שאלות ותשובות: כל מה שרציתם לדעת על ההנחיות של פישר בעניין שוק הנדל"ן
בנק ישראל הודיע בשבוע שעבר על צעדים נוספים להקשחת תנאיי המשכנתאות במסגרת ניסיונותיו להשפיע על הביקוש לדירות בשוק הנדל"ן ההולך ומתייקר. ההוראות החדשות, שנכנסו לתוקף החל מ-26 באוקטובר 2010, יצרו חוסר ודאות רב בקרב ציבור רוכשי הדירות, עקב כך פרסם היום (א') בנק ישראל מספר הבהרות במתכונת של שאלות ותשובות:
מה מטרת ההנחיה החדשה?
"בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במחירי הדיור בישראל, כאשר במקביל ירדו הריביות על המשכנתאות לרמות נמוכות היסטורית. מצב זה הביא לווים רבים ליטול הלוואות בריבית משתנה, ובסכומים גבוהים ביחס להכנסתם. מצב דברים זה עלול להוביל לכך שבתקופות שבהן הריבית השקלית תעלה, יעלה גם ההחזר החודשי של לווים, אשר נטלו הלוואות כאמור. עליית ההחזר החודשי עלולה, במקרים מסוימים, ליצור קושי אצל חלק מהלווים, להמשיך ולפרוע את תשלומי ההלוואה כסדרם. לתופעה כזו עלולה להיות השלכה שלילית על יציבות המערכת הבנקאית ועל המשק בכללותו. מאז אוגוסט 2009 פרסם המפקח על הבנקים שלוש הנחיות שמטרתן להקטין את הסיכון הנשקף ללווים ולמערכת הבנקאית, כתוצאה מהמגמות המתוארות בשוק הדיור. הנחיה זו מצטרפת להנחיות הקיימות בנושא".
מחירי הדיור הולכים ועולים, והמפקח על הבנקים מקשה עוד יותר על זוגות צעירים לרכוש דירה. מה ההיגיון? למה שלא תפעלו כדי לנסות ולהגדיל את היצע הדירות?
"הנחיית המפקח נועדה לשמור על היציבות של המערכת הבנקאית, תוך איתות לציבור הרחב שרכישת דירה בריבית משתנה ברמות המחירים הנוכחיות הנה צעד הטומן בחובו סיכונים. צעדי המדיניות שעומדים לרשותו של בנק ישראל מוגבלים, ואינם כוללים כלים להרחבת היצע הדירות. בכל מקרה היצע הדירות מגיב לאט לשינויים בשוק. כשיתרחב היצע הדיור יש להניח שמחירי הדירות יגיבו בהתאם".
האם ההנחיה החדשה מבטלת את ההנחיה שנכנסה לתוקף ביולי לגבי הפרשה נוספת לחובות מסופקים בגין הלוואות ביחס מימון גבוה?
"הנחיה הנוכחית מתווספת על הנחיות קודמות בנושא האשראי לדיור, ואינה מבטלת אותן".
על מי חלה הנחיה החדשה?
"ההנחיה חלה על כל הלוואה חדשה לדיור אשר אושרה החל מיום 26 באוקטובר 2010, שסכומה 800,000 שקל ומעלה, אשר שיעור המימון בה גבוה מ- 60%, וחלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה שווה ל- 25% מסך ההלוואה, או גדול יותר. ההנחיה אינה חלה על לווים שעומדים בקריטריונים של משרד השיכון לקבלת עזרה מהמדינה בשיכון".
האם ההחמרה בתנאי המשכנתה חלה על כל ההלוואה, או רק על החלק שניתן בריבית משתנה?
"משקל סיכון גבוה ("ההחמרה בתנאי המשכנתה") חל רק על החלק מההלוואה שהועמד בריבית משתנה".
האם זה נכון שההנחיה חלה רק על דירות מעל מחיר מסוים?
"הקריטריון לתחולת ההנחיה אינו מחיר הדירה אלא גובה ההלוואה. אם למשל, מדובר בדירה בשווי 1 מיליון שקל וההלוואה המבוקשת היא בסך של 850 אלף ש"ח, הרי ששיעור המימון הוא 85% וההנחיה חלה (בהנחה שמתקיימים התנאים הנוספים שמפורטים בפסקה הקודמת). לעומת זאת, אפילו אם מדובר בדירה בשווי 1.7 מיליון שקל, הנחיה לא תחול אם למשל ההלוואה המבוקשת היא בסך של 850 אלף ש"ח, מכיוון שאז שיעור המימון הוא 50% בלבד. בכל מקרה, ההנחיה אינה חלה על הלוואה בסך נמוך מ- 800,000 שקל".
