מיוחד

הקו החם - שוק הנדל"ן: כיצד ומתי תשפיע הרפורמה של נתניהו על מחיר הדירות?

מתי צפויה הרפרומה של נתניהו להתחיל להשפיע על מחירי דירות? רכישת בית ששוה היום 900 אלף ש', מה שיעור ההשפעה הצפוי? Bizportal מביא את תשובות המומחים לשאלות הגולשים
שרות Bizportal |

אמש הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על צעדים לצינון שוק הנדל"ן הכוללים מתן הנחה לקבלנים שיבנו תוך זמן סביר, הפחתת מס השבח ההיסטורי על קרקעות מ- 45% ל- 20% ומתן אפשרות לרשויות המקומיות לגבות באופן ישיר את היטלי הפיתוח מהקבלנים לצורך בניית מוסדות ציבור ושטחי ציבור.

נושא חם:

נתניהו מנפץ את הבועה? "דרוש טיפול שורש למצוקת הדיור"

תגובות גורמים בתחום הנדל"ן לצעדי נתניהו בתחום הנדל"ן

Bizportal פתח הבוקר 'קו חם!' וריכז שאלות גולשים בעניין הרפורמה שגובשה אתמול. להלן תשובות לשאלות שנשלחו נבחרות שנשלחו .

1.האם ומתי, להערכתכם, צעדי הממשלה יתחילו להשפיע על המחירים בשוק?

שמאי המקרקעין אהוד המאירי, יו"ר פירמת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות' משיב: "שוק הנדל"ן שונה משוק ניירות הערך שבו התגובות הן מהירות. בשוק הנדל"ן התגובות איטיות וזהו תהליך הדרגתי שיתחיל להשפיע לאורך זמן. מכל מקום ההשפעות הפסיכולוגיות מתחילות מיד כאשר הציבור ממתין לראות כיצד הרפורמה תשפיע, ולכן הביקושים מתמתנים, דבר שעשוי להשפיע על ירידת מחירים".

עו"ד יעקב אטרקצ'י, בעלים משותף ומנכ"ל חברת אאורה ישראל משיב: "לדעתי הם ישפיעו, בשוליים. אני רואה השפעה מאוד קטנה כי הצעדים הללו ישחררו מעט מאוד מגרשים ובמיוחד באזור המרכז סביב תל אביב היכן שיש קרקעות בבעלות פרטית. אם אכן ישפיעו הצעדים, זה ייקח שנה או יותר".

2. ברשותי מגרש בקבוצת רכישה לבנייה רוויה אשר רכשתי לפני שנה . בקרוב אנו עולים לקרקע, האם יש באפשרותי למכור את הדירה בזמן הבנייה לפני סיומה במהלך השנה הקרובה בפטור מלא ממס שבח?

עו"ד אריאל נדלר, ראש מחלקת נדל"ן במשרד ברנע ושות' משיב: "אחד התנאים לקבלת פטור ממס שבח, בגין מכירת דירת מגורים מזכה, הוא שבניית הדירה הושלמה והיא ראויה למגורים, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה (למשל: קבלת טופס 4, חיבור לתשתיות ועוד). בנסיבות האמורות, התשובה לשאלה היא שלילית ובמידה והשואל רוצה ליהנות מהפטור, עליו להמתין לסיום הבניה".

3. אשתי הטריה ואני מתכננים לרכוש בית ברחובות בהשקעה של כ-900 אלף שקל האם הרפורמה החדשה צפויה לחול על דירות אשר נמצאות כיום בשיווק באופן אשר יוזיל את מחירן? האם עדיף להמתין עד לכניסתה של הרפורמה בציפייה לירידת מחיר?

המאירי משיב: "קבלנים לעולם לא מורידים את המחירים, אלא כאשר יש תחרות בשוק והביקושים יורדים, ולכן לא נראה את התגובה בצורה מהירה אלא הדרגתית. ברגע שהקבלנים יראו שהביקושים יורדים, יתכן ונצפה גם בירידת מחרים. (מתי זה צפוי לקרות- נתון לנביאים...)"

