יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח
צילום: סיון פרג'

סקר: כלל ביטוח היא החברה המועדפת על סוכני הביטוח

הפניקס זוכה במקום הראשון המפוקפק בדירוג החברות הגדולות שלא מומלץ לעבוד איתן - 22% מסוכני הביטוח ממליצים שלא לעבוד עם החברה; השיעור הנמוך ביותר שייך להראל - רק 7% מהסוכנים ממליצים שלא לעבוד איתה
ערן סוקול | (5)

חברת כלל ביטוח היא חברת הביטוח שסוכני הביטוח הם הכי שבעי רצון לעבוד איתה ונתנו לה את הציון הגבוה ביותר בקרב 6 חברות הביטוח הגדולות בישראל. כלל ביטוח גברה על הראל, הפניקס, איילון, מגדל ומנורה וזכתה לציון של 7.59. כך עולה מסקר שביעות הרצון של סוכני הביטוח, שנחשף לרגל כנס אלמנטר 2019 של לשכת סוכני הביטוח הנערך באילת (18-21 בנובמבר). בקרב 5 החברות הקטנות והבינוניות נמצאת שירביט במקום הראשון עם ציון של 8.03.

חברת הביטוח הפניקס נמצאת בתחתית מבחינת המלצת סוכני הביטוח. 22% מסוכני הביטוח ממליצים שלא לעבוד עם חברת הפניקס. השיעור הנמוך ביותר שייך לחברת הראל – רק 7% מהסוכנים ממליצים שלא לעבוד איתה, בקרב החברות הגדולות. בחברות הביטוח הבינוניות והקטנות – 23% מהסוכנים ממליצים שלא לעבוד עם חברת ביטוח חקלאי, ורק 5% ממליצים שלא לעבוד עם חברת שירביט.

עם מי לא כדאי לעבוד?

הסקר בחן גם את עניין ההימנעות מלעבוד עם חברת ביטוח מסוימת. לציון הגרוע זכתה חברת הפניקס, כאשר 22% ממשיבי הסקר ממליצים להימנע מלעבוד עם החברה. בקרב חברות הביטוח הקטנות זכתה חברת ביטוח חקלאי לציון הנמוך ביותר של – 23% המליצו מלהימנע מלעבוד עם החברה.

מי הכי הוגנת בתשלום תביעות?

באשר לשאלת ההוגנות בהחלטות בנושא תשלום תביעות נמצאת כלל ביטוח במקום הראשון עם ציון של 7.71 בקרב הסוכנים ושומרה עם ציון של 7.91 בין החברות הקטנות והבינוניות. בסוגיית תשלום לפנים משורת הדין נמצאות כלל ביטוח עם ציון 6.86 ושירביט עם 7.34 בשתי הקטגוריות המדוברות.

כלל ביטוח ושירביט המקצועיות ביותר

בעניין רמת המקצועיות של העובדים נמצאת כלל ביטוח עם ציון של 7.86 בין החברות הגדלות ושירביט עם ציון של 8.43 בקטנות והבינוניות. ברמת הזמינות וקלות השגה של העובדים נמצאת כלל במקום הראשון עם ציון של 7.88, ושירביט עם ציון של 8.37.

הראל ושירביט מובילות בסלולר

הממשק הסלולרי של חברת הביטוח – הראל זכתה בציון של 6.96 שהוא הגבוה בין החברות הגדולות ושירביט בציון 7.09 שהוא הגבוה בין הבינוניות והקטנות. בסוגיית התמיכה הטכנית הגיעה כלל למקום הראשון בין הגדולות עם ציון של 8.3, ואילו שומרה לציון של 8.41 בקטגוריה השנייה של גודל החברות.

נשיא לשכת סוכני ביטוח, ליאור רוזנפלד: "סוכני הביטוח חיים את השטח ומשרתים את הלקוחות. הסקר הזה נותן תמונת מצב שערכה לציבור – לא יסולא בפז! מאות רבות של סוכני ביטוח ניאותו להשתתף ולהביע את דעתם ולדרג. זוהי גם הזדמנות לחברות שלא הגיעו למקומות הראשונים לבצע מקצה שיפורים עד לכנס שיוצג בשנה הבאה. אני מבקש להודות לסוכנות ולסוכנים שהקדישו מזמנם ותרמו לנו מחוכמת ההמונים בנוגע לשאלות כגון: עם מי לעבוד בקרב חברות הביטוח וממי להימנע?".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    היה כנס חזק של לשכת סוכני הביטוח (ל"ת)
    צחי 23/11/2019 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חני 23/11/2019 11:32
    הגב לתגובה זו
    שוק עבדים !! כל הכסף הולך להנהלה הבכירה, פשוט שקר וכזב !! מדובר בשוק עבדים !!
  • 3.
    אריה 22/11/2019 16:50
    הגב לתגובה זו
    אכן , לא רק בקרב סוכני הביטוח. מנסיוני (אני לא מייצג החברה) בחברת כלל , מקבלים מענה אנושי והתייחסות . הגשתי תביעה בעצמי. לא עשו בעיות מיותרות וטפסים . פנה אלי נציג מדהים וסייע בכל
  • 2.
    אדום 20/11/2019 23:03
    הגב לתגובה זו
    סיפור אישי ..חייבים סוכן ביטוח
  • 1.
    אנונימי 20/11/2019 19:12
    הגב לתגובה זו
    שירביט?? מישהו פה מחרטט נתונים
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.