אסונות

אמא רוצחת שתי ילדות * מטוס מתרסק ושני טייסים הולכים לאיבוד * לילה גרוע במיוחד בדסקי החדשות * והרפז, בועז הרפז. מה איתו?
דבורית שרגל |

כותרות

לילה קשה במערכות העיתונים.

ידיעות ומעריב הצליחו להכניס, בכפוף לכל המגבלות, את תאונת המטוס במצפה רמון.

בהארץ ובישראל היום - אין. ככה זה, ההדפסה המוקדמת.

מהניוזלטר של העיתון אני למדה שהייתה הדפסה שנייה ב-1:30 - כך כתוב על השער.

אני קיבלתי את המהדורה הראשונה (ר' תצלום כל הכותרות).

רק הבוקר בשמונה הותרו לפרסום שמות הנעדרים.

האם להארץ יש מהדורה שנייה? לא.

רוצחת

קשה להתמודד עם המקרה. קשה עוד יותר לתת כותרת הגיונית ולצאת בסדר.

הארץ, מרוב רצון לשמור על קורקטיות פותח את הכותרת ב"תושבת רעננה...". ולמה זה רלוונטי? כלומר, כבר ידוע שלמקום מושבם של ההורים הרוצחים אין שום משמעות. אז למה מרמזת הפתיחה, "תושבת רעננה"?

לידיעות יש ערך מוסף: תיאור די מפורט של הטיול השנתי בו השתתפה האם הרוצחת עם בתה, יומיים לפני הרצח.

רשויות הרווחה אשמות או לא?

מעריב: "לדברי גורמים במשרד הרווחה, עד היום לא נתקלו העובדים הסוציאליים שליוו את האם בכל אקט של אלימות מצדה כלפי ילדיה".

הארץ: "בשירותי הרווחה נדהמו... המשפחה טופלה על ידי האגף במסירות ומקצועיות וקיבלה כל דבר לו הזדקקה" (אורנה לשם, מנהלת האגף לשירותים חברתיים ברעננה).

ישראל היום:

ממשרד הרווחה נמסר: "בני הזוג היו מוכרים למחלקת הרווחה ברעננה על רקע בעיות כלכליות ובעיות תפקוד של האם, שלעיתים לא שלחה את הבנות למסגרות החינוך. למשרד הרווחה ידוע כי האם טופלה בעבר במרפאות חוץ של בית החולים לנפש שלוותה, אך לא ידוע על אשפוזים בבתי חולים לחולי הנפש. לכל אורך הדרך הטיפול של מחלקת הרווחה ברעננה במשפחה לווה על ידי עובדים סוציאליים צמודים. הבנות טופלו ברווחה ושובצו במועדוניות. היו עליות ומורדות בתקשורת בין האם למחלקת הרווחה. ביום ראשון האחרון ערכה העובדת הסוציאלית ביקור בית במשפחה ומיכל שיתפה פעולה. למשפחה נקבע דיון בוועדה לתכנון וטיפול של העירייה בעוד כעשרה ימים".

ידיעות:

"גורמי המשפחה ביקשו להדגיש שמצבה הנפשי של האם 'לא היה קשה במידה שעלול היה לסכן את סביבתה... עובדים סוציאליים נהגו לבקר בבית המשפחה באופן קבוע ולשוחח עם האם או עם האב... לא זיהינו מצב שיכול לסכן את הבנות".

לילך שם טוב, שבעלה רצח את שלושת ילדיהם ביולי 2010 מוסרת את דבריה לישר"ה ולמעריב:

י: "די לעובדים הסוציאליים שלא עושים כלום, די לרווחה שמנפנפת ודי למחיר הכבד והנורא שמשלמים הילדים".

מ: "כשאני מדברת ומתראיינת... זה כדי לזעוק לאנשי המקצוע - תתחילו לשים לב לכל מה שקורה במדינת ישראל ולכל פרט קטן. חיי אדם וחיי ילדים הפכו להיות משהו כל כך שולי שזה מתסכל".

