23% המליצו מלהימנע מלעבוד עם החברה.
מי הכי הוגנת בתשלום תביעות?
באשר לשאלת ההוגנות בהחלטות בנושא תשלום תביעות נמצאת כלל ביטוח במקום הראשון עם ציון של 7.71 בקרב הסוכנים ושומרה עם ציון של 7.91 בין החברות הקטנות והבינוניות. בסוגיית תשלום לפנים משורת הדין נמצאות כלל ביטוח עם ציון 6.86 ושירביט עם 7.34 בשתי הקטגוריות המדוברות.
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלל ביטוח ושירביט המקצועיות ביותר
בעניין רמת המקצועיות של העובדים נמצאת כלל ביטוח עם ציון של 7.86 בין החברות הגדלות ושירביט עם ציון של 8.43 בקטנות והבינוניות. ברמת הזמינות וקלות השגה של העובדים נמצאת כלל במקום הראשון עם ציון של 7.88, ושירביט עם ציון של 8.37.
הראל ושירביט מובילות בסלולר
הממשק הסלולרי של חברת הביטוח – הראל זכתה בציון של 6.96 שהוא הגבוה בין החברות הגדולות ושירביט בציון 7.09 שהוא הגבוה בין הבינוניות והקטנות. בסוגיית התמיכה הטכנית הגיעה כלל למקום הראשון בין הגדולות עם ציון של 8.3, ואילו שומרה לציון של 8.41 בקטגוריה השנייה של גודל החברות.
נשיא לשכת סוכני ביטוח, ליאור רוזנפלד: "סוכני הביטוח חיים את השטח ומשרתים את הלקוחות. הסקר הזה נותן תמונת מצב שערכה לציבור – לא יסולא בפז! מאות רבות של סוכני ביטוח ניאותו להשתתף ולהביע את דעתם ולדרג. זוהי גם הזדמנות לחברות שלא הגיעו למקומות הראשונים לבצע מקצה שיפורים עד לכנס שיוצג בשנה הבאה. אני מבקש להודות לסוכנות ולסוכנים שהקדישו מזמנם ותרמו לנו מחוכמת ההמונים בנוגע לשאלות כגון: עם מי לעבוד בקרב חברות הביטוח וממי להימנע?".
- 5.היה כנס חזק של לשכת סוכני הביטוח (ל"ת)צחי 23/11/2019 12:08הגב לתגובה זו
- 4.חני 23/11/2019 11:32הגב לתגובה זושוק עבדים !! כל הכסף הולך להנהלה הבכירה, פשוט שקר וכזב !! מדובר בשוק עבדים !!
- 3.אריה 22/11/2019 16:50הגב לתגובה זואכן , לא רק בקרב סוכני הביטוח. מנסיוני (אני לא מייצג החברה) בחברת כלל , מקבלים מענה אנושי והתייחסות . הגשתי תביעה בעצמי. לא עשו בעיות מיותרות וטפסים . פנה אלי נציג מדהים וסייע בכל
- 2.אדום 20/11/2019 23:03הגב לתגובה זוסיפור אישי ..חייבים סוכן ביטוח
- 1.אנונימי 20/11/2019 19:12הגב לתגובה זושירביט?? מישהו פה מחרטט נתונים
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
