לא רק ספטמבר - כל השנה שחורה בזירת האינטרנט
עם כל הכבוד לנוחי דנקנר ולפרופסור יעקב שיינין, המשק הישראלי ריכוזי בתחומים רבים, ביניהם גם תחום התקשורת. רבות כבר דובר על ה-media moguls המקומיים, אבל השמות שהוזכרו בהקשר זה היו בדרך כלל מוזס, שוקן ונמרודי. סוגיית הריכוזיות בשוק התקשורת נוגעת כמובן גם לשוק הסלולאר, הטלביזיה והכבלים, אבל דווקא תחום האינטרנט, תחום בו נרשמת צמיחה מתמדת, הוזכר פחות בהקשר של ריכוזיות.
זה אולי מצחיק, אבל אפילו הידיעה שגרמה לי לכתוב את הטקסט שאתם קוראים קשורה לכך. היא הופיעה תחת הכותרת "סקר TIM: ספטמבר השחור של אתרי התוכן בישראל" ודיווחה על הירידה בכמות החשיפות של אתרי התוכן המובילים בארץ במהלך החודש האחרון. עובדה מעניינת הרבה יותר היא שאותה ידיעה זהה, הופיעה במקביל באתר נענע10, באתר ice ובאתר 140.co.il. מפתיע? לא ממש.
כבר ממבט אחד על טבלת 20 האתרים המובילים של סקר TIM ניתן לראות את כמות הקשרים, בעלויות והסכמי שיתוף פעולה שהמסקנה היחידה שניתן להסיק ממנה היא שיש אולי 20 אתרים מובילים, אבל הרבה פחות אנשים שמובילים אותם.
גוגל שהוא האתר המוביל ברשימה עם נתון חשיפה מרשים של 91.9%, הוא הבעלים של אתר Youtube שהוא האתר הרביעי ברשימת עשרים האתרים הנצפים. אתר וואלה שמופיע שלישי ברשימה הוא הבעלים של אתר יד2 שנמצא במקום השביעי, ושניהם נמצאים בבעלות בזק שהיא גם הבעלים של אתר b144 שממוקם במקום העשירי.
רגע, זה עוד לא נגמר. אתר זאפ שנמצא במקום השמיני נמצא בבעלות דפי זהב שאתר הבית שלה ממוקם ה-12, הארץ ודה-מרקר במקומות 18 ו-20 שייכים לאותם בעלים, ואתר תפוז במקום ה-13 נמצא בבעלות סאני תקשורת שכידוע שייכת לאילן בן דב השולט בפרטנר ובאורנג' (במקום ה-19). כל זאת, ואפילו לא דיברנו על פייסבוק, נענע10 ו-MSN (במקומות השני, תשיעי ושישה עשר בהתאמה), שהפעילות המסחרית שלהם מתרכזת במסגרת קבוצת מסה (שלה הסכם הפצת מודעות עם דפי זהב). אפשר להמשיך, אבל אני חושב שהנקודה ברורה.
רשימת 20 האתרים המובילים בארץ מרכזת שפע של קשרים, הסכמים ובעלויות צולבות, שלהם השפעה אדירה הן על התכנים והן על הפעילות המסחרית ברשת. בשנה האחרונה נרשמו כמה עסקאות מהותיות בתחום האינטרנט (כמו עסקת וואללה-יד2 אם למנות את הבולטת מביניהן) שהגבירו את רמת הריכוזיות, ומגמה זו צפויה רק ללכת ולהתחזק. לא קראתי את הדו"ח של שיינין ואני לא יודע אם הוא התייחס לנושא, אבל כשמדברים על ריכוזיות, צריך לדבר גם על שוק האינטרנט המקומי.
מאת ד"ר חנן גולן, עורך ראשי של קבוצת "מוטו תקשורת המונים" ומרצה לתקשורת
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
