מה ממליצים בכירי הכלכלנים לברננקי לעשות בספטמבר? "טפל בסחרור הנדל"ן"
האפשרות כי ממשלת ארה"ב תנסה להניע מחדש את שוק הדיור בכך שתתיר לבעלי בתים לממן מחדש את המשכנתאות שלהם זכתה לתמיכה רחבה מצד כלכלנים מובילים אשר השתתפו בכנס בג'קסון הול בסוף השבוע שעבר.
בתגובה לנאומו של יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, אשר אכזב את הציבור בכך שלמעשה בחר שלא לנקוט בשום פעולה, החלו כלכלנים רבים לעלות דרכים חדשות על מנת להשיב את הצמיחה על כנה. תמיכה בתוכנית שכזו בג'קסון הול עלולה להצביע על כך שה'פד' והקונגרס האמריקאי אינם עוד בעלי האמצעים לפתור את המצב במשק האמריקאי, שדורש פיתרונות יצירתיים יותר מאשר הקלה כמותית ומדיניות פסיקלית מרחיבה.
"או שנמתין שלוש-ארבע שנים בשביל שמשקי הבית יצמצמו את נטל החובות שלהם וירכשו מחדש את האיזון שלהם או שהממשלה ובעלי העסקים יכולים למצוא דרך לעבוד יחד על מנת להאיץ את התהליך, מה שיגביר גם את הצמיחה", אמר כלכלן בכיר.
"ישנה תחושה שאין גמישות במדיניות הפסיקלית ופעולת ה'פד' עם ה-QE2 בכך שזה לא יצר את התחייה בביקוש כפי שכולם קיוו. זאת תחושה חדשה של ייאוש." אמר מיקי לוי, כלכלן ראשי בבנק אוף אמריקה.
ההצעה הקונקרטית ביותר הגיעה מכיוונו של גלן היוברד, יועץ כלכלי בכיר לשעבר לנשיא ג'ורג' וו. בוש ועכשיו משמש כדיקן של ביה"ס לעסקים באוניברסיטת קולומביה. תוכניתו תאפשר לכל בעל בית, אשר משתמש במשכנתא מגובת ע"י הממשלה, לממן מחדש את המשכנתא, אפילו אם ערכו של הבית נמוך משווי יתרתה של המשכנתא אשר עליו לשלם. לדבריו, התוכנית תעזור ל-37 מיליון לווים ותסייע לכלכלה בכך שהיא תתנהג כמו קיצוץ מס ארוך טווח ותוסיף 70 מיליארד בשנה לשורת ההוצאות של המגזר הפרטי.
מי שצפויים להיפגע מהתוכנית יהיו בעלי האג"חים, היות ובמקום שהם יקבלו החזרים עם פרמיה הם יקבלו החזרים בפארי (בלי שהיא מגלמת בתוכה רווח הון אלא רק ריבית). בתגובה לכך טוען היוברד כי לפחות כך תיהיה להם יציבות והם למעשה מצמצמים את הסיכון. גם הבנקים עלולים להפסיד מהמהלך שהיוברד הציע אבל הם ירוויחו כלכלה יציבה יותר.
תוכניתו של היוברד קיבלה את תימכתם של גופים רבים, ביניהם, את הסכמתה של יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF), כריסטין לגארד. בתגובתה למצב כלכלת ארה"ב היא התייחסה לשוק הדיור כבעיה חמורה שיש לפעול באופן מיידי על מנת לעצור את הסחרור המאיים של עיקולי הבתים, צניחת מחירי הדירות והידרדרות הוצאות משק הבית. "הפתרון יכול לכלול צעדים יותר אגרסיביים בשביל בעלי הבתים, התערבות חזקה יותר ע"י רשויות ממשלתיות למימון שוק הדיור או צעדים על מנת לעזור לבעלי הבתים לקבל יתרון ע"י סביבת הריבית הנמוכה.", אמרה לגארד.
המתנגדים להצעה טענו כי מהלך שכזה רק ירוויח זמן למהלך הטבעי של הליך ההבראה של שוק הדיור בארה"ב. "יש צורך לתת לסקטור הדיור להגיע לתחתית לפני שניתן לבנות אותו מחדש", אמר קמדן פיין, יו"ר קהילת הבנקאים העצמאיים של ארה"ב. לטענתו, מספר בנקים ייפגעו ממהלך שכזה וכי "ישנם פקטורים רבים מלבד ריבית אשר יכריעו אם בעל בית יכול להרשות לעצמו בית או לא".
מרטין פלדשטיין, הכלכלן של אוניברסיטת הרווארד, אמר כי הגורם העיקרי לשינוי מגמת ההתאוששות וחזרה להרעה בפעילות הכלכלית הוא שוק הדיור וכי כעת הסיכוי למיתון חוזר עומד על מעל 50%. "לאנשים אין משכורות גבוהות יותר, אין הכנסות נוספות ושווים של נכסיהם ממשיכים לקרוס", טען מרטין. גם הוא עומד לצד התוכנית של מימון מחדש אך אינו מאמין כי היא תצא לפועל. "יש פשוט יותר מדי התנגדות למהלך של עוד הוצאות".
- 4.אליוטה 28/08/2011 22:03הגב לתגובה זוחוק בטבע ולא יעזור שום פעלול ושום כלום ותתפוצצו..זהו ! מנהטן =אקרופוליס .!
- 3.אוי אמריקה אמריקה .. 28/08/2011 17:00הגב לתגובה זוהנה פתרון , לשאוב נפט , להפסיק לקנות מסין , לבנות ביהודה ושומרון .
- 2.בא 28/08/2011 16:44הגב לתגובה זוליפני המשבר ,וכולם קנו להשקעה ,ועכשיו השוק מוצף בדירות .
- 1.אבי אבי 28/08/2011 16:25הגב לתגובה זולתת גרין קארד לכל הקונה דירה בסכום של 100 א' דולר / ובלבד שלא יוכל למכור הנכס בפחות מ-10 שנים / אגב שלחתי רעיון זה לשגרירות - אפילו לא אמרו תודה
- איש משרד החוץ 28/08/2011 18:05הגב לתגובה זותן להם להרגע קודם,הם עדיין מתגלגלים מצחוק על הרצפה.יירגעו - יודו לך....
- ל1: תודה אבי (ל"ת)קפטן אמריקה 28/08/2011 16:41הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