האם נכון שההנחיה לא תחול על רוכשי דירה ראשונה, אלא רק לבקשות משכנתה החל מדירה שנייה?
"בחלק מהמקרים, זו אמנם תהיה התוצאה של הקריטריונים שנקבעו, אבל לא בהכרח. אם הלווה אינו עומד בקריטריונים של משרד השיכון לקבלת עזרה בשיכון, ההנחיה תחול על ההלוואה שנטל מהבנק, גם אם מדובר ברכישת "דירה ראשונה".
מה הכוונה ב"ריבית משתנה"?
"ישנם מספר סוגים של הלוואות בריבית משתנה: הלוואות שקליות שאינן צמודות למדד ("צמודות לפריים"), הלוואות צמודות למדד בריבית משתנה, הלוואות צמודות מט"ח בריבית משתנה, ריבית משתנה לפי "עוגן" התלוי בשערי אג"ח הסחירות, ולפי ריבית בנק ישראל, ועוד. ההנחיה חלה על כל אלה, ללא קשר לתדירות השתנות הריבית (אחת לרבעון, אחת לשנה, וכיוצא באלה). ההנחיה אינה חלה על הלוואות צמודות מדד בריבית קבועה ועל הלוואות שאינן צמודות אך הריבית בהן קבועה ("Fix")".
האם הבנקים צפויים להעלות את הריבית על המשכנתאות, כתוצאה מיישום ההנחיה?
"יישום ההנחיה החדשה טומן בחובו עלות לבנקים, משום שעליהם להקצות יותר הון בגין הלוואות לדיור אשר נכללות בתחולת ההנחיה. עם זאת, הבנקים אינם חייבים "לגלגל" את הגידול בעלויות על הלווים, ובהחלט ייתכן שהתחרות בשוק המשכנתאות תגרום להם לספוג חלק מהעלות. בכל מקרה, הפיקוח על הבנקים לא הורה לבנקים להעלות את שיעור הריבית הנגבה מהלווים".
אני במשא ומתן עם הבנק ועמדתי לקבל אישור על ההלוואה בימים הקרובים. האם ההנחיה החדשה חלה על ההלוואה שלי?
"ההנחיה חלה על הלוואות שאושרו החל מיום 26 באוקטובר 2010. הלוואות שאושרו על ידי הבנק (כולל הלוואות שאושרו "עקרונית", בהתאם לסעיף 4ג להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 451, בדבר "נהלים למתן הלוואות לדיור") לפני תאריך זה לא יושפעו מההנחיה, גם אם הביצוע בפועל של העמדת האשראי מתקיים בתאריך מאוחר יותר".
בעל דירה לקח בעבר הלוואה לדיור בריבית משתנה ששווייה כעת 700 אלף שקל. כעת החליט למכור את דירתו ולעבור לדירה אחרת. לצורך כך הוא לוקח הלוואה נוספת בסכום שעולה על 100 אלף שקל, כך שסך כל הלוואותיו לדיור בביטחון הדירה החדשה גבוה מ- 800 אלף שקל, והן מהוות מעל ל- 60% משווי הדירה החדשה. האם ההנחיה חלה עליו?
"מכיוון שהבנק מחליט במועד אישור הגדלת ההלוואה להעמיד ללווה הלוואה ממונפת בריבית משתנה, ובסך גדול מ- 800 אלף שקל, ההנחיה תחול על ההלוואה החדשה".
בעל דירה לקח הלוואה לדיור ממונפת בריבית משתנה, אשר בהתאם לתנאיה חלה עליה ההנחיה. מאוחר יותר מבקש בעל הדירה "למחזר" את ההלוואה שלקח, תוך הפחתת רכיב ההלוואה בריבית משתנה מסך ההלוואה לדיור אל מתחת ל- 25%. האם ההנחיה חלה על ההלוואה החדשה שלקח?
"בעת ביצוע מיחזור הלוואה לדיור, תתבצע בחינה של עמידת ההלוואה הממוחזרת (החדשה) בפרמטרים לגבי משקל חלק ההלוואה בריבית משתנה וגודל ההלוואה הקבועים בהנחיה. כתוצאה מכך יתכן ש"יוצאו" או ש"יוכנסו" מתחולת ההנחיה, לפי העניין, הלוואות שמוחזרו".

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
