נערכת לחיפוש גז ב-'שמשון': ישראמקו נמצאת במו"מ עם חברת קידוחים לביצוע קידוח ב-2011"
יוסי לוי ושותפות ישראמקו יהש מאמינים ברישיון הימי 'שמשון', למרות שההסתברות למציאת גז במקום עומדת על 15%. בכנס שערך בית ההשקעות אפסילון ליועצים אמר מנכ"ל ישראמקו כי השותפות נמצאת במו"מ עם חברת קידוחים כדי שזו תבצע קידוח ברישיון בשנה הבאה.
נציין כי בעבר חשפה ישראמקו כי במקום קיים פרוספקט למציאת גז טבעי בהיקף של 1.5TCF. על פי תנאי הרישיון השותפות נדרשת להציג חוזה קידוח עד סוף 2010 ולהתחיל את הקידוח עד יוני 2010.
בכנס התייחס לוי גם להיתר הימי דניאל. בהקשר זה אמר לוי כי השותפות משהה פעילות של מכירת נתחים נוספים בדניאל (למעט המכירה הקטנה למודיעין). לדברי לוי, בכוונת השותפות להכניס גורם מקצועי לפרוייקט זה. לוי חזר על דברים ידועים כי ישראמקו זיהתה בסקרים מספר פרוספקטים אפשריים שכאשר יסתיימו הפענוח, יפורסמו היקפי הגז.
חלק נכבד מנאומו של לוי התייחס לתגלית הגז תמר. לוי חזר על דברי השותפות כי בכוונתן להכניס את המאגר לפעולה מלאה ומסחרית בשנת 2013. מדובר בתגלית הגז הגדולה בעולם בשנת 2009 והגדולה שנמצאה בישראל בכל הזמנים. בהינתן מחירי הגז הנוכחי, צפי ההכנסות לכל השותפות בתגלית 'תמר' עומד על 40 מיליארד דולר.
לוי סקר את ההיסטוריה שהובילה לתגלית הגז תמר. "בהתחלה הערכות דיברו על השקעה של 40 מיליון דולר בהסתברות הצלחה של 27%", נזכר לוי. "בשנת 2005 בריטיש גז שפעלה בישראל עזבה את המדינה מסיבות פוליטיות והותירה את ישראמקו לבד עם דור גז ועם בני שטיינמיץ וחיפשנו משקיעים לרישיון", הוסיף
לוי המשיך: "ישראמקו פנתה ל-100 חברות בעולם כדי להשקיע אבל אף חברה לא רצתה להשקיע. הפרוספקט היה מעולה אבל קשה היה למשוך חברות בינלאומיות גדולות בשל המעורבות שלהן עם מדינות שאין להן יחסים עם ישראל. בסופו של דבר נובל הסכימו לקידוח".
בסופו של דבר החל הקידוח, אבל העלות הכוללת שלו זינקה מ-40 מיליון דולר ל-140 מיליון דולר, בין היתר בשל העלייה במחירי ההשכרה של האסדות. ישראמקו לא קפאה על השמרים ובהמשך נקדח גם קידוח האימות תמר 2 בהשקעה של כ-80 מיליון דולר וקידוח דלית בהשקעה של 60 מיליון דולר נוספים.
כעת, הפעילות המרכזית של ישראמקו בשנה הקרובה הוא פיתוח תגלית הגז תמר כאשר השותפות נדרשות להשקיע 3 מיליארד דולר בפיתוח, כאשר חלקה של ישראמקו עומד על 862 מיליון דולר. בעוד קבוצת דלק ונובל הצליחו לארגן חבילת מימון לחלקן בקידוח, ישראמקו טרם חתמה על הסכם שכזה.
"מימון פרוייקט תמר הוא אחד המורכבים והגדולים שבוצעו אי פעם במדינת ישראל", מסביר לוי. "ישראמקו נמצאת לקראת חתימה על הסכם בלעדיות עם דויטשה בנק המשמש כיועץ פיננסי ומארגן הקונסורציום".
פרטי ההסכם המתגבש דיי מוכרים. בתחילה תקבל ישראמקו מימון ביניים בהיקף ש ל350 מיליון דולר לתקופה של 3 שנים (Bridge). בהמשך יידרש מימון פרוייקטלי בהיקף של 400 מיליון דולר לתקופה ארוכה בכפוף לחתימה על חוזים למכירת גז ובמחיר מינימלי.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
