על זיכרון ומסורת יהודית: התקשורת שכחה את יום מותה של רחל אימנו
הטקסים והאזכרות לרגל יום הזיכרון לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, נמשכים בדרך כלל לאורך כשבועיים, החל מן התאריך העברי י"ב במרחשוון ועד התאריך הלועזי ה-4 בנובמבר. במשך כל התקופה הזו דנה ודשה התקשורת הישראלית ללא הרף ומכל זווית אפשרית בדרכו של רבין, בגורלו של תהליך השלום, ובשסע והקיטוב הקיימים בעם.
ובצדק, מדובר באירוע חריג וכואב שעל אף שחלפו 15 שנה מאז אותו לילה ארור, הכאב לא פג והפצע המדמם עדיין לא כהה.
אך בכל זאת צרם לי משהו קטן במשך כל אותה תקופה, יממה לפני יום הזיכרון לרבין, בתאריך י"א בחשוון חלה ההילולה ויום הזיכרון ל'אמא' המיתולוגית של עם ישראל 'רחל אמנו' שנקברה בפאתי בית לחם לפני למעלה מ-3,000 שנה, במשך כל אותה יממה, עלו על פי ההערכות המשטרה (ולא על פי גורמים דתיים) למעלה מ-100 אלף איש לקברה..
נכון שמבחינת התקשורת הישראלית, אין לכך מספיק רלוונטיות לימינו אנו, אבל עדיין ציפיתי לאיזה שהיא התייחסות מינימאלית לעניין מספר המשתתפים - מהפן החדשותי נטו.
באותה בשבת שבמוצאיה התקיימה העצרת המסורתית בכיכר רבין, קוראים בתורה בפרשת 'חיי שרה', בה מסופר על קניית מערת המכפלה בחברון על ידי אברהם - אבי האומה היהודית. לרגל הקריאה, התכנסו באותה שבת בעיר חברון 30 אלף איש שבאו לחגוג את המאורע.
במוצ"ש התכנסו אותו מספר של אנשים באירוע לזכרו של רבין, האזינו לנאומו של הנשיא שמעון פרס, את הצהרתו של יאיר גרבוז ושרו יחד את 'שיר השלום'.
בבוקר של יום ראשון, לאכזבתי (שוב), הידיעה על אירועי השבת בעיר האבות נדחקה לשוליים הזניחים יחסית של החדשות, באינטרנט, הרדיו, העיתונים והטלוויזיה, ולא זכתה לסיקור הראוי.
האם התקשורת הישראלית אינה צריכה להתחשב בקהל הקוראים (הגדול למדי) שבחרו להשתטח על ציונה של רחל, ולהתפלל בשבת בחברון, תמהני?

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.