סרטים כחולים
הכותרות
"כחולים מבושה" (מעריב)?
למה הכוונה? איך הופכים כחולים מבושה? ממתי כחול הוא צבע של בושה?
רק הכותרת "רעידת משטרה" בע' 2 יכולה להתחרות בה.
למה במעריב מתעקשים לקרוא לזה "פרשת המסמך"? לא מספיק מסמך אחד לשנת 2010? אי אפשר להיות יצירתיים בבחירת השמות?
בן כספית משווה בין הצבא למשטרה, ואומר: "בצבא מדברים על ריח של פגר? אז במשטרה מדובר בחיריה שלמה באמצע הסלון. בפרשה המשטרתית יש אולי פחות תחכום, אבל הרבה יותר דם, יזע, דמעות ו
מה, המין של האריסטוקרטיה יותר מוצלח?
ומה עם השוואה לנשיאנו קצב? שכחתם?
עוד כותב כספית:
"המקרה הזה יותר מסריח ממקרה הרפז, אבל הרבה יותר פשוט לחקירה ממנו. או שחור או לבן. ניצב במשטרה שהסתבך בהטרדה מינית וצריך לשלם את המחיר; או כנופיה שמנסה לתפור תיק למועמד למפכ"לות כדי לסמן מועמד אחר או כדי להאריך את כהונתו של הנוכחי (כפי שהציע אתמול אחד מכתבי הטלוויזיה)".
איך יותר פשוט לחקירה? איך שחור או לבן? הרי חקירת הטרדה מינית היא הכי קשה להוכחה שיש, הכי נתונה לפרשנות. אז מאיפה הקביעה השגויה מהיסוד הזו?
מי את א'?
מעריב הרכיב פרופיל שלה. בלונדינית קצוצת שיער ומתוכשטת, כך עולה על אף הפקסול.
"דוקטור בהשכלתה, מצויה בהליכי גירושין"
אדם המכיר אותה היטב סיפר: "היא אישה רצינית מאוד, שהתכונה הכי מוכרת שלה הייתה זו שהיא עבדה קשה מאוד כל הזמן. אמא שלה הייתה מאוד עוזרת לה עם הילדים, ובדרך זו היא הייתה מצליחה לשלב בין העבודה לאמהות".
מסכנה, בטח הבעל שלה, ממנו היא תכף מתגרשת, משותק בכל גופו ומרותק למיטתו.
ובניג'וס:
ע"פ ידיעות א' בת 50. ע"פ מעריב, היא "חצתה את גיל 40".
אמיר זוהר כותב בבלוג שלו: "
בהארץ לא מתלהמים, כרגיל: המועמד למפכו"ל המשטרה
האם דין תלונה במח"ש היא כדין הגשת תלונה?
מהפרשנות של אמיר אורן, הממצב את המי נגד מי בצמרת הכחולה, עולה שהמצב לא יותר טוב שם מהמטכ"ל הצה"לי,
מוחה נגד "שוטר-גייט" (או שוטרגייט, תלוי בעמוד) בהארץ.
לא חינני.
ידיעות נותן פרטים עסיסיים הרבה יותר כבר בכותרת הראשית "הוא ניסה לחבק אותי ולא הרפה" (אבל זה פחות מנשיקה כפויה, לא?): "המקום: כנס משטרתי במלון באילת, לפני כשנתיים * החשד: ניצב אורי בר-לב ניסה לכפות עצמו על המתלוננת, שניהלה אז רומן עם בכיר אחר במשטרה * התלונה: ...הוא גהר עליי ולא הפסיק גם כשסירבתי. כשפרצתי בבכי הוא אמר שיברר את מספר החדר שלי במלון"
ע"פ רמת הפקסול בידיעות, נראה לי שכל מי שראה את א' אי פעם יוכל לזהות אותה.
אתר "פושעי המלחמה הישראלים" אינו זמין יותר
זה מה שנותר עת מגגלים.
מעניין מי אחראי להורדת האתר מהאוויר.
