בשבועות האחרונים הצטרפה חברה נוספת אל רשימת החברות שאינן משלמות את חובן למשקיעים. הפעם זו חברת מלרג, שדווקא עיקר מרצה ונכסיה אינם מופנים לנכסי הנדל"ן במזרח אירופה, אלא עוסקת בתשתיות בישראל, מה שמעיד שלא רק המשבר העולמי הוא זה שהביא את החברות לפשיטות רגל, ואלו קרו ועוד לבטח יקרו, כחלק מהתנהלותן השוטפת של החברות.

מצד אחד, אין להתפלא שחברה שבחרה את מקום מושבה ברחוב החולה (ברמת-גן) הגיעה למצב בו היא נזקקת לטיפול נמרץ, מה גם שמחירי אגרות החוב שלה נמצאים כבר תקופה ארוכה ברמות המעידות על חשש לא מבוטל של המשקיעים מיכולת החזר החוב שלה.

מאידך, מאזניה של החברה, שפורסמו רק לפני כחודש ימים, נקיים מאזהרת עסק חי והונה העצמי חיובי, ואף משמעותי, כך שנראה שהפעם השוק היה חכם יותר מן הנתונים "היבשים" של הדו"חות הכספיים.

כאן מתמקדת השאלה הראשונה (ולא היחידה) בסיפור מלרג: תחילתו של כדור השלג, שהחל לפני מספר שבועות, הוא בצ'קים שהוחזרו על ידי הבנק בהיקף של 3 מיליוני שקלים, בעוד שלחברה על פי דו"חותיה הכספיים חובות לקוחות בהיקף של למעלה מ- 100 מיליוני שקלים, ולדבריה הבנקים נהגו להעניק לה אשראי תמורתו באמצעותו התאפשר לה להמשיך ולהתנהל. מדוע אם כך החליטו הפעם הבנקים להחזיר לחברה צ'קים בסכומים נמוכים יחסית לגובה חוב הלקוחות שלה?

בניגוד למרבית החברות מלרג לא פנתה כלל למחזיקי אגרות החוב שלה במטרה לעשות איתם הסדר חוב, אלא הפתיעה אותם בבקשה להקפאת הליכים. בבקשה זו מעידה על עצמה החברה כי היא יכולה לחזור ולהתנהל כעסק חי, איננה מבקשת מחיקת חוב מהמחזיקים או המרתו למניות, אלא "רק" את פריסתו מחדש והפחתת הריבית, כשבין לבין היא חוזרת על הנתונים בדבר הונה העצמי החיובי, היקפו הגדול של חוב הלקוחות שלה וכן צבר ההזמנות העתידי שיש לה, מה שנותן לה, לכאורה, לא רק הווה סביר כי אם גם עתיד.

יתכן שמחזיקי אגרות החוב יכולים היו להסכים לכך ויתכן שלא, אולם נראה, כי שאלת מיליון הדולר במקרה מלרג (למען הדיוק מדובר בהרבה יותר ממיליון דולר) היא מה הוא השווי האמיתי של אותם 100 מיליוני ש"ח חוב לקוחות, והאם אכן מלרג זכאית לקבל סכום זה, או שהמספר שונה מהותית ממה שמשתקף מהדו"חות הכספיים.

לכן, נראה כי בשלב זה, עוד בטרם מחשבות על הסדר חוב כזה או אחר, תהיה מטרתו של הנאמן, שמונה במסגרת הקפאת ההליכים, לייצב את החברה ולגרום לה להמשיך לתפקד כעסק חי, עובדה שתאפשר לה לפחות לסיים חלק מן העבודות שהחלה בביצוען, וכך לגבות גם חלק מחוב הלקוחות שלה. לצורך כך המשיך הנאמן בהליך אותו החלה החברה בדבר קבלת הלוואה מחברת ארקו, הלוואה שאמורה להוות מעין "מימון חירום" לחברה, שתאפשר לה לתפקד בחודשים הקרובים, לצלוח אותם, לסיים את הסדרי החוב הנדרשים ולצאת לדרך חדשה.

דא עקא, בקשת ההלוואה הזו נדחתה פעמיים אצל כבוד סגנית הנשיאה הגב' ורדה אלשיך. ראשית, משום שההלוואה כללה תנאים קשים במיוחד שהושתו על החברה וכללו ריבית פיגורים חריגה וכן העמסת הוצאות המלווה על החברה הלווה הנמצאת כזכור בהקפאת הליכים.

לא תמו הבעיות

אולם לא אלו היו הבעיות היחידות בהסכם עם ארקו, אלא עניינים נוספים, ובראשם מה שהוגדר על ידי כבוד השופטת "כגלולת רעל", והכוונה היא שבהסכם ההלוואה ניתנה למלווה הזכות להעמיד את חובה של החברה כלפיו לפרעון מיידי במידה והשליטה בה מועברת לידי גורם אחר, זאת בשעה שבעל השליטה הנוכחי אינו תורם כל מימון לחברה לצורך הפעלתה בתקופה זאת.

בהערת אגב, שחורגת ממקרה מלרג, אציין כאן כי בית המשפט מוכיח למחזיקי האג"ח, שוב, שדלתו פתוחה ואוזנו כרויה לבקשותיהם. כך, פעם אחר פעם, במקרים בהם מגיעים עניינים אלו לבית המשפט יוצאת ידם של מחזיקי אגרות החוב על העליונה, בעוד בעלי השליטה בחברות יוצאים מבית המשפט חבולים ונזופים. אצטט כאן מעט מדבריה של כבוד השופטת, המסבירה מדוע היא פוסלת את ההלוואה מארקו על מנת להמחיש:

"...עניין לנו בהקפאה אשר דומה כי היא שומרת במידה רבה על האינטרסים של בעל השליטה ועל זיקתו לחברה. אלא שחרף זאת, מסרב בעל השליטה להעלות תרומה אישית הדרושה לצורך הפעלת החברה, והדברים מקבלים משנה חשיבות כאשר האופציה האחרת העומדת על הפרק הינה הסכם מימון חריג לרעה בתנאיו. זאת, שלא לדבר על התהייה העולה מהשילוב בין התנהלות זו של בעל השליטה לבין העובדה כי החלופה -ההסכם המוצע עם ארקו - נראה כמכוון להיטיב, או למצער מיטיב עמו בפועל במידה רבה".

אם כך, נראה כי כבוד סגנית הנשיאה (בקטעים שלא צוטטו כאן) מבינה היטב את חשיבות מימון הביניים, שעשוי להינתן לחברה, אך היא מבהירה, כי על אף המצב המיוחד שלה, היא לא תאשר הסכמים כל כך קיצוניים לרעה בהם לא מתקיימים עקרונות בסיסיים מסוימים.

על כן, ולאחר התנגדות מחזיקי אגרות החוב סדרה ב' של החברה, הגיש נאמן החברה הצעת הלוואה חדשה של ארקו, שבה הוסרו סעיף "גלולת הרעל" וסעיף ריבית הפיגורים החריגה במיוחד, מה שיתכן כי ישפר את הסיכויים לקבלת ההלוואה המדוברת.

אם כך, ביום ב' הקרוב בבוקר, שוב בלשכתה של סגנית הנשיאה, הגב' ורדה אלשיך, יתכן שתוכרע גורלה של ההלוואה המדוברת ואיתה התנהלותה של מלרג בטווח הקצר לפחות- האם תנסה לשמור על עצמה כעסק חי באמצעות כספי ההלוואה, תתמקד בהליך של חיסול ומסירת הפרויקטים הקיימים, או שתימצא דווקא דרך שלישית ובלתי צפויה?