4. לאחרונה רכשתי מגרש מהמינהל המיועד לבניה לשתי יחידות מגורים. ברצוני למכור את המגרש טרם הבניה. מה שיעור מס שבח ? מס שולי ? % 20 ? % 25 ? האם הרפורמה החדשה של נתניהו משנה במשהו את שיעורי מס שבח ?

נדלר משיב: "ראשית יש לבדוק, האם על פי תנאי ההסכם עם המינהל יש בכלל אפשרות למכור את המגרש, לפני סיום הבניה ובאילו תנאים. לגוף השאלה, בהנחה ומדובר ביחיד שאינו עוסק ו/או חברה בע"מ ושעיסוקו אינו עסקאות נדל"ן, שיעור המס החל בגין מכירת המגרש שנרכש לאחר 7.11.2001 הינו 20% מהשבח הריאלי. בנסיבות אלה, הרפורמה, כפי שהוצגה בתקשורת, אינה רלוונטית למקרה זה".

אטרקצ'י משיב: "אם אתה אדם פרטי, אז מס השבח עומד על 20% על הרווח (מחיר המכירה בהפחתה על מחיר המכירה). אם הרוכש הוא חברה בע"מ אז מס השבח הוא 25%. לגביך הרפורמה החדשה לא תשנה כלל".

5. אני אחד מיורשים של מגרש בהרצליה המיועד לבניית בית פרטי, מבנה שיש בו זכויות לבניית בית פרטי של כ-300 מ"ר. במידה והרוכשים ירצו למכור את המגרש בשנת 2011, מה יהיה שיעור ההנחה במס השבח?

נדלר משיב: "שיעור המס אשר יחול במכירת המגרש, תלוי, בראש ובראשונה במועד רכישתו על ידי המורישים וכן במועד פטירתם (למורישים שנפטרו לפני שנת 1981) וזאת ללא כל קשר לרפורמה. לגבי הרפורמה, יש לבדוק האם המגרש עומד בתנאים, שייקבעו לצורך קבלת ההטבה במס. יש להשוות את שיעור המס על פי הרפורמה, ככל שרלוונטית, לשיעור המס ללא ההטבה, כפי שהוסבר לעיל ובהתאם לכך, לכלכל את הצעדים".

6. מתי הזמן הכי נכון לקנות דירה להשקעה? האם כל מחירי הדירות עכשיו בשיא? או שכדאי לחכות ולראות האם הצעדים שהממשלה נוקטת יורידו את מחירי הדירות?

המאירי משיב: "בוודאי שלא כדאי לקנות דירה כיום כאשר המחירים הם בשיא וכאשר הממשלה נוקטת בצעדים להורדת מחירי הדירות".

7. האם לדעתכם מתן הנחה על הקרקעות בשיעור של 15% לקבלנים שיבנו תוך זמן סביר באמת תגרום לירידת מחירי הדירות? האם כספים אלו יכנסו בסופו של דבר לכיסם של הקבלנים? כיצד ניתן לפקח על כך?

אטרקצ'י משיב: "הדבר לדעתי לא יביא לירידת מחרים. להערכתי בגלל הבירוקרטיה של הרשויות המקומיות בכל הנוגע להוצאת היתרי בניה וקבלת טופסי אכלוס, הנחת העבודה של היזמים/ הקבלנים תהיה שהסבירות לכך שהם יסיימו פרויקט תוך 30 חודשים נמוכה, ולכן בבואם לתמחר את הצעתם במכרזי המנהל הם לא ייקחו בחשבון את ההפחתה של 15% במחיר הקרקע. אם בכל זאת היזם יהיה יעיל ויצליח לגבור על הבירוקרטיה וכן לעמוד במסגרת ה- 30 חודשים אזי ההפחתה במחיר הקרקע תהיה שלו. אין בעיה לפקח על כך. הקבלן יצטרך להמציא העתק של היתרי הבניה וטופסי האכלוס והעתקי חוזים כדי להראות עמידה בקריטריונים".

