ועדת טרכטנברג שהוקמה לפני כשבועיים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתרון בעיית יוקר המחיה ושינוי המצב הכלכלי-חברתי בישראל מקיימת הבוקר דיון הפתוח לציבור. המלצותיה יוגשו בחודש הבא.

עמנואל טרכטנברג, העומד בראש הוועדה אמר בפתח הדיון: "המטרה היא להקשיב לרחשי הלב של החברה בישראל, ולא למגזר כזה או אחר. אנו מחויבים להשלים את העבודה תוך שבועות ספורים והדבר נראה כמשימה בלתי אפשרי, אבל אין לנו את הלוקסוס להתעכב. קיבלנו כבר יותר מ-1,100 פניות מהציבור תוך שבוע ואנחנו בודקים כל הצעה. אני מתרגש שהצעירים יוצאים לרחובות. הצטרפו אלינו; זו לא תוכנית ריאליטי אלא זו המציאות הישראלית".

טרכטנברג הוסיף כי אין כל כוונה לפרוץ את מסגרת התקציב: "אין דבר קל יותר לממשלות מלפרוץ מסגרת, להזרים ולשכוח את סדר העדיפויות. אני מקווה שהציבור שמוחה בצדק הוא זה שלא יאפשר פריצה כדי שנתעמת עם המציאות ונשנה את סדרי העדיפות."

"אין תופרת אחת בכל העולם המערבי, ולא רוצה שיהיו, אני רוצה שתוקם חברה בגליל כמו באבקום שתעסיק עובדי הייטק", אמר איש העסקים דב לאוטמן. "אני לא מקבל את המשפט כשמתעסקים בנושאים מדיניים אין זמן לטפל בנושאים חברתיים, מי שלא יודע לעשות זאת הוא לא מנהיג. מדינת ישראל אומרת שהיא עסוקה בספטמבר ולא יודעת לטפל בנושאים חברתיים, זה שטויות."

שולמית מקס, אשת עסקים ופעילה חברתית מאשקלון, אמרה כי צריך למסות את דירות הרפאים: "מדוע נותנים לזרים 50% הנחה? צריך להקצות דיור ציבורי באמצעות הממשלה, לבנות מנגנון לפיו יתנו קרקעות חינם ליזמים או התערבות של הממשלה בערך הקרקע. המדינה יכולה לשמור את מלאי הדירות ברשותה ולמסור לפי קריטריונים שייקבעו. כמו כן צריך לאפשר 100% משכנתא לזוגות צעירים, ההון העצמי פשוט מונע רכישת דירות."

ניר גינוסר, נשוי ואב לילד, מרצה למתמטיקה וסטטיסטיקה ויו"ר ארגון תמורה, אומר שבלתי אפשרי לשים הון התחלתי של חצי מיליון שקל לרכישת דירה. "הנתונים שמציגים לציבור הם מוטים ומעוותים, משרדי הממשלה מנצלים את חוסר הידע של האזרחים בסטטיסטיקה, ממוצע זה לא הרוב, 70% בכלל לא מגיעים לשכר הממוצע במשק, זה ניצול ציני של ידע הציבור."

גינוסר הוסיף כי צריך בטווח המיידי להעביר את חוק הגנת השוכר. "כדי להשכיר דירה צריך שיהיה רישיון, צריך לבחון אם הדירה ניתנת להשכרה וראויה למגורי אדם. בעלי יותר מדירה אחת מושכרת צריכים להתנהל כמו עסק לכל דבר, לא יתכן שהמס יהיה 10% בלבד מעבר ל-4,000 שקל. דירות 4 חדרים עומדות ריקות בגבעתיים בגלל שכר הדירה הגבוה. כרגע העתיד שלנו נראה פשוט רע, לא יכול להיות שאדם שנמצא 6 שנים באקדמיה לא רואה את העתיד שלו כאן, לא רואה איך ישיג בית יציב. אני עוצר את הבאת הילד השני לעולם."

דרור גרשון, מנכ"ל תנועת מרחב לשינוי הסביבה העירונית, אומר כי עיר היא לא בניינים אלא הזדמנות כלכלית, חברתית ותרבותית להתפתח כקהילה. "תל אביב וגוש דן נמצאות במקום ה-5 בעולם ברמת ההתפתחות הכלכלית, אך שאר הערים האחרות בארץ משתרכות הרחק מאחור. המשבר הוא תוצאה של מדיניות תכנון מיושנת שמתאימה לישראל של שנות ה-60, מערכת שלא ראתה את הנולד ומעולם לא בנתה חזון ל-11 מיליון התושבים שיחיו כאן ב-15 השנים הבאות. הערים הכפריות הקטנות מפוזרות ואינן מאפשרות את ההזדמנויות שיש בערי המרכז. אין צורך להוסיף תקציבים, תקנים וכוח אדם, הרפורמה היא במהותה ההבנה של העירוניות.

"ראשית יש לאפשר בעיקר בערי הפריפרייה והביניים ציפוף הרבה יותר גדול", אומר גרשון. "אנחנו מאוד רחוקים מהצפיפות המינימאלית שתאפשר לספק הזדמנויות. הציפוף יוזיל את מחירי הדירות. השכונות הותיקות סובלות מהזנחה בשל פיתוח שולי הערים, צריך לחזק את השכונות כלכלית וחברתית. ניתן להקים 200 אלף דירות במרכזי הערים. התכנית הראשונה שתתאשר תמיד תהיה בשטחים הפתוחים כי זה קל יותר, אנחנו נשאר עם ערים גרועות."

פרופ' אליס ברזיס, מנהלת מרכז עזריאלי לחקר מדיניות כלכלית באונ' בר אילן, אמרה כי "תוך 3 חודשים ניתן להשיג דירות להשכרה בהצבת קונטיינרים בקומות, נזדקק להתערבות של המדינה שתספק את הקרקעות עבור הבנייה הארעית, עלות כל דירה היא 120 אלף שקל. בנוגע ליוקר המחייה, הורדת מכסים והגבלות לא מכסיות לא יספיקו להורדת מחירי המחייה, כדי לפתור את המונופולים היא הקמת מיזמים פרטיים ליבוא ללא מכס."