פרשת הרפז

כאילו לא התייחס לכך ידיעות אתמול בשער בידיעה אניגמטית חסרת מידע, כאילו לא שודרה המקור אמש, הידיעה המרכזית בשער הארץ ורוב ע' 2 מוקדשים להתנהלות הרפז בצבא (גידי וייץ).

הכתבה (כ-18 ד') בהמקור אמש ("דיברנו עם כ-80 אנשים", דרוקר).

העסקנות הצבאית, הבחישה, הפוליטיקה, הפוילע שטיקס והאישה הכותבת מכתב למען בעלה הקצין שלא זכה למה שצריך היה, מעוררים גועל.

הרפז הוא התפוח הרקוב במערכת, או שכך נראית כל המערכת? הרי הוא לא פעל לבד, ורשת של קשרים נרקמת סביבו.

ידיעות יהיה העיתון השלישי שיתייחס לפרשת הרפז, שגם שלח ודרוקר אמרו שרוב הדברים בה ידועים קמצוץ פה קמצוץ שם, אבל הם אספו הכל.

אלא שידיעות יוצא אחרי כולם.

תגידו, לא משנה, מי צופה בערוץ 10? מי קורא הארץ?

כן, לא מספרים שמשתווים לידיעות בסופשבוע.

אבל תדמיתית, ברנז'אית, תקשורתית, אי אפשר להתעלם.

בכל מקרה: מה פשר גל הרפז המטורף הזה השבוע? מה גורם לו? מי או מה מושך בחוטים?

קצה האצבעות

עורכ/ת ע' התוכן בסופשבוע משתעשע/ת:

אראל סג"ל בקטנה על פרשת שריג'וינט:

"אין חולק כי המעצר המתוזמן והמתוקשר בחניית קשת לא ראוי ומעיד שוב על הקשר הלא בריא בין עיתונאים למשטרה. אבל במהות, המשטרה צודקת. בנאדם צריך להיות חצוף מאוד או טיפש מאוד במידה שהוא מתעד עצמו מעשן סמים בזמן נהיגה...

שותפו לתוכנית, שי גולדן (שבמשך שנים לא סבלתי אותו והיו לי סיבות טובות, אבל בעקבות התוכניות היו רגעים שלבי יצא אליו), אדם רהוט ומנומק בדרך כלל, כתב טור בהארץ בו הגן על חברו בטענה כי מדובר בדמות טלוויזיונית ואף השווה אותו לאבי הטחול בסדרה הבורר. לדמגוגיה בגרוש עונים באותה מטבע. איך כתב לו אחד הטוקבקים (צ"ל טוקבקיסטים, v) אז מה, יגאל עמיר? רק דמות שרצחה בסרט של רוני קמפנר?

נכון אתמול היה כתוב במעריב אחורי שסיפור אפרים שמיר ושלמה ארצי יופיע בסופשבוע?

אז כן, הוא מופיע, במדור הרכילות, כטור צד.

תוספת למה שנכתב אתמול? צריך מיקרוסקופ כדי לשים לב.

זה רק חלק מהעניין: כמה טוקבקיסטים מתלוננים למה אני לא נותנת קרדיט לוואלה סלבס.

ראשית, לא אתן קרדיט לשום אדם שמשמיץ אחרים על בסיס גיל (משקל, מראה, מוצא, ועוד).

שנית, ליאורה גולדנברג שטרן העבירה את המדור שלה למעריב ביום ראשון (סופשבוע יורד לדפוס ביום שלישי). ביום ראשון היא דיברה עם שמיר.

הטוקבקיסטים לוחמי הצדק מוזמנים לשאול אותו.

הידיעה באתר ההוא התפרסמה בשני בצהריים.

ושלישית, יחסי עם האתר מורכבים מהתעלמות הדדית (אלא אם אפשר לטנף אותי קצת בדרך), והסטטוס קוו הזה נשמר היטב. אין סיבה למי מהצדדים להפר אותו.

המדריך למהפכה

יונתן גת צפה במדריך למהפכה והתקומם על שקשת היא מהתומכים בסרט.

