סקר: כלל ביטוח היא החברה המועדפת על סוכני הביטוח
חברת כלל ביטוח היא חברת הביטוח שסוכני הביטוח הם הכי שבעי רצון לעבוד איתה ונתנו לה את הציון הגבוה ביותר בקרב 6 חברות הביטוח הגדולות בישראל. כלל ביטוח גברה על הראל, הפניקס, איילון, מגדל ומנורה וזכתה לציון של 7.59. כך עולה מסקר שביעות הרצון של סוכני הביטוח, שנחשף לרגל כנס אלמנטר 2019 של לשכת סוכני הביטוח הנערך באילת (18-21 בנובמבר). בקרב 5 החברות הקטנות והבינוניות נמצאת שירביט במקום הראשון עם ציון של 8.03.
חברת הביטוח הפניקס נמצאת בתחתית מבחינת המלצת סוכני הביטוח. 22% מסוכני הביטוח ממליצים שלא לעבוד עם חברת הפניקס. השיעור הנמוך ביותר שייך לחברת הראל – רק 7% מהסוכנים ממליצים שלא לעבוד איתה, בקרב החברות הגדולות. בחברות הביטוח הבינוניות והקטנות – 23% מהסוכנים ממליצים שלא לעבוד עם חברת ביטוח חקלאי, ורק 5% ממליצים שלא לעבוד עם חברת שירביט.
עם מי לא כדאי לעבוד?
הסקר בחן גם את עניין ההימנעות מלעבוד עם חברת ביטוח מסוימת. לציון הגרוע זכתה חברת הפניקס, כאשר 22% ממשיבי הסקר ממליצים להימנע מלעבוד עם החברה. בקרב חברות הביטוח הקטנות זכתה חברת ביטוח חקלאי לציון הנמוך ביותר של – 23% המליצו מלהימנע מלעבוד עם החברה.
מי הכי הוגנת בתשלום תביעות?
באשר לשאלת ההוגנות בהחלטות בנושא תשלום תביעות נמצאת כלל ביטוח במקום הראשון עם ציון של 7.71 בקרב הסוכנים ושומרה עם ציון של 7.91 בין החברות הקטנות והבינוניות. בסוגיית תשלום לפנים משורת הדין נמצאות כלל ביטוח עם ציון 6.86 ושירביט עם 7.34 בשתי הקטגוריות המדוברות.
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלל ביטוח ושירביט המקצועיות ביותר
בעניין רמת המקצועיות של העובדים נמצאת כלל ביטוח עם ציון של 7.86 בין החברות הגדלות ושירביט עם ציון של 8.43 בקטנות והבינוניות. ברמת הזמינות וקלות השגה של העובדים נמצאת כלל במקום הראשון עם ציון של 7.88, ושירביט עם ציון של 8.37.
הראל ושירביט מובילות בסלולר
הממשק הסלולרי של חברת הביטוח – הראל זכתה בציון של 6.96 שהוא הגבוה בין החברות הגדולות ושירביט בציון 7.09 שהוא הגבוה בין הבינוניות והקטנות. בסוגיית התמיכה הטכנית הגיעה כלל למקום הראשון בין הגדולות עם ציון של 8.3, ואילו שומרה לציון של 8.41 בקטגוריה השנייה של גודל החברות.
נשיא לשכת סוכני ביטוח, ליאור רוזנפלד: "סוכני הביטוח חיים את השטח ומשרתים את הלקוחות. הסקר הזה נותן תמונת מצב שערכה לציבור – לא יסולא בפז! מאות רבות של סוכני ביטוח ניאותו להשתתף ולהביע את דעתם ולדרג. זוהי גם הזדמנות לחברות שלא הגיעו למקומות הראשונים לבצע מקצה שיפורים עד לכנס שיוצג בשנה הבאה. אני מבקש להודות לסוכנות ולסוכנים שהקדישו מזמנם ותרמו לנו מחוכמת ההמונים בנוגע לשאלות כגון: עם מי לעבוד בקרב חברות הביטוח וממי להימנע?".
- 5.היה כנס חזק של לשכת סוכני הביטוח (ל"ת)צחי 23/11/2019 12:08הגב לתגובה זו
- 4.חני 23/11/2019 11:32הגב לתגובה זושוק עבדים !! כל הכסף הולך להנהלה הבכירה, פשוט שקר וכזב !! מדובר בשוק עבדים !!
- 3.אריה 22/11/2019 16:50הגב לתגובה זואכן , לא רק בקרב סוכני הביטוח. מנסיוני (אני לא מייצג החברה) בחברת כלל , מקבלים מענה אנושי והתייחסות . הגשתי תביעה בעצמי. לא עשו בעיות מיותרות וטפסים . פנה אלי נציג מדהים וסייע בכל
- 2.אדום 20/11/2019 23:03הגב לתגובה זוסיפור אישי ..חייבים סוכן ביטוח
- 1.אנונימי 20/11/2019 19:12הגב לתגובה זושירביט?? מישהו פה מחרטט נתונים
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
