יח"צ זה לא רק נוכחות תקשורתית - על חוויית הקנייה בתדמית המותג
יחצנים מעבירים שעות על גבי שעות כדי לייצר ללקוח מערכת יחסים עם הציבור אבל לא פעם שוכחים שיחסים זה דבר מורכב ותדמית נגזרת מכל סיטואציה, ולאו דווקא מנוכחות תקשורתית. זה יכול להיות המחסור בחניה בסמוך לעסק של הלקוח או העובדה שצריך לשלם על אחת שכזו, או ההתנהגות של המוכרנים בחנות למשל.
על מקומה של חוויית הקנייה בתדמית המותג
לפני זמן מה הגיע הרגע המעיק של המשימה הדו שנתית שלי - לבחור נעלי ריצה טובות. למה מעיק? כי בתור טיפוס עם בעיות פזיוטרפיה מכף רגל ועד ראש שהגיעו בעקבות המרוץ האישי שלי לוימבלדון (לא, זה לא הצליח, אבל בהחלט הספקתי לעשות לדודי קצת צרות בדרך) בחירת נעליים שיתאימו עבורי זה פרויקט. יצאתי למשימה. העצבים החלו לפמפם עוד בפתח הבית לאור הידיעה שקרוב לוודאי אעבור לפחות בחמש חנויות, אבזבז את רוב זמני ולא אמצא את הנעל נוחה, אלא את זו שפחות מזיקה.
הגעתי לאסיקס, קיבלתי את חנן. סליחה, זכיתי בחנן. הבחור עבר איתי על כל הדגמים שהאורטופד רשם וטרח להסביר מה היתרונות של כל נעל. הוא לא הפקיר אף שאלה אף על פי ששאלתי כל אחת פעמיים בצורה שונה כדי לוודא שהתשובה זהה. בנוסף, הוא טרח לציין שאקח חלק מדבריו בעירבון מוגבל כי בחירת נעליים זה דבר אישי ואין מדובר במדע מדויק, צעד זהיר מבחינתו שבהחלט ניתן להערכה.
יח"צ - לא רק כתבות ואייטמים
איפה לעזאזל הקשר ליחסי ציבור אתם שואלים? העבודה של חנן הפכה אותי ל"לקוח מיחצן", סיפרתי על כך לחבריי בפייסבוק ולחבריי שנוהגים לרוץ גם כן. ומבחינתי התדמית של אסיקס מושלמת, ואם מישהו יגיד אחרת, מוכן לשמש כסנגור.
צריך לזכור שבשנים האחרונות התודעה הצרכנית קפצה אל על, ראו מגמת תביעות ייצוגיות. הצרכנים לא מסתפקים רק במוצר אלא דורשים יחס ראוי, ובצדק. בעידן האינטרנט צריך רק אדם אחד שלא יהיה מרוצה מחוויית הקניה כדי שהלקוח שלכם ימצא עצמו בבעיה. לכן אין ספק שיחסי ציבור צריכים להיעשות גם במעמד הקניה, פנים מול פנים. ולא רק בעיתון. לא רק על ידי יחצן.
לסיכום, אין ספק שאנשי יחסי הציבור צריכים להיות מעורבים בכל אחת מהמערכות של הלקוח, מהשיווק ועד שירות הלקוחות בחנויות או במענה הטלפוני. בין אם ברמת הייעוץ, או קבלת ההחלטות. שכן זה כבר מזמן לא מספיק להביא את הצרכן לחנות מלווה ב"התלהבות של לפני הקניה", באחריותכם לחשוב גם על הפיניש (אגב, התערבות מצידכם בנושא שירות הלקוחות יכולה למנוע מראש מכתבי הצרכנות למצוא סיבה להיכנס בלקוח).
לגבי הרומן החדש שלי עם אסיקס, מימיי לא קיבלתי שירות כל כך סובלני. ההבנה של חנן שבחירת נעל ריצה לא נכונה יכולה לגרום לנזק רציני הרגיעה אותי וגרמה לי לסמוך עליו, מה גם שהוא קלט שמדובר בחוויה שאני לא אוהב, ובכל זאת, יצאתי מהקנייה נינוח, ואין לי שום צורך כתבה מפרגנת כזו או אחרת שתשכנע אותי לחזור לאסיקס, אני כבר שלהם.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