מחוץ לאולם הוא פגש את אורי ענבר, ושאל אותו שאלות קשות.

גם בהעיר יש התייחסות ביקורתית לסרט: עידו רוזן יצא לדבר עם אנשי רשות השידור המוזכרים בו (לגנאי, כמובן). לאף אחד מהם אין מילה טובה על דורון צברי.

תגובתו (חלקה): "המדריך למהפכה מציג את המציאות ברשות השידור כפי שחוויתי אותה. אם מישהו חווה את המציאות ברשות השידור באופן אחר מכפי שחוויתי אותה אני, הוא מוזמן לעשות על כך סרט ולהציג את נקודת מבטו. ברכתי נתונה מראש".

מסביב לעולם

אורן עשה סיבוב ברשת:

הדיווח של רותם שטרקמן, המארקר. אפשר להשוותו לזה של יואב צור, מעריב.

מה קורה עם Slate?

They do, though, talk about how awesome Slate is editorially. The site's daily fare unhysterical political analysis, Farhad Manjoo on iPhone stuff, the impish Explainer column, Doonesbury, TV dissections, Jack Shafer's bile is consistently smart, even if none of it seems remotely Webby. That's the rap on Mr. Weisberg, too: the bar-none best Web editor in New York who runs a tech-backward site, and may not have the technology chops to make it as a Web mogul.

שרת המשפחה הגרמנית על פמיניזם. לא אהבתי.

In an interview with SPEIGEL published on Monday, German Family Minister Kristina Schröder challenged several central beliefs of feminists. Politicians and leading feminists are not impressed. Leading women's rights activist Alice Schwarzer says she is unqualified for her job.

פר-סו-מות

גופות על קופסאות הסיגריות?

וזה כן יעזור?

לפני פיזור

כאן ולווט דיווחי תנועה שלום.

התרחקו מיפו. לגמרי. הכל בגלל ששד' ירושלים, ממרזוק ועזר פינת סלמה, ודרומה, בחפירות.

הפקקים, שנמשכים מהבוקר עד הערב, יתקעו אתכם לידי שעות ארוכות. לא כדאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

משפחה בדרך לרילוקיישן קרדיט: גרוקמשפחה בדרך לרילוקיישן קרדיט: גרוק

אם כבר רילוקיישן אז לעשות את זה חכם: 10 המדינות הכי כדאיות להגירה

מי שרוצה לעשות רילוקיישן צריך לבדוק יותר לעומק מאשר מה המזג אוויר: ריכזנו עבורכם את 10 המדינות הטובות ביותר להגירה שמציעות הליך הגירה פשוט, שוק תעסוקה פתוח ויוקר מחיה שפוי

הדס ברטל |
נושאים בכתבה רילוקשיין

מעל ל-80 אלף ישראלים ירדו מהארץ בשנה האחרונה. בלי להיכנס לפן הרגשי שקיים תמיד כשמדברים על רילוקיישן וירידה מהארץ, יש ציבור לא מבוטל ששוקל רילוקיישן מסיבות שונות, בין אם כלכליות, הזדמנויות תעסוקה שונות או הרצון לגדל ילדים בסביבה פחות לחוצה. מי שהחל לבחון את האפשרויות מבין שלמצוא יעד מדויק לרילוקיישן זו משימה מורכבת. יש הרבה פקטורים שכל אחד מהם קריטי לבניית חיים בארץ זרה: משוק עבודה פתוח וביקוש לעובדים מיומנים, ממשיך ברמת פשיעה נמוכה ובתחושת ביטחון יומיומית, ומסתיים במדיניות מקלה ופשוטה למתן ויזות עבודה שאינה כוללת בירוקרטיה אינסופית. ריכזנו את עשר המדינות שמסמנות וי על רוב הסעיפים, אם כי לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. הנתונים נשענים על מדדי שלום ובטיחות עדכניים, מדדי פיתוח של האו״ם ומסלולי ויזה רשמיים.


