על זיכרון ומסורת יהודית: התקשורת שכחה את יום מותה של רחל אימנו
הטקסים והאזכרות לרגל יום הזיכרון לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, נמשכים בדרך כלל לאורך כשבועיים, החל מן התאריך העברי י"ב במרחשוון ועד התאריך הלועזי ה-4 בנובמבר. במשך כל התקופה הזו דנה ודשה התקשורת הישראלית ללא הרף ומכל זווית אפשרית בדרכו של רבין, בגורלו של תהליך השלום, ובשסע והקיטוב הקיימים בעם.
ובצדק, מדובר באירוע חריג וכואב שעל אף שחלפו 15 שנה מאז אותו לילה ארור, הכאב לא פג והפצע המדמם עדיין לא כהה.
אך בכל זאת צרם לי משהו קטן במשך כל אותה תקופה, יממה לפני יום הזיכרון לרבין, בתאריך י"א בחשוון חלה ההילולה ויום הזיכרון ל'אמא' המיתולוגית של עם ישראל 'רחל אמנו' שנקברה בפאתי בית לחם לפני למעלה מ-3,000 שנה, במשך כל אותה יממה, עלו על פי ההערכות המשטרה (ולא על פי גורמים דתיים) למעלה מ-100 אלף איש לקברה..
נכון שמבחינת התקשורת הישראלית, אין לכך מספיק רלוונטיות לימינו אנו, אבל עדיין ציפיתי לאיזה שהיא התייחסות מינימאלית לעניין מספר המשתתפים - מהפן החדשותי נטו.
באותה בשבת שבמוצאיה התקיימה העצרת המסורתית בכיכר רבין, קוראים בתורה בפרשת 'חיי שרה', בה מסופר על קניית מערת המכפלה בחברון על ידי אברהם - אבי האומה היהודית. לרגל הקריאה, התכנסו באותה שבת בעיר חברון 30 אלף איש שבאו לחגוג את המאורע.
במוצ"ש התכנסו אותו מספר של אנשים באירוע לזכרו של רבין, האזינו לנאומו של הנשיא שמעון פרס, את הצהרתו של יאיר גרבוז ושרו יחד את 'שיר השלום'.
בבוקר של יום ראשון, לאכזבתי (שוב), הידיעה על אירועי השבת בעיר האבות נדחקה לשוליים הזניחים יחסית של החדשות, באינטרנט, הרדיו, העיתונים והטלוויזיה, ולא זכתה לסיקור הראוי.
האם התקשורת הישראלית אינה צריכה להתחשב בקהל הקוראים (הגדול למדי) שבחרו להשתטח על ציונה של רחל, ולהתפלל בשבת בחברון, תמהני?
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