המאירי משיב: "ההנחה על הקרקעות נותנת תמריץ לקבלנים להתחיל בבניה תוך זמן סביר ולסיים תוך 30 חודשים ולכן הציפייה היא שההיצע יגדל והמחירים ירדו, בהתאם. ודאי שהקבלנים חוסכים בעלויות אם נותנים להם הנחה של 15 אחוזים אבל על ידי כך הם יכולים להוזיל את מחיר הדירות ולא להפסיד כאשר הם רכשו קרקע במחירים גבוהים".

8. האם צעדיו של נתניהו יגרמו להוזלת מחירי הקרקעות בפריפריה? המאירי משיב: "הרפורמה חלה על כל הארץ ולכן הציפייה היא שזה יוזיל גם את מחירי הקרקעות בפריפריה למרות שמחירם היחסי הואר נמוך היום לעומת המחירים באזור המרכז".

אטרקצ'י משיב: "לא. אם תהיה השפעה היא תהיה מינורית והיא תחול דווקא באזור המרכז שם יש קרקעות פרטיות. בפריפריה לרב הקרקעות הן קרקעות מנהל, קרקעות המדינה, ואני לא רואה כיצד הרפורמה הזו תוזיל את המחרים על הקרקעות שם".

9. כיצד מתן האפשרות לרשויות המקומיות לגבות באופן ישיר את היטלי הפיתוח מהקבלנים לצורך בניית מוסדות ציבור ושטחי ציבור תוביל לזירוז הקמתן של שכונות חדשות? הרשויות עשויות להשתמש בכספים אלו למטרות אחרות מבלי לפתח שכונות חדשות

המאירי: "הבעיה העיקרית בתהליך של בניית שכונות חדשות היא שלרשויות המקומיות אין תקציב לפיתוח תשתיות ומוסדות חינוך ולכן כאשר ניתנת להם האפשרות לגבות היטלי פיתוח מהקבלנים הדבר יוביל לזירוז הקמת השכונות שהרשויות היו נמנעות מפיתוחן. על מבקר המדינה לבדוק אם אכן כספים שנגבו למטרות אלו אינם זורמים למטרות אחרות כגון כיסוי משכורות של עובדי הרשויות המקומיות".

אטרקצ'י משיב: "הרשויות עשויות להשתמש בכספים אלו למטרות אחרות מבלי לפתח שכונות חדשות. לדעתי ההקלה הזו יכול להיות שתעודד רשויות להקל ולהוציא היתרי בניה וטפסי אכלוס מהר יותר מהמצב הקיים כיום והדבר הוא חיובי, אבל באשר לפיקוח על הרשויות המקומיות פה יכול להיות קושי בפיקוח, במיוחד עם הרשויות הקטנות לדעתי יהיה קשה מאוד לפקח על השימושים שלהם בתקבולים בעניין הזה. רק פיקוח הדוק של משרד הפנים יכול לפתור את העניין".

10 יש לי בית בנוי בשטח 70 מ"ר, באחרונה ניתנה אפשרות להרחיב את הבניה עד 250 מ"ר. אני מעונין למכור את הבית, על שטח שאני גר אין מס שבח (דירה יותר מארבע שנים) אבל פטור (על אי מכירת דירה ביותר מ-4 שנים) של מס שבח על זכויות בניה לא חל. האם לפי ההצעה החדשה תחול גם הורדה במס שבח?

נדלר משיב: "בהתאם לפרסומים, ההקלות במס שבח בשנת 2011 יינתנו רק לגבי מכירת קרקעות המיועדות לבניה מיידית. לא נראה כי המקרה נשוא השאלה המצ"ב רלוונטי, שכן מדובר בו על מכירת דירת מגורים שהתמורה בגינה מושפעת מקיומן של זכויות בניה נוספות (הסעיף הרלוונטי הוא 49ז לחוק מיסוי מקרקעין). שיעורי המס בעניין זה לא השתנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.