חובת תשלום שכר מינימום לא חלה על מעביד לא ישראלי, המעסיק עובדים פלסטינים באזור, בכפוף למבחן מירב הזיקות
בג"ץ 1234/10
· בית משפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
· על ידי כבוד השופט עוזי פוגלמן
· ניתן ב- 21.07.2010
· העותרת : דינמיקה אחזקות 2002 ואח'
· המשיבים : המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון ואח'
העובדות
מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (להלן: "האזור") הסמיך את ראש המינהל האזרחי (להלן: "המנהל") לקבוע נקודות מעבר של טובין בין שטחי האזור לבין שטחי ישראל ואת ההסדרים שיחולו בהן.
בהתאם לסמכות שהוענקה לו, קבע המנהל בהודעה בדבר קביעת נקודות מעבר טובין (יהודה ושומרון)(מס' 1252), התשס"ח-2008, את נקודות המעבר, וביניהן את נקודת המעבר בביתוניא, בה עוסקת העתירה.
המנהל החליט להעניק באמצעות מכרז זיכיונות לביצוע פריקת והעמסת הסחורות במעבר. בהתאם לכך, פורסם על ידי המנהל מכרז ל"מתן רשות לספק שירותי פריקה והעמסה של סחורה" (שירותי סבלות) במעברי סחורות בין איו"ש לישראל שמספרו 2009/16 (להלן : "המכרז"). משחלף המועד להגשת הצעות ועם פתיחת תיבת המכרזים התברר, כי שבע ההצעות שהוגשו למכרז וביניהן גם הצעתה של חברת א. דינמיקה אחזקות 2002 בע"מ (להלן: "חברת דינמיקה") עומדות בתנאי הסף שפורסמו.
ביום 16.11.2009 התכנסה ועדת המכרזים (להלן: "הועדה") וקבעה, כי הזוכה הוא מחמוד אבו עיון (להלן: "הזוכה במכרז") לאחר שמצאה שהצעתו היא ההצעה "הטובה ביותר", המעניקה את מירב היתרונות בהתאם למכרז.
ביום 3.12.2009 הגישה חברת דינמיקה השגה על החלטת הועדה, בין היתר, כי קיים "חשש רציני ביותר" שהמציעים שדורגו במקום הראשון והשני לא יוכלו לשלם לעובדיהם שכר מינימום כדין או לספק להם תנאים נלווים קוגנטיים אחרים המתחייבים מדיני העבודה.
בעקבות זאת, התקיימו חילופי מכתבים בין הצדדים, לפיהם סעיף 3ב לצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה ושומרון) (מס 967) התשמ"ב- 1982 (להלן: "הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים" או "הצו") קובע באופן מפורש, כי "חובת תשלום שכר מינימום, במקרים בהם העסקת עובדים מתבצעת מחוץ ליישוב ישראלי באזור, חלה על מעסיק ישראלי בלבד", מכאן העתירה.
פסק הדין
בשורה של פסקי דין נקבע, כי שטחי האזור נתונים תחת משטר של תפיסה לוחמתית. באזור ממשיך לחול ממשל צבאי שבראשו עומד מפקד צבאי.
המשפט, השיפוט והמנהל של ישראל לא הוחלו באזור. המשפט הישראלי החל על התושבים הישראלים המתגוררים בשטחי האזור הוא שונה. לגביהם, קיים רובד חקיקתי נפרד הכולל חקיקה ישראלית פנימית שהוחלה באופן פרסונאלי וחוץ-טריטוריאלי. החלה זו נעשתה בשלוש דרכים: האחת, חקיקה מפורשת של הכנסת; השנייה, חקיקת המפקד הצבאי באזור, אשר הוחלה רק על תושביו הישראלים; והשלישית, פרשנות בדבר היקף התחולה של הוראות דין בהקשרים פרטיקולריים. בצד התחולה האמורה של הדין באזור בהתאם להוראות המנשר ולכללי המשפט הבינלאומי הפומבי המנהגי, אין מניעה להחיל את הדין הישראלי על אירועים פרטניים שהתרחשו באזור, מקום בו החלה זו מתבקשת נוכח כללי המשפט הבינלאומי הפרטי.
בענייננו, על רקע התשתית הנורמטיבית, הדין הישראלי, לרבות חקיקת המגן בדיני עבודה, אינו חל באופן ישיר באזור. נקבע, על דרך ההיקש מכללי ברירת הדין הנוהגים בתחום דיני החוזים, כי המבחן הראוי לברירת דין בתחום דיני העבודה הוא המבחן המכונה "מבחן מירב הזיקות". המדובר במבחן גמיש ורחב, המבקש לבחון איזו שיטת משפט מקיימת את הקשר הקרוב והאמיץ ביותר לסכסוך העומד על הפרק, בהתחשב במכלול הזיקות וההקשרים האופפים אותו. במקרה דנן, לא הוכח, כי תשלום השכר לעובדים נעשה במטבע ישראלי, כי מסמכים הנוגעים להעסקתם נערכו בעברית, כי ימי המנוחה והחג נקבעו כמקובל במשק העבודה הישראלי, או שהעובדים משלמים מס בישראל. חוזי העבודה בעניינו, אינם עתידים להתבצע בישוב ישראלי בשטחים, המעביד אינו ישראלי והעובדים אינם ישראלים אלא פלסטינים.
במקרה דנן, מעניקה הרשות המנהלית היתר למתן שירותים, הניתנים על ידי הגוף הזוכה במכרז, באמצעות עובדיו שלו. מכוח כללי ברירת הדין הנוהגים, הדין החל על יחסי העבודה הנרקמים בין הזוכה במכרז לעובדיו הוא הדין החל באזור ולא הדין הישראלי. כמו כן, נוכח הוראות ההיתר ונוכח הכללים המקובלים בדיני עבודה, לקביעת זהות המעביד, המנהל אינו מעסיק ישיר או מעסיק בפועל של עובדים אלה. לפיכך, הוראות הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים, ככל שהן נוגעות לסוגיית תשלום שכר מינימום לפי הדין הישראלי לעובדיו הפלסטינים של הזוכה במכרז אינן חלות.
(*) הכותבת מיכל כהן - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
