פרסום ראשון

לא עוזרים לעוזרים: בעקבות מינוי דוברי ועדות - עוזרי הח"כים מאיימים בשביתה

מרמור בקרב העוזרים הפרלמנטרים: זועמים על הפער בין תנאי ההעסקה של שמונת דוברי ועדות הכנסת לתנאיהם ושוקלים להכריז על סכסוך עבודה
אלה ברייר |

מינוי 8 הדוברים לוועדות הכנסת לפני פתיחת מושב החורף, הצליח לגרום לתסיסה גדולה בקרב העוזרים הפרלמנטרים ודוברי חברי הכנסת. לאייס נודע כי בימים אלו מתגבשת הצעה בקרב העוזרים להכריז על סכסוך עבודה ולפתוח בשביתה במחאה על תנאי העסקתם.

הוספת דוברים אמורה הייתה להוריד במקצת את העומס מעבודתם של העוזרים, אולם המהלך גרם לזעם בקרב העוזרים שטוענים לחוסר צדק בחלוקת השכר ובתנאים ודורשים שיפור מיידי.

לטענתם, דוברי ועדות מתוגמלים מעל ומעבר ביחס לעבודתם בפועל. אחד העוזרים הפרלמנטרים אמר לאייס: "הרבה פעמים קורה שהדוברים בכלל לא מתייחסים לנושא הדיון בצורה עניינית כזו או אחרת, הם נכנסים לדיון, מתמללים ומוציאים הודעה. על זה הם מקבלים משכורת של בין 12-15 אלף שקל וזה עוד בלי להזכיר את התנאים וההטבות להם הם זוכים במסגרת הגדרתם כעובדי מדינה, כמו רכב, הוצאות ועוד".

אבל הם באמת עובדי מדינה ואתם לא.

"מבחינת ההגדרה היבשה, אבל מבחינת העבודה בפועל - אנחנו עובדים 24/7, עושים הכול, בבוקר אנחנו עוזרים פוליטיים, בצהריים דוברים ואם צריך אז גם נהגים. מדובר בשעות מטורפות שיחד עם כל התוספות הקטנות שהכניסו לנו כמו קצבת ביגוד וסעיפים משונים, לא עוברים את ה-8,000 שקל, כשהרוב מקבלים בסביבות ה-6,000 שקל.

אז אתם כועסים בלי קשר, למה להיטפל לדוברי הוועדות?

"כי זה רק מדגיש את חוסר הצדק והעוול. דוברי וועדות זה משהו שרובי ריבלין רצה להגיד שהוא עשה, ככה יצרו תפקיד למשהו שעד עכשיו ולעתים קרובות, עדיין, אנחנו עושים. אז לקחו מאיתנו פסיק ממש קטן מהעבודה אבל הם מקבלים משכורת מטורפת. למה לא לצ'פר אותנו? כל עובדי המדינה נוסעים בחינם בקו 9 - אנחנו לא למרות שלנו זה באמת מהותי החסכון הקטן הזה. כל פעם שביקשנו העלאה, אמרו לנו שאין כסף. אז מאיפה יש כסף לתת ל-8 דוברים 15 אלף שקל כל חודש"?

לדברי כמה עוזרים, הדרישה שלהם כיום היא שיפור התנאים ותוספת בשכר. נכון לעכשיו מתבשלים להם שני מהלכים בעניין: הראשון, הוא הבאת המלצת ועדת גרנאו מלפני כשנתיים להעלות את שכר העוזרים ב-5% אל ועדת הכנסת ולדון בה בשנית, והמהלך השני ששוקלים העוזרים הוא התאגדות והכרזה על סכסוך עבודה שילווה בשביתה. בנוסף, הועלו לאחרונה טענות רבות מצד העוזרים כלפי שוקי זהר, יושב ראש ועד העוזרים הפרלמנטרים בכנסת. לפני כיומיים הוציא זהר מייל שהגיע לידי אייס ובו כתב:

"ברצוני לעדכנכם כי כבר תקופה ארוכה שוועד העוזרים מקיים מגעים לשיפור שכר העוזרים. אני מאמין שבקרוב מאד נגיע לשיפור בשכר העוזרים. בשל הרגישויות המובנות הקשורות במהלך איני מפרט עד לסיום סופי של ההסדר".

התגובות למייל כללו שרשורים רבים וגררו הרבה ספקנות הן מצדם של העוזרים והן מצדם של מספר חברי כנסת שהביעו אף הם סקפטיות לנוכח המכתב.

"הרבה עוזרים ודוברים כועסים עליו, לאחרונה גם היה דיון על החזרי הלינה שהסתיים בצרחות ובחבטות על השולחן. החזר הלינה שמקבלים העוזרים שגרים במרחק 100 ק"מ מהכנסת, לא מכסה אפילו חצי ממחיר הלינה ללילה במלון שהכנסת עובדת איתו ככה שזה לא עוזר לנו בכלל".

מלשכתו של יו"ר הכנסת, ח"כ רובי ריבלין, נמסר: "מערך הדוברות החדש של הכנסת שינה לבלי היכר את היקפו ואיכותו של סיקור המתרחש בוועדות ובמליאת הכנסת, ובכלל בין כתלי הכנסת. הוא נבנה בהתאם לסטנדרטים הגבוהים ביותר לאחר תהליך מעמיק של חשיבה ותכנון והוא משמש מודל לחיקוי לפרלמנטים אחרים בעולם המערבי, בעיקר באשר לאופן שבו מחוייב הפרלמנט לספק מידע זמין, איכותי ובעיקר אובייקטיבי, לכלי התקשורת ולציבור".

עוד נמסר כי "העוזרים אינם יכולים למלא משימה זו, שכן הינם עובדי אמון של חבר הכנסת, ובאחריותם לספק מידע הנוגע לחבר הכנסת בהתאם לעמדותיו הפוליטיות והמפלגתיות ומזווית מבטו הייחודית. הם אינם מחוייבים לספק מידע אובייקטיבי וזמין על המתרחש בכנסת, כפי שראוי לציבור לקבל. הכנסת גאה במערך הדוברות החדש, ורואה בו זרוע מרכזית בחיזוק הקשר עם הציבור. ביחס לטענות המופנות ליו''ר הכנסת הממלא את תפקידו, הרי שהן נמוכות ורכילותיות, ובעיקר ראויות למי שטוען אותן".

שוקי זהר: "הישגים נמדדים לאורך תקופה ובקרוב מאוד נתבשר על הצלחות לטובת העוזרים. זה נכון שהתנאים של העוזרים הפרלמנטרים לא הכי טובים ומסכימים איתי הרבה אנשים, גם בקרב הח"כים. בנוסף יש לנו מחלוקת קשה בעניין זה גם עם הנהלת הכנסת ולאט לאט נגיע להישגים. לא חכמה שדווקא שנמצאים לקראת סיכומים באים ומתלוננים. אני מקווה שכל המתלוננים עוד יבואו על סיפוקם בקרוב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

בנקים
צילום: אילוסטרציה

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח? 

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים

רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת. 

לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל. 


               ריביות על עו"ש ביתרת זכות

במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל

ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים. 

כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.