נערכת לחיפוש גז ב-'שמשון': ישראמקו נמצאת במו"מ עם חברת קידוחים לביצוע קידוח ב-2011"
יוסי לוי ושותפות ישראמקו יהש מאמינים ברישיון הימי 'שמשון', למרות שההסתברות למציאת גז במקום עומדת על 15%. בכנס שערך בית ההשקעות אפסילון ליועצים אמר מנכ"ל ישראמקו כי השותפות נמצאת במו"מ עם חברת קידוחים כדי שזו תבצע קידוח ברישיון בשנה הבאה.
נציין כי בעבר חשפה ישראמקו כי במקום קיים פרוספקט למציאת גז טבעי בהיקף של 1.5TCF. על פי תנאי הרישיון השותפות נדרשת להציג חוזה קידוח עד סוף 2010 ולהתחיל את הקידוח עד יוני 2010.
בכנס התייחס לוי גם להיתר הימי דניאל. בהקשר זה אמר לוי כי השותפות משהה פעילות של מכירת נתחים נוספים בדניאל (למעט המכירה הקטנה למודיעין). לדברי לוי, בכוונת השותפות להכניס גורם מקצועי לפרוייקט זה. לוי חזר על דברים ידועים כי ישראמקו זיהתה בסקרים מספר פרוספקטים אפשריים שכאשר יסתיימו הפענוח, יפורסמו היקפי הגז.
חלק נכבד מנאומו של לוי התייחס לתגלית הגז תמר. לוי חזר על דברי השותפות כי בכוונתן להכניס את המאגר לפעולה מלאה ומסחרית בשנת 2013. מדובר בתגלית הגז הגדולה בעולם בשנת 2009 והגדולה שנמצאה בישראל בכל הזמנים. בהינתן מחירי הגז הנוכחי, צפי ההכנסות לכל השותפות בתגלית 'תמר' עומד על 40 מיליארד דולר.
לוי סקר את ההיסטוריה שהובילה לתגלית הגז תמר. "בהתחלה הערכות דיברו על השקעה של 40 מיליון דולר בהסתברות הצלחה של 27%", נזכר לוי. "בשנת 2005 בריטיש גז שפעלה בישראל עזבה את המדינה מסיבות פוליטיות והותירה את ישראמקו לבד עם דור גז ועם בני שטיינמיץ וחיפשנו משקיעים לרישיון", הוסיף
לוי המשיך: "ישראמקו פנתה ל-100 חברות בעולם כדי להשקיע אבל אף חברה לא רצתה להשקיע. הפרוספקט היה מעולה אבל קשה היה למשוך חברות בינלאומיות גדולות בשל המעורבות שלהן עם מדינות שאין להן יחסים עם ישראל. בסופו של דבר נובל הסכימו לקידוח".
בסופו של דבר החל הקידוח, אבל העלות הכוללת שלו זינקה מ-40 מיליון דולר ל-140 מיליון דולר, בין היתר בשל העלייה במחירי ההשכרה של האסדות. ישראמקו לא קפאה על השמרים ובהמשך נקדח גם קידוח האימות תמר 2 בהשקעה של כ-80 מיליון דולר וקידוח דלית בהשקעה של 60 מיליון דולר נוספים.
כעת, הפעילות המרכזית של ישראמקו בשנה הקרובה הוא פיתוח תגלית הגז תמר כאשר השותפות נדרשות להשקיע 3 מיליארד דולר בפיתוח, כאשר חלקה של ישראמקו עומד על 862 מיליון דולר. בעוד קבוצת דלק ונובל הצליחו לארגן חבילת מימון לחלקן בקידוח, ישראמקו טרם חתמה על הסכם שכזה.
"מימון פרוייקט תמר הוא אחד המורכבים והגדולים שבוצעו אי פעם במדינת ישראל", מסביר לוי. "ישראמקו נמצאת לקראת חתימה על הסכם בלעדיות עם דויטשה בנק המשמש כיועץ פיננסי ומארגן הקונסורציום".
פרטי ההסכם המתגבש דיי מוכרים. בתחילה תקבל ישראמקו מימון ביניים בהיקף ש ל350 מיליון דולר לתקופה של 3 שנים (Bridge). בהמשך יידרש מימון פרוייקטלי בהיקף של 400 מיליון דולר לתקופה ארוכה בכפוף לחתימה על חוזים למכירת גז ובמחיר מינימלי.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
