סקר: כלל ביטוח היא החברה המועדפת על סוכני הביטוח
חברת כלל ביטוח היא חברת הביטוח שסוכני הביטוח הם הכי שבעי רצון לעבוד איתה ונתנו לה את הציון הגבוה ביותר בקרב 6 חברות הביטוח הגדולות בישראל. כלל ביטוח גברה על הראל, הפניקס, איילון, מגדל ומנורה וזכתה לציון של 7.59. כך עולה מסקר שביעות הרצון של סוכני הביטוח, שנחשף לרגל כנס אלמנטר 2019 של לשכת סוכני הביטוח הנערך באילת (18-21 בנובמבר). בקרב 5 החברות הקטנות והבינוניות נמצאת שירביט במקום הראשון עם ציון של 8.03.
חברת הביטוח הפניקס נמצאת בתחתית מבחינת המלצת סוכני הביטוח. 22% מסוכני הביטוח ממליצים שלא לעבוד עם חברת הפניקס. השיעור הנמוך ביותר שייך לחברת הראל – רק 7% מהסוכנים ממליצים שלא לעבוד איתה, בקרב החברות הגדולות. בחברות הביטוח הבינוניות והקטנות – 23% מהסוכנים ממליצים שלא לעבוד עם חברת ביטוח חקלאי, ורק 5% ממליצים שלא לעבוד עם חברת שירביט.
עם מי לא כדאי לעבוד?
הסקר בחן גם את עניין ההימנעות מלעבוד עם חברת ביטוח מסוימת. לציון הגרוע זכתה חברת הפניקס, כאשר 22% ממשיבי הסקר ממליצים להימנע מלעבוד עם החברה. בקרב חברות הביטוח הקטנות זכתה חברת ביטוח חקלאי לציון הנמוך ביותר של – 23% המליצו מלהימנע מלעבוד עם החברה.
מי הכי הוגנת בתשלום תביעות?
באשר לשאלת ההוגנות בהחלטות בנושא תשלום תביעות נמצאת כלל ביטוח במקום הראשון עם ציון של 7.71 בקרב הסוכנים ושומרה עם ציון של 7.91 בין החברות הקטנות והבינוניות. בסוגיית תשלום לפנים משורת הדין נמצאות כלל ביטוח עם ציון 6.86 ושירביט עם 7.34 בשתי הקטגוריות המדוברות.
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלל ביטוח ושירביט המקצועיות ביותר
בעניין רמת המקצועיות של העובדים נמצאת כלל ביטוח עם ציון של 7.86 בין החברות הגדלות ושירביט עם ציון של 8.43 בקטנות והבינוניות. ברמת הזמינות וקלות השגה של העובדים נמצאת כלל במקום הראשון עם ציון של 7.88, ושירביט עם ציון של 8.37.
הראל ושירביט מובילות בסלולר
הממשק הסלולרי של חברת הביטוח – הראל זכתה בציון של 6.96 שהוא הגבוה בין החברות הגדולות ושירביט בציון 7.09 שהוא הגבוה בין הבינוניות והקטנות. בסוגיית התמיכה הטכנית הגיעה כלל למקום הראשון בין הגדולות עם ציון של 8.3, ואילו שומרה לציון של 8.41 בקטגוריה השנייה של גודל החברות.
נשיא לשכת סוכני ביטוח, ליאור רוזנפלד: "סוכני הביטוח חיים את השטח ומשרתים את הלקוחות. הסקר הזה נותן תמונת מצב שערכה לציבור – לא יסולא בפז! מאות רבות של סוכני ביטוח ניאותו להשתתף ולהביע את דעתם ולדרג. זוהי גם הזדמנות לחברות שלא הגיעו למקומות הראשונים לבצע מקצה שיפורים עד לכנס שיוצג בשנה הבאה. אני מבקש להודות לסוכנות ולסוכנים שהקדישו מזמנם ותרמו לנו מחוכמת ההמונים בנוגע לשאלות כגון: עם מי לעבוד בקרב חברות הביטוח וממי להימנע?".
- 5.היה כנס חזק של לשכת סוכני הביטוח (ל"ת)צחי 23/11/2019 12:08הגב לתגובה זו
- 4.חני 23/11/2019 11:32הגב לתגובה זושוק עבדים !! כל הכסף הולך להנהלה הבכירה, פשוט שקר וכזב !! מדובר בשוק עבדים !!
- 3.אריה 22/11/2019 16:50הגב לתגובה זואכן , לא רק בקרב סוכני הביטוח. מנסיוני (אני לא מייצג החברה) בחברת כלל , מקבלים מענה אנושי והתייחסות . הגשתי תביעה בעצמי. לא עשו בעיות מיותרות וטפסים . פנה אלי נציג מדהים וסייע בכל
- 2.אדום 20/11/2019 23:03הגב לתגובה זוסיפור אישי ..חייבים סוכן ביטוח
- 1.אנונימי 20/11/2019 19:12הגב לתגובה זושירביט?? מישהו פה מחרטט נתונים
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