קנדה

לקנדה יש שוק עבודה מגוון בהיי טק, בהנדסה, בבריאות ובחינוך, יחד עם מערכת הגירה כלכלית שקופה יחסית. במדינה יש את תוכנית Express entry שהחלה השנה והיא מערכת פדרלית לסינון אנשי מקצוע שהגישו מועמדות למגורי קבע בקנדה. התכנית מתמקדת במקצועות בהם יש מחסור בכוח אדם, מה שמסייע לתעדף מקצועות מבוקשים, אם כי הרף לקבלת אשרה משתנה לפי צרכי שוק.
מבחינת ביטחון אישי, קנדה מדורגת גבוה במדד השלום העולמי. רמת הפיתוח הכללית גבוהה מאוד לפי מדד ה־HDI של האו״ם, שהוא מדד הבוחן את רמת הפיתוח של מדינות על ידי שקלול של תוחלת חיים, רמת השכלה וגובה הכנסה לנפש. עם זאת, יוקר מחיה בערים הגדולות עלול להכביד, ובעיקר באזורי טורונטו וונקובר.

גרמניה

לגרמניה יש כלכלה גדולה עם מחסור מובנה במהנדסים, אנשי תוכנה וטכנאים. ב- 2025 עודכנו ספי השכר לכרטיס כחול EU, שהוא אישור עבודה ושהייה לאנשי מקצוע מיומנים שהם אינם אזרחי האיחוד, לעבוד ולגור במדינות האיחוד בהינתן ויש חוזה עבודה או הסכם עבודה מחייב. השנה נכנסו מסלולים משלימים כמו כרטיס הזדמנויות שמאפשר שהייה במדינה בלי עבודה המאפשרת חיפוש עבודה בתנאים מסוימים. זה יוצר כנראה מסלול יחסית ישיר למי שעומד בדרישות.
גרמניה נחשבת למדינה עם רמת ביטחון טובה יחסית ובעלת כלכלה חזקה. אומנם הכלכלה האטה בשנים האחרונות, אבל רמת השירותים והביטחון הסוציאלי עדיין גבוהה, והיא נמצאת בצמרת העולמית בדירוג ה־HDI של האו"ם.

הולנד

מסלול ה- Highly skilled worker מיועד למהגרים בעלי השכלה גבוהה וכישורים ייחודיים המאפשר אשרת עבודה ורישיון שהייה במדינה. למסלול יש קריטריונים שקופים לשכר מינימום המאפשר הגירה והקריטריונים הללו המתעדכנים מדי שנה. רשות ההגירה ולאזרחות ההולנדית מפרסמת סכומי סף מדויקים לשכר המינימלי הנדרש כדי לקבל אשרת הגירה בהולנד, האחרונה היא לתקופה שבין יולי לדצמבר 2025. עם זאת, מי שבוחר בהולנד כיעד הגירה צריך להיערך ליוקר מחיה גבוה ולשוק שכירות הדוק.
לטובתה של הולנד נרשמת רמת פשע נמוכה יחסית , תחבורה ציבורית מצטיינת, ואיזון אידיאלי בין שעות עבודה לשעות פנאי. ברמת פיתוח כוללת, הולנד היא בין המובילות, אך יצויין כי הייטקיסטים המחפשים להגר למדינה ייתקלו בתחרות ערה בתעשייה.

בריטניה

ויזת Skilled Worker בבריטניה עודכנה משמעותית בשנתיים האחרונות, כאשר מקצועות שבעבר היו מזכות בויזה, הוסרו מהרשימה ביולי האחרון. הועלה גם סף השכר המאפשר קבלת ויזה וכך גם רשימת שכר למהגרים לפי מקצוע. זה עשוי להקשות בחלק מהענפים, אבל במקצועות בכירים או בתחומי בריאות והטכנולוגיה המסלול עדיין ישים.
ברמה הסוציו אקונומית בריטניה עדיין חזקה ומגוונת מבחינה תעסוקתית. עם זאת, האינפלציה ויוקר המחיה בשנים האחרונות מאתגרים משקי בית צעירים, לכן בחירה מושכלת באזור מגורים וקבלת עבודה בשכר גבוה היא קריטית.