ה
ח"כים כבר קוראים בזעזוע לבדוק מי העלה אותו.
אאל"ט, איש לא נתן קרדיט לעין השביעית. לא יפה. מאוד.
צבא חצי העם
כל העיתונים בהיסטריה גמורה עם הנתונים על מד הקרביות.
כמה יותר פופוליסטי, ככה יותר טוב.
כן, מודיעין הכי קרבית, תל אביב במקום ה-53. יופי.
יוסי יהושוע מצטט בידיעות את ראש אכ"א שאומר "יש סכנה ממשית לקיום מודל צבא העם בעשור הקרוב".
אז מה, ראש אכ"א מסרב לקרוא את הדו"ח שהבאתי הקורא ל
עד מתי נתפלש בקינות על צבא העם ההולך לאיבוד?
"מודל "צבא העם" הפך ברבות השנים לאתוס מכונן אך גם לאבן נגף בפני מהלך ההתמקצעות וההתמחות הנדרש על מנת לאפשר לצה"ל לעמוד במשימותיו. ראייה לחוסר ההתמקצעות והתמחות ניתנה במלחמת לבנון השנייה (2006) כאשר, כדברי דו"ח ועדת וינוגרד, "הצבא בכללו כשל במתן מענה מספיק לאתגר שהוצב בפניו בניהול המלחמה בלבנון, ולא סיפק לדרג המדיני בסיס צבאי הולם לפעולה המדינית" ולא רק בה".
כמה פעמים עוד נשמע את הצקצוקים, למשל של אריאלה רינגל הופמן על כל ש"תל אביב, מה לעשות, היא אולי אחת הערים שהכי כיף לחיות בהן, כולה סבבה אחלה ובחלה, עם חוף ים, טיילת, פאבים ומועדונים, מוזיאונים ותיאטראות, אבל מתגייסים, איך נאמר זאת, זה לא בדיוק הסטייל שלה".
לפחות בתוך הטקסט בידיעות מובלע המשפט "אין בנתונים אלה התייחסות לשירות משמעותי אחר בצה"ל, כמו למשל מצב שבו נער בעל פרופיל נמוך שלא יכול להתגייס לקרבי, בוחר להתגייס ליחידת מודיעין כמו 8200".
כולם מקפידים להזדעזע מכך ש"60% מה
אבל הנה, טוב שיש את
גם ב-ynet מתמקדים בתל אביבים גורמי ה
ריקושט הרפז קטן
"גבי אשכנזי היה קצין טוב וחייל חיילי" (ארי שביט, תיקתק שורת)
רפורמה בלימודי הנהיגה
1. למה
מה קרה?
2. עם קבלת היתר הנהיגה תהיה חובת ליווי מבוגר למשך חצי שנה. משך הליווי יידרש להיות 50 שעות לפחות ובתום התקופה יחתמו המלווה והנהג על הצהרה המאשרת את ביצוע הליווי.
אתם עושים צחוק? איזה תוקף יש להצהרה, ולמה שמישהו בכלל ימלא אחר הכללים? ואם זה כמה מלווים לאורך התקופה ולא אחד?
חלם, טייק 4813.
נשים נשים
נטע אלכסנדר מנתחת את רשימת
דירה למכירה
המארקר חוזר
אם לא יעזרו לילדים שלהם לקנות דירות, הכל יהיה בסדר.
הנגבי כבר לא יו"ר
סתם צהלנו: ע"פ ידיעות, בעקבות הפרסום אתמול, החליט צחי הנגבי לא לכהן כיו"ר חברת הספנות שמפעילה אוניות בידור וקזינו.
אבל יש לנו משהו למכור
בעמודו האחורי מקדם ידיעות את הסדרה האינטרנטית הקומית של ynet.
קוראים לה פיני, תודה ששאלתם.
ברשת
ג'פרי גולדברג מ
תודה לניר.
בלוגלנד
עידו טל מביא את הפרשנות של גבי קסלר על קידוחי הגז.
בין שתי ערים
לפני פיזור

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.01